11,477
עריכות
דבר מלכות/תרומה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
ועי"ז מתוסף עוד יותר בהפתיחה בברכה – ברכה בכל הענינים, גם בהפיכת כל הענינים של היפך לברכה ושמחה. | ועי"ז מתוסף עוד יותר בהפתיחה בברכה – ברכה בכל הענינים, גם בהפיכת כל הענינים של היפך לברכה ושמחה. | ||
עד לברכה הכי עיקרית – בענין שהזמן גרמא – ברכת הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, כשתהי' שלימות השמחה – "אז ימלא שחוק פינו"{{הערה|[[תהלים פרק | עד לברכה הכי עיקרית – בענין שהזמן גרמא – ברכת הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, כשתהי' שלימות השמחה – "אז ימלא שחוק פינו"{{הערה|[[תהלים פרק קכו|תהלים קכו, ב]]. וראה ברכות לא, א.}}, ושלימות ד"בריא מזלי'" דבנ"י, ושלימות דאתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקו. | ||
ב. התחלת חדש אדר חלה (– בכו"כ שנים) בשבוע דפרשת תרומה. | ב. התחלת חדש אדר חלה (– בכו"כ שנים) בשבוע דפרשת תרומה. | ||
| שורה 158: | שורה 158: | ||
ובפרט שבדורנו זה כבר חינכו והרגילו – וממשיכים בזה – את ילדי ישראל הקטנים לתת צדקה: נוסף לכך שעושים אותם שלוחים לתת לצדקה, נותנים להם גם כסף שנעשה ממונם הפרטי, בכדי שהם יתנו מכספם הפרטי לצדקה. | ובפרט שבדורנו זה כבר חינכו והרגילו – וממשיכים בזה – את ילדי ישראל הקטנים לתת צדקה: נוסף לכך שעושים אותם שלוחים לתת לצדקה, נותנים להם גם כסף שנעשה ממונם הפרטי, בכדי שהם יתנו מכספם הפרטי לצדקה. | ||
יג. נוסף לכך ישנו הלימוד בפשטות מכך ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה" (שבא בהוספה על הציווי והחיוב הכללי בכל ימי השנה ד"עבדו את ה' בשמחה"{{הערה|[[תהלים פרק ק | יג. נוסף לכך ישנו הלימוד בפשטות מכך ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה" (שבא בהוספה על הציווי והחיוב הכללי בכל ימי השנה ד"עבדו את ה' בשמחה"{{הערה|[[תהלים פרק ק|תהלים ק, ב]].}}, "עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב"{{הערה|תבוא כח, מז.}}, ופס"ד הרמ"א (בסוף חלק או"ח): "טוב לב משתה תמיד"): | ||
בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב' חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע"פ הידוע{{הערה|ראה לקו"ש ח"כ ס"ע 74 ואילך. וש"נ.}} שלפתיחת הדבר כח מיוחד, הפותח את הצינור לשמחה במשך כל ימי חדשי אדר בשנה זו – צריך מיד לשאוב כחות מהפתיחה והכניסה ("משנכנס אדר") להרבות בכל עניני שמחה, | בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב' חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע"פ הידוע{{הערה|ראה לקו"ש ח"כ ס"ע 74 ואילך. וש"נ.}} שלפתיחת הדבר כח מיוחד, הפותח את הצינור לשמחה במשך כל ימי חדשי אדר בשנה זו – צריך מיד לשאוב כחות מהפתיחה והכניסה ("משנכנס אדר") להרבות בכל עניני שמחה, | ||
| שורה 170: | שורה 170: | ||
שכאו"א מישראל יוסיף בכל עניני שמחה, הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לשמח את הזולת (כידוע{{הערה|ראה רמב"ם הל' יו"ט פ"ו הי"ח.}} ששלימות ענין השמחה היא דוקא ביחד עם הזולת), | שכאו"א מישראל יוסיף בכל עניני שמחה, הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לשמח את הזולת (כידוע{{הערה|ראה רמב"ם הל' יו"ט פ"ו הי"ח.}} ששלימות ענין השמחה היא דוקא ביחד עם הזולת), | ||
ולכל לראש – ע"י ההוספה ב"פקודי ה' ישרים משמחי לב"{{הערה|[[תהלים פרק | ולכל לראש – ע"י ההוספה ב"פקודי ה' ישרים משמחי לב"{{הערה|[[תהלים פרק יט|תהלים יט, ט]].}}, לימוד התורה, נגלה דתורה ובפרט פנימיות התורה, ותלמוד גדול שמביא לידי מעשה{{הערה|מגילה כז, א. קידושין מ, ב.}} – קיום המצוות בהידור. | ||
ועוד וג"ז עיקר – שע"י מרבין בשמחה בתומ"צ יתבטא הדבר גם במרבין בשמחה בפשטות, גם בענינים גשמיים ועל ידם [כמדובר לעיל, שהחידוש דאדר הוא שגם בעולם יהי' "בריא מזלי'"] – כהוראת השולחן ערוך. וגם בזה יהי' זה הן בנוגע לשמח את עצמו, והן את הזולת, החל מבני ביתו – הבעל יוסיף בלשמח את אשתו, והורים יוסיפו בלשמח את ילדיהם, בענינים המשמחים אותם (בטבעם), כפס"ד השו"ע{{הערה|פסחים קט, א. רמב"ם שם. טושו"ע או"ח סתקכ"ט ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ז.}}, | ועוד וג"ז עיקר – שע"י מרבין בשמחה בתומ"צ יתבטא הדבר גם במרבין בשמחה בפשטות, גם בענינים גשמיים ועל ידם [כמדובר לעיל, שהחידוש דאדר הוא שגם בעולם יהי' "בריא מזלי'"] – כהוראת השולחן ערוך. וגם בזה יהי' זה הן בנוגע לשמח את עצמו, והן את הזולת, החל מבני ביתו – הבעל יוסיף בלשמח את אשתו, והורים יוסיפו בלשמח את ילדיהם, בענינים המשמחים אותם (בטבעם), כפס"ד השו"ע{{הערה|פסחים קט, א. רמב"ם שם. טושו"ע או"ח סתקכ"ט ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ז.}}, | ||