שיחת תזריע מצורע תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
ובפרטיות יותר: "אשה כי תזריע" – קאי על כללות העבודה דכנסת ישראל ("אשה") בזמן הגלות שנמשלה ל"זריעה"{{הערה|ראה תו"א שמות נג, ג ואילך. שם ר"פ בשלח. ובכ"מ.}} ("תזריע"), כמ"ש "וזרעתי' לי בארץ"{{הערה|הושע ב, כה.}}, "הבאים ישרש יעקב גו'"{{הערה|שם=:0|ישעי' כז, ו.}}; וע"י '''הזריעה''' ד"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא רפל"ז]].}} נעשית (תיכף ומיד, ללא הפסק כלל) '''הצמיחה''' ("יציץ ופרח ישראל"<ref name=":0" />) דהגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו שאין אחרי' גלות – "וילדה זכר".
ובפרטיות יותר: "אשה כי תזריע" – קאי על כללות העבודה דכנסת ישראל ("אשה") בזמן הגלות שנמשלה ל"זריעה"{{הערה|ראה תו"א שמות נג, ג ואילך. שם ר"פ בשלח. ובכ"מ.}} ("תזריע"), כמ"ש "וזרעתי' לי בארץ"{{הערה|הושע ב, כה.}}, "הבאים ישרש יעקב גו'"{{הערה|שם=:0|ישעי' כז, ו.}}; וע"י '''הזריעה''' ד"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא רפל"ז]].}} נעשית (תיכף ומיד, ללא הפסק כלל) '''הצמיחה''' ("יציץ ופרח ישראל"<ref name=":0" />) דהגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו שאין אחרי' גלות – "וילדה זכר".


ו"מצורע" – כדאיתא בגמרא<ref name=":1">סנהדרין צח, ב.}} "מה שמו (של משיח) . . חיוורא דבי רבי שמו (מצורע של בית רבי{{הערה|פרש"י שם. וראה לקמן ס"ח.}}), שנאמר{{הערה|ישעי' נג, ד.}} אכן חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלקים ומעונה", "מאי סימני' יתיב ביני עניי סובלי חלאים"{{הערה|סנהדרין שם, א.}}, "מנוגעים, והוא נמי מנוגע, דכתיב{{הערה|ישעי' שם, ה.}} והוא מחולל מפשעינו וכתיב חלינו הוא נשא"{{הערה|פרש"י סנהדרין שם.}}.
ו"מצורע" – כדאיתא בגמרא{{הערה|שם=:1|סנהדרין צח, ב.}} "מה שמו (של משיח) . . חיוורא דבי רבי שמו (מצורע של בית רבי{{הערה|פרש"י שם. וראה לקמן ס"ח.}}), שנאמר{{הערה|ישעי' נג, ד.}} אכן חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלקים ומעונה", "מאי סימני' יתיב ביני עניי סובלי חלאים"{{הערה|סנהדרין שם, א.}}, "מנוגעים, והוא נמי מנוגע, דכתיב{{הערה|ישעי' שם, ה.}} והוא מחולל מפשעינו וכתיב חלינו הוא נשא"{{הערה|פרש"י סנהדרין שם.}}.


ובפרטיות יותר – כהמשך הכתוב "זאת תהי' תורת המצורע '''ביום טהרתו'''"{{הערה|ראה בארוכה אוה"ח ר"פ מצורע – פרטי הרמזים בהשייכות דטהרת מצורע לביאת המשיח.}}, ועד שנוהגין לקרוא פרשה זו בשם "פרשת '''טהרה'''"{{הערה|ראה לקו"ש ח"ז ע' 100 הערה 5.}} – ש"מצורע" הוא שמו של משיח '''בזמן הגלות''', שאף שמצד עצמו הוא בתכלית השלימות, כמ"ש{{הערה|ישעי' נב, יג. תרגום עה"פ. זח"א קפא, ב.}} "ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד", מ"מ, סובל וכואב בעצמו צער ומכאובי הגלות; ו"ביום טהרתו" (ש"'''נרפא''' נגע הצרעת מן הצרוע") קאי על מעמדו ומצבו של משיח '''כשמתגלה וגואל את בנ"י''' בגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ועד"ז בנוגע לביהמ"ק – כדאיתא במדרש (איכ"ר פתיחתא כא. הובא ביל"ש פרשתנו רמז תקנא בסופו) על הפסוק (פרשתנו יג, מה) "והצרוע אשר בו הנגע וגו'", "והצרוע זה בית המקדש כו'" – שנקרא "צרוע" ("מצורע") '''בחורבנו''' (כההמשך שם: "וטמא טמא יקרא חורבן ראשון וחורבן שני"), וטהרתו רומזת על '''בנין''' ביהמ"ק. – ועד"ז בויק"ר פרשתנו ספי"ז (בנגעי בתים): "(ונתתי נגע צרעת) בבית ארץ אחוזתכם, זה ביהמ"ק . . ונתץ את הבית, וביתא דנא סתרי' . . יכול לעולם ת"ל ולקחו אבנים אחרות, שנאמר (ישעי' כח, טז) לכן כה אמר ה' אלקים הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת גו'".}}.
ובפרטיות יותר – כהמשך הכתוב "זאת תהי' תורת המצורע '''ביום טהרתו'''"{{הערה|ראה בארוכה אוה"ח ר"פ מצורע – פרטי הרמזים בהשייכות דטהרת מצורע לביאת המשיח.}}, ועד שנוהגין לקרוא פרשה זו בשם "פרשת '''טהרה'''"{{הערה|ראה לקו"ש ח"ז ע' 100 הערה 5.}} – ש"מצורע" הוא שמו של משיח '''בזמן הגלות''', שאף שמצד עצמו הוא בתכלית השלימות, כמ"ש{{הערה|ישעי' נב, יג. תרגום עה"פ. זח"א קפא, ב.}} "ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד", מ"מ, סובל וכואב בעצמו צער ומכאובי הגלות; ו"ביום טהרתו" (ש"'''נרפא''' נגע הצרעת מן הצרוע") קאי על מעמדו ומצבו של משיח '''כשמתגלה וגואל את בנ"י''' בגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ועד"ז בנוגע לביהמ"ק – כדאיתא במדרש (איכ"ר פתיחתא כא. הובא ביל"ש פרשתנו רמז תקנא בסופו) על הפסוק (פרשתנו יג, מה) "והצרוע אשר בו הנגע וגו'", "והצרוע זה בית המקדש כו'" – שנקרא "צרוע" ("מצורע") '''בחורבנו''' (כההמשך שם: "וטמא טמא יקרא חורבן ראשון וחורבן שני"), וטהרתו רומזת על '''בנין''' ביהמ"ק. – ועד"ז בויק"ר פרשתנו ספי"ז (בנגעי בתים): "(ונתתי נגע צרעת) בבית ארץ אחוזתכם, זה ביהמ"ק . . ונתץ את הבית, וביתא דנא סתרי' . . יכול לעולם ת"ל ולקחו אבנים אחרות, שנאמר (ישעי' כח, טז) לכן כה אמר ה' אלקים הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת גו'".}}.

תפריט ניווט