ברכת ערב יום הכיפורים תנש"א אחרי תפלת מנחה - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{יישור טקסט|שני הצדדים|א. אַ גאַנץ יאָר האָט מען דעם כלל אַז "פותחין בברכה"{{הערה|ע"פ פתיחת [[אגרת הקודש סימן א'|אגרת הראשונה]] באגה"ק שבתניא. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 641 בהערה.}}, עאכו"כ אין די "עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים"{{הערה|לשון חז"ל – ר"ה יח, א.}} [וועלכער "נקרא ג"כ ראש השנה בכתוב"{{הערה|"יחזקאל ר"ס מ"ם" – לקו"ת דרושים לר"ה נח, א. סד, א. וראה תוד"ה ואת – נדרים כג, ב. רא"ש סוף יומא.}}] – וועלכע זיינען די '''פתיחה''' וראש (אויך) פון די ברכות אויף כל השנה כולה{{הערה|כי ההשפעה דבחי' '''ראש''' (דראש השנה ודיוהכ"פ) נמשכת בימים אלו במיוחד (שבין ראש השנה ויוהכ"פ, שבהם נעשה בנין המלכות – פע"ח שער ר"ה. שער הכוונות דרושי ר"ה. סידור האריז"ל סדר עשי"ת). נוסף על זה שכל ימי חודש תשרי – אותיות רשית (בעה"ט עה"פ עקב יא, יב) – הם ימים כלליים שמהם נמשך על ובכל השנה כולה (מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שעט. אוה"ת סוכות ע' א'תשנו. ברכה ע' א'תתסו. סה"מ תרנ"ד ע' לו. תרנ"ו ע' רעח. תש"ב ע' 49).}}. און אין די טעג גופא – בפרט אין דעם טאָג פון ערב יום הכפורים.

ועפ"ז יומתק דעם טעם פארוואָס מ'האָט איינגעשטעלט זאָגן ברכת כהנים בכל יום בברכות השחר, דלכאורה: דער טעם אויף דעם וואָס מ'האָט קובע געווען זאָגן (גלייך נאָך ברכת התורה) די פסוקים פון ברכת כהנים איז "לשם לימוד" ("ולא משום זכר לנשיאת כפים"){{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ז ס"ז, ממג"א שם סק"ח. ולכן "אומרין אותה אפילו קודם אור הבוקר אע"פ שאין נשיאת כפים בלילה" (שם), דלא כדעת הרש"ל (הובא במג"א ובאה"ט שם) "לומר קודם אור הבוקר פסוקים אחרים כיון שאין נשיאת כפים בלילה".{{ש}}ודיוק לשון אדה"ז שם הוא "ולא משום '''זכר''' לנשיאת כפים"*, "זכר" דוקא – כי אפילו לדעת הרש"ל אמירת פסוקים אלו הוא ע"י כ"א מישראל (לא ע"י כהנים בלבד), ואינו אלא "'''זכר''' לנשיאת כפים" (וראה שו"ת מהרש"ל סי' סד), כפשוט. אבל גם בתור זכר לזה (כדעת הרש"ל) יש מקום לומר שאין אומרים זה בלילה כיון שזה זכר לנשיאת כפים ואין נ"כ בלילה ('''ע"ד''' מ"ש בשו"ע שבהערה 12 בנוגע לאמירתה ע"י הש"ץ, שגם זה אינו כמו נשיאת כפים של הכהנים, ומ"מ נתקנה בעשרה וא"א זה בזמן מנחה כיון שנתקנה כנגד נ"כ). ולדעת המג"א ואדה"ז, שזהו "לשם לימוד" ("ולא משום זכר לנשיאת כפים"), אומרים אותה גם קודם אור הבוקר.{{ש}}'''*) ולכאורה זהו הכונה גם בבאה"ט שם: ולא מטעם נשיאת כפים.'''}}, בכדי אַז נאָך ברכת התורה זאָל מען גלייך מקיים זיין מצות תלמוד תורה (דורך זאָגן דברי תורה){{הערה|ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך ברכת התורה. וש"נ.}}. האָט מען דאָך לויט דעם געקענט אויסקלייבן צו זאָגן אויך אַן אַנדער ענין אין תורה{{הערה|להעיר משו"ת מהרש"ל שם: אני נוהג לומר ג' פסוקים של תורה והן לא תלך רכיל וגו' עד ואהבת לרעך וגו' שהוא שקול ככל התורה, ואח"כ ג' מנביאים כו', ע"ש.}}, ובפרט אַן ענין הכי עיקרי וכללי בתורה – ווי די עשרת הדברות (וועלכע זיינען "כללות כל התורה"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק כ'|תניא רפ"כ]]. וראה תו"ש יתרו כרך טז מילואים אות א. וש"נ.}}), אָדער "שמע ישראל" אָדער אויך "והי' אם שמוע" (אַן ענין כללי בעבודת ה' – "יקבל עליו עול מלכות שמים (בשמע ישראל){{הערה|להעיר שעומ"ש קשור במיוחד לענין ברכת '''התורה''' – כמובן מביאור הב"ח (או"ח סמ"ז ד"ה ומ"ש דאמר).}} ואח"כ יקבל עליו עול מצוות" (בוהי' אם שמוע){{הערה|ברכות פ"ב מ"ב.}}), וכיו"ב?

ויש לומר דעם ביאור אין דעם: וויבאַלד אַז דאָס קומט בהמשך צו די י"ח (כ'){{הערה|ראה שער הכולל פ"א אות יב. וש"נ.}} ברכות השחר (און אַלס הקדמה צו די תפלות ובקשות אין תפלת שחרית בכלל), וועלכע זיינען כולל בפשטות כל צרכי ישראל – האָט מען איינגשטעלט אַז די דברי תורה (וואָס קומען בהמשך צו ברכת התורה) זאָלן זיך אָנהויבן מיט ברכת כהנים, וועלכע איז אַ ברכה כללית{{הערה|וראה מעדני חמודות לרא"ש ברכות פ"א סי"ג: טעם דסמכו אלו פסוקים לפי שרצו לסדר ג' פסוקים כדרך הקורא בתורה דתנן במגילה (פ"ד מ"ד) שלא יפחות מג' פסוקים. ולכך התקינו אלו שיש להם '''ברכה'''. ויומתק עוד יותר ע"פ המבואר בפנים.}}, הכוללת כל הברכות כולן{{הערה|היינו: באמירת נוסח ברכת כהנים זו יש ב' המעלות – מעלת התורה*, ומעלת הברכה** (וראה אוה"ת במדבר (הוספות) ס"ע א'תמג ואילך), נוסף על מעלת התפלה (כדלקמן בפנים, שבברכת כהנים יש בה הן מעלת הברכה והן מעלת התפלה).{{ש}}'''*) וראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' שטו­שטז, שמעלת ברכת כהנים היא כמו מעלת התורה.'''{{ש}}'''**) שהרי גם לדעת המג"א ואדה"ז (שזהו "לשם לימוד" ולא "משום זכר לנשיאת כפים"), כנ"ל הערה 15 – הרי בפועל אומרים הנוסח דברכת כהנים כפי שנאמר בתורה. ובפרט דכל הקורא ושונה בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, היינו שזהו כמו לימודו ובמילא ברכתו של הקב"ה בעצמו (כדלקמן בפנים). ועאכו"כ לדעת הרש"ל שיש בזה גם זכר לבר"כ.'''}}.

וואָס עפ"ז יומתק פארוואָס מ'זאָגט ברכת כהנים בכל יום קודם התפלה – (אויך) אַלס (תוספת) הכנה ונתינת כח צו אויפטאָן{{הערה|ולהעיר מאוה"ת נשא ע' רעו (וכ"ה באוה"ת במדבר (הוספות) ע' א'תמט): "ברכת כהנים אומרים בתפלה (לאחרי הודאה – ברכות יח, א), כי הברכה מצד עצמה אין בה כח זה (להמשיך רצון חדש) כי זה רק כח התפלה, אבל ברכת כהנים שהיא בתפלה יש בה הכח לברך שיהי' קיבול התפלה בבחי' ישא ה' פניו כו'". ועפ"ז נמצא שברכת כהנים '''מצ"ע''' אין בה כח התפלה, וכח '''התפלה''' שבה היא ע"י (אמירת ברכת כהנים ב)'''תפלה''' [וההוספה של בר"כ היא – לברך שיהי' קיבול התפלה].{{ש}}אבל בד"ה כה תברכו תרכ"ו (ע' קלא) ובד"ה אריב"ל תרכ"ט (ובארוכה בלקו"ש ח"י ע' 38 ואילך. וראה גם סד"ה כה תברכו תרנ"ד) משמע, שבברכת כהנים מצ"ע יש בה מעלת התפלה, כי הכהנים המברכים עושים זאת בשליחותו של הקב"ה, ושלוחו של אדם (העליון*) כמותו (קידושין מא, ב. וש"נ), ובברכת הקב"ה יש בה גם מעלת התפלה**. ואולי י"ל, שהמבואר באוה"ת שם הוא בנוגע '''לגילוי''' כח התפלה בבר"כ (אף שיש בה מצ"ע כח התפלה***), שזה נעשה עי"ז שבר"כ הוא חלק מהתפלה ובאה לאחרי הודאה.{{ש}}'''*) ראה לקו"ת ויקרא א, ג.'''{{ש}}'''**) ובנדו"ד – בנוגע לנוסח ברכת כהנים בברכות השחר (ע"י כל א' מישראל) – מובן שעיקר כח התפלה שבה בא בהיותה חלק מהתפלה (כבאוה"ת שם).'''{{ש}}'''***) ובפרט מצד הענין ד"'''ואני '''אברכם" (כדעת רע"ק, כדלקמן בפנים), וראה גם אוה"ת שם ע' רעז.'''}} און אַראָפּברענגען למטה{{הערה|וראה סה"מ מלוקט ח"ד שם ע' שטז־­יז.}} (בלי עיכוב){{הערה|וראה לקו"ת וסהמ"צ שם, החידוש דברכת כהנים, שבשאר התפלות "שמבקשים בכל יום ומתפללים רפאנו ה' ברך עלינו", אף ש"עיקר דינו של האדם הוא בר"ה ויוה"כ" – ה"ז מפני "כי מה שנכתב ונחתם בר"ה ויוהכ"פ היינו שנמשך לו חסד על נפשו והחסד ההוא הנמשך מא"ס ב"ה הוא למעלה עדיין כו', למעלה מעלה ממהות השפעת גשמיים", ולכן צ"ל התפלה בכל יום כו' (ראה הקדמה לדרך חיים. סהמ"צ להצ"צ קו, ב. קונטרס ומעין ע' 114 ואילך) כדי שיומשך השפעות הגשמיות בעשי' כצרכי הנפש בגוף, כי "השפעת חסד זה הוא מתעכב ושוהה עד שנמשך ובא למטה שהרי בכל השתלשלות מהיכל להיכל הוא ע"י משפט [שעל זה נדון האדם בכל יום – ר"ה טז, א] אם ראוי הוא שיומשך ההשפעה למטה ומעיינים בדינו ויש מי שמקטרג לומר שחטא ואינו ראוי לזה". משא"כ בברכת כהנים השפע "נמשכת במהירות דרך כל העולמות באין מונע ומעכב ואין מעיינים בדין כלל", ועד שכל הדינין מתעברין ומתבטלין מחמת השפעת והמשכת החסד שע"י ברכת כהנים.}} די המשכות חדשות וואָס ווערן אויפגעטאָן דורך די תפלות.

{{הערות שוליים}}}}