11,494
עריכות
דבר מלכות/שמיני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
ולהוסיף, ששמיני (בכללות) כולל גם תשיעי ועשירי{{הערה|כידוע שבינה כוללת הג"ר, קדש הקדשים (ראה הערה 36).}}; ולכן, משמיני באים מיד לאח"ז גם לתשיעי, ג' פעמים חזקה, ותשיעי נעשה הכנה הכי קרובה – תיכף ומיד בלי הפסק – להעשירי יהי' קדש [משא"כ הדרגות שלפנ"ז, מא' עד ח', אע"פ שמהם נעשה עשירי, מ"מ יש הפסק ביניהם], כולל השלימות דגאולה הקשורה עם עשירי (כדלקמן סעיף יא). | ולהוסיף, ששמיני (בכללות) כולל גם תשיעי ועשירי{{הערה|כידוע שבינה כוללת הג"ר, קדש הקדשים (ראה הערה 36).}}; ולכן, משמיני באים מיד לאח"ז גם לתשיעי, ג' פעמים חזקה, ותשיעי נעשה הכנה הכי קרובה – תיכף ומיד בלי הפסק – להעשירי יהי' קדש [משא"כ הדרגות שלפנ"ז, מא' עד ח', אע"פ שמהם נעשה עשירי, מ"מ יש הפסק ביניהם], כולל השלימות דגאולה הקשורה עם עשירי (כדלקמן סעיף יא). | ||
ז. הכח להמשיך את השכינה למטה "ביום השמיני" בא דוקא ע"י '''משה רבינו'''{{הערה|ולהעיר שמשה – שהוריד השכינה למטה בארץ – הוא דור השביעי (שהש"ר רפ"ה), וכל השביעין חביבין (כפי שמוסיף בהמשך ההילולא רד"ה באתי לגני ה'שי"ת). וזהו ע"ד משנת"ל בפנים שגילוי בחי' שמיני הוא דוקא ע"י העבודה דשבעה.}}, ע"י תפלתו "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו{{הערה|[[תהלים פרק צ | ז. הכח להמשיך את השכינה למטה "ביום השמיני" בא דוקא ע"י '''משה רבינו'''{{הערה|ולהעיר שמשה – שהוריד השכינה למטה בארץ – הוא דור השביעי (שהש"ר רפ"ה), וכל השביעין חביבין (כפי שמוסיף בהמשך ההילולא רד"ה באתי לגני ה'שי"ת). וזהו ע"ד משנת"ל בפנים שגילוי בחי' שמיני הוא דוקא ע"י העבודה דשבעה.}}, ע"י תפלתו "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו{{הערה|[[תהלים פרק צ|תהלים צדי"ק, יז]].}}, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם"{{הערה|פרש"י פרשתנו ט, כג. וראה גם פרש"י פקודי לט, מג. פרש"י עה"פ תהלים שם. וראה תו"ש עה"פ פקודי שם (אות לד). וש"נ.}} – כיון שמשה, בהיות בו שני הענינים דבלי גבול וגבול{{הערה|ראה שיחת [[שיחת צו תנש"א - מוגה|ש"פ צו שבת הגדול]] (סה"ש תנש"א ח"א ע' 399 (לעיל ע' 1־20) ואילך).}}, הוא הממוצע המחבר "בין ה' וביניכם"{{הערה|ואתחנן ה, ה. וראה סה"מ תרנ"ט ע' קצ ואילך.}}, שנותן כח להמשיך אלקות שלמעלה מעולם בעולם (כפי שהי' במשכן). | ||
וכמודגש בהתחלת פרקי אבות (שמתחילים ללמוד בשבת פ' '''שמיני''', כנ"ל ס"א) – "משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו'": משה הוא מקבל התורה מהקב"ה בעצמו ("ומסרה וכו'", והמשנה ממשיכה למנות את סדר המסורה דקבלת התורה מדור לדור{{הערה|ובפרטיות – ארבעים דורות (כמבואר ומפורט בהקדמת הרמב"ם לספרו היד).}}), וע"יו – מגיעה התורה לכאו"א מישראל ולכלל ישראל ("תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"{{הערה|ברכות לג, ד.}}); | וכמודגש בהתחלת פרקי אבות (שמתחילים ללמוד בשבת פ' '''שמיני''', כנ"ל ס"א) – "משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו'": משה הוא מקבל התורה מהקב"ה בעצמו ("ומסרה וכו'", והמשנה ממשיכה למנות את סדר המסורה דקבלת התורה מדור לדור{{הערה|ובפרטיות – ארבעים דורות (כמבואר ומפורט בהקדמת הרמב"ם לספרו היד).}}), וע"יו – מגיעה התורה לכאו"א מישראל ולכלל ישראל ("תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"{{הערה|ברכות לג, ד.}}); | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
השרש דבלי גבול וגבול למעלה הוא – חסד וגבורה{{הערה|ראה ספר הערכים חב"ד ערך אוא"ס (ד) ס"ג. וש"נ.}} [ובזה גופא – חסד וגבורה שבתורה, "מימינו אש '''דת''' למו"]: מחסד נמשכת ההשפעה שלמעלה ממדידה והגבלה, ומגבורה (וצמצום) – השפעה מצומצמת, לפי הגבלת וכלי המקבלים; ומשה – קו האמצעי (שהוא תכלית הביטול) – כולל ומחבר את שני הקוים (ולכן הסדר הוא שב"משה" באה קודם המ' – ר"ת משה (קו האמצעי) ואח"כ ש"ה, ר"ת שמאי הלל, שמאל וימין{{הערה|והטעם שמקדים שמאי להלל – נוסף על מחז"ל שהלל ענותן הי' לכן הקדימם (עירובין יג, ב) – יש לומר, מפני המעלה שבכח הגבול (גבורה) לגבי כח הבלי גבול, כדלקמן.}}). | השרש דבלי גבול וגבול למעלה הוא – חסד וגבורה{{הערה|ראה ספר הערכים חב"ד ערך אוא"ס (ד) ס"ג. וש"נ.}} [ובזה גופא – חסד וגבורה שבתורה, "מימינו אש '''דת''' למו"]: מחסד נמשכת ההשפעה שלמעלה ממדידה והגבלה, ומגבורה (וצמצום) – השפעה מצומצמת, לפי הגבלת וכלי המקבלים; ומשה – קו האמצעי (שהוא תכלית הביטול) – כולל ומחבר את שני הקוים (ולכן הסדר הוא שב"משה" באה קודם המ' – ר"ת משה (קו האמצעי) ואח"כ ש"ה, ר"ת שמאי הלל, שמאל וימין{{הערה|והטעם שמקדים שמאי להלל – נוסף על מחז"ל שהלל ענותן הי' לכן הקדימם (עירובין יג, ב) – יש לומר, מפני המעלה שבכח הגבול (גבורה) לגבי כח הבלי גבול, כדלקמן.}}). | ||
והכח ע"ז בא מכך שאצל משה ישנם שני הענינים – כנרמז בשמו '''משה''' ע"ש "כי מן המים משיתיהו"{{הערה|שמות ב, י.}}: יחד עם זה שלמשה היתה המעלה דגילוי (חסד) – "משיתיהו" (שעל שם זה בעיקר נקרא "משה"), כשעבד את עבודתו בגילוי (על היבשה), יש בו גם המעלה ד"'''מן המים''' (משיתיהו)", גילוי הענינים הנעלמים שבמים – גילוי כח ההעלם וכח הגבול דהקב"ה שנמצא בגבורה, עד בחי' "ישת חושך סתרו"{{הערה|[[תהלים פרק | והכח ע"ז בא מכך שאצל משה ישנם שני הענינים – כנרמז בשמו '''משה''' ע"ש "כי מן המים משיתיהו"{{הערה|שמות ב, י.}}: יחד עם זה שלמשה היתה המעלה דגילוי (חסד) – "משיתיהו" (שעל שם זה בעיקר נקרא "משה"), כשעבד את עבודתו בגילוי (על היבשה), יש בו גם המעלה ד"'''מן המים''' (משיתיהו)", גילוי הענינים הנעלמים שבמים – גילוי כח ההעלם וכח הגבול דהקב"ה שנמצא בגבורה, עד בחי' "ישת חושך סתרו"{{הערה|[[תהלים פרק יח|תהלים יח, יב]].}}, ההעלם העצמי שלמעלה (ממנו בא ההעלם דעולם){{הערה|ראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קפז. ועוד.}} כידוע שמים (מי הים), שמכסים ומסתירים על מה שנמצא בתוך הים, מרמזים על כח ההעלם (צמצום) דהקב"ה{{הערה|וממנו נשתלשל עלמא דאתכסיא, שעל זה קאי "מן המים משיתיהו" של משה, ששרש נשמתו הוא "מן המים", עלמא דאתכסיא. ועלמא דאתגליא נשתלשל מכח הגילוי (חסד) שלמעלה.}} שממנו בא ההעלם והסתר דטבע העולם שמסתיר על אלקות, טבע מלשון "טובעו (מכוסה ומוסתר) בים סוף"{{הערה|בשלח טו, ד. וראה אוה"ת שה"ש ע' שטו. סה"מ תרע"ח ע' פט. תרפ"ט ע' 43. תרח"צ ע' קסז. וראה סה"מ מלוקט ח"ו ע' מט. הובא ב[[לקוטי תורה ראה|לקו"ת ראה]] כב, ג.}}. | ||
ואדרבה: השרש דמשה (גם כפי שהוא נמצא בגלוי בעולם) הוא "מן המים", ע"ד המדובר לעיל שדוקא ע"י מדידה והגבלה (ששרשה הוא למעלה משרש הבל"ג) מגיעים גם לקליטת גילוי הבל"ג. | ואדרבה: השרש דמשה (גם כפי שהוא נמצא בגלוי בעולם) הוא "מן המים", ע"ד המדובר לעיל שדוקא ע"י מדידה והגבלה (ששרשה הוא למעלה משרש הבל"ג) מגיעים גם לקליטת גילוי הבל"ג. | ||
| שורה 160: | שורה 160: | ||
ובפרט ששבת זו היא גם בספירה ד"מלכות שבגבורה", גילוי מלכא משיחא מתוך גבורת הגלות, ושבת פ' שמיני, שבה נפעלת השלימות ד"שמיני שמונה שמינה" – הקשורה במיוחד עם משיח צדקנו – "כנור של ימות המשיח" הוא מ"שמונה נימין"{{הערה|שם=:6|ערכין יג, ב. וש"נ.}}, כיון שאז יהי' גילוי אלקות שלמעלה מהעולם, הגאולה מהמדידות וההגבלות דגדרי העולם, וביחד עם זה כפי שנמשכת בעולם ("שמיני שמונה"). | ובפרט ששבת זו היא גם בספירה ד"מלכות שבגבורה", גילוי מלכא משיחא מתוך גבורת הגלות, ושבת פ' שמיני, שבה נפעלת השלימות ד"שמיני שמונה שמינה" – הקשורה במיוחד עם משיח צדקנו – "כנור של ימות המשיח" הוא מ"שמונה נימין"{{הערה|שם=:6|ערכין יג, ב. וש"נ.}}, כיון שאז יהי' גילוי אלקות שלמעלה מהעולם, הגאולה מהמדידות וההגבלות דגדרי העולם, וביחד עם זה כפי שנמשכת בעולם ("שמיני שמונה"). | ||
עד שזה מביא מיד את הענין דתשיעי ודעשירי יהי' קדש – השלימות דעשרה בגאולה האמיתית והשלימה ("עלי עשור"{{הערה|[[תהלים פרק | עד שזה מביא מיד את הענין דתשיעי ודעשירי יהי' קדש – השלימות דעשרה בגאולה האמיתית והשלימה ("עלי עשור"{{הערה|[[תהלים פרק צב|תהלים צב, ד]].}}), "כנור של עשרה נימין"<ref name=":6" /> (שלמעלה מכנור של שמונה נימין). | ||
ובהדגשה יתירה – מצד זה שמיד בתחלת חודש אייר, בב' אייר, חל יום הולדתו של אדמו"ר מהר"ש, וידוע הוראתו ונתינת כח שלו בענין "מלכתחילה רריבער"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהורייי"צ ח"א ע' תריז.}} – שהוא דור הששי (מהבעש"ט), חזקה בכפליים, ומזה מגיעים לדור השביעי, דור השמיני, עד לדורנו זה – דור התשיעי (ג' פעמים ג' חזקה), שנעשה הכנה קרובה – בלי הפסק כלל – לעשירי יהי' קדש בגאולה האמיתית והשלימה. | ובהדגשה יתירה – מצד זה שמיד בתחלת חודש אייר, בב' אייר, חל יום הולדתו של אדמו"ר מהר"ש, וידוע הוראתו ונתינת כח שלו בענין "מלכתחילה רריבער"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהורייי"צ ח"א ע' תריז.}} – שהוא דור הששי (מהבעש"ט), חזקה בכפליים, ומזה מגיעים לדור השביעי, דור השמיני, עד לדורנו זה – דור התשיעי (ג' פעמים ג' חזקה), שנעשה הכנה קרובה – בלי הפסק כלל – לעשירי יהי' קדש בגאולה האמיתית והשלימה. | ||