11,496
עריכות
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
והיינו דנוסף ע"ז שכל הכנה צ"ל מעין ובדוגמת הדבר שהוא נושא ההכנה, ובנדו"ד הוספה בלימוד התורה בימים אלה, צ"ל גם מעין ההכנות פרטיות שהיו בפעם הראשונה, וכמובן גם בפשטות: כיון שהמאורעות והגילויים דימים אלה פועלים ונמשכים גם עתה, הרי מטעם זה '''עכשיו''' אין מתענין בהם ואין אומרים בהם תחנון. | והיינו דנוסף ע"ז שכל הכנה צ"ל מעין ובדוגמת הדבר שהוא נושא ההכנה, ובנדו"ד הוספה בלימוד התורה בימים אלה, צ"ל גם מעין ההכנות פרטיות שהיו בפעם הראשונה, וכמובן גם בפשטות: כיון שהמאורעות והגילויים דימים אלה פועלים ונמשכים גם עתה, הרי מטעם זה '''עכשיו''' אין מתענין בהם ואין אומרים בהם תחנון. | ||
ולפי זה, הרי יום ב' סיון שבו אמר להם משה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' – הוא יום מיוחד המעורר את האדם "להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה'"{{הערה|רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל.}} ועד ש"נתקדש קדש קדשים"<ref name=": | ולפי זה, הרי יום ב' סיון שבו אמר להם משה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' – הוא יום מיוחד המעורר את האדם "להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה'"{{הערה|שם=:1|רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל.}} ועד ש"נתקדש קדש קדשים"<ref name=":1" />, והתעוררות ותשוקה זו צ"ל עד כ"כ שזקוק לאזהרה והגבלה "השמרו לכם עלות בהר גו'", והיינו לפי שפעולתם בעבודה זו "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'" מביאה בם התשוקה '''לדעת את ה'''', להיכנס אל הקודש, להיכנס בפרדס{{הערה|ראה לב דוד שם פל"א "הימים הללו קודש הם . . ואף גם להבין ולהשכיל בתורה וזאת מצאנו לחד מקמיא רבינו בעל המכתם ז"ל אמר מר כי אין ספק שבימי הפרשה נמסרו להם סודות וענינים נפלאים שהיו מועילים מאד ליחידי סגולה כו'".}} באופן של כלות הנפש, וע"ז אומרים שצ"ל דוקא באופן ד"נכנס '''בשלום'''"{{הערה|חגיגה יד, סע"ב. וראה לקו"ש ח"ג ע' 990. ועוד.}}, "הגבל את ההר". | ||
ולכן מזהירים תיכף לאח"ז שצ"ל דוקא מצות פרישה, דאף שישנה דרך של "התלבשות" בעניני העולם השומרת את האדם מכלות הנפש, דוקא אופן העבודה ד"שוב", העסק בעניני עולם (כסיפור הידוע{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ז ע' 273 ואילך. וש"נ.}} מאדה"ז והמלאך, שמצד לימודם בפנימיות התורה הגיעו לכלות הנפש והוכרח לאכול "בייגל" עם חמאה כדי שנשמתו לא תיפרד מגופו), הרי בנדו"ד צ"ל דוקא פרישה, והיינו גם מענינים המותרים וגם ענינים שהם (בזמנים מיוחדים) מצוה{{הערה|ראה כתובות סא, ב במשנה. טושו"ע או"ח ר"ס רמ ובנ"כ שם. ולהעיר מאלי' רבה שם סק"א משיירי כנה"ג. סידור האריז"ל (לרש"ר) בסדר השכיבה. ואכ"מ.}}, כי בסמיכות למ"ת צ"ל הפרישות מכל ענינים השייכים להגוף, ושיהי' האדם כל כולו עסוק ודבוק בהכנה למ"ת. | ולכן מזהירים תיכף לאח"ז שצ"ל דוקא מצות פרישה, דאף שישנה דרך של "התלבשות" בעניני העולם השומרת את האדם מכלות הנפש, דוקא אופן העבודה ד"שוב", העסק בעניני עולם (כסיפור הידוע{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ז ע' 273 ואילך. וש"נ.}} מאדה"ז והמלאך, שמצד לימודם בפנימיות התורה הגיעו לכלות הנפש והוכרח לאכול "בייגל" עם חמאה כדי שנשמתו לא תיפרד מגופו), הרי בנדו"ד צ"ל דוקא פרישה, והיינו גם מענינים המותרים וגם ענינים שהם (בזמנים מיוחדים) מצוה{{הערה|ראה כתובות סא, ב במשנה. טושו"ע או"ח ר"ס רמ ובנ"כ שם. ולהעיר מאלי' רבה שם סק"א משיירי כנה"ג. סידור האריז"ל (לרש"ר) בסדר השכיבה. ואכ"מ.}}, כי בסמיכות למ"ת צ"ל הפרישות מכל ענינים השייכים להגוף, ושיהי' האדם כל כולו עסוק ודבוק בהכנה למ"ת. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
ועי"ז הרי כל בנ"י יחד "כאיש אחד בלב אחד" יקבלו את התורה ביום מ"ת, בשמחה ובפנימיות{{הערה|נוסח ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר בקשר לחג השבועות.}}. | ועי"ז הרי כל בנ"י יחד "כאיש אחד בלב אחד" יקבלו את התורה ביום מ"ת, בשמחה ובפנימיות{{הערה|נוסח ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר בקשר לחג השבועות.}}. | ||
<small>(משיחות ש"פ במדבר (ב' סיון) תשמ"ז, ד' סיון תשמ"ט)</small> | <small>(משיחות ש"פ במדבר (ב' סיון) תשמ"ז, ד' סיון תשמ"ט)</small> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}}}} | ||
[[קטגוריה:לקוטי שיחות|לח]] | [[קטגוריה:לקוטי שיחות|לח]] | ||
[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לח]] | [[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לח]] | ||