ברכת ערב ראש השנה תשנ"ב אחרי קבלת הפ"נ הכללי - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

א. בנוגע צו עניני דין אין תורה – וואָס איז ספּעציעל גילטיק אין די איצטיקע טעג וועלכע ווערן אָנגערופן ימי '''הדין'''{{הערה|ולכן אומרים בעשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ "המלך '''המשפט'''" (ברכות יד, ב. טושו"ע ושו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תקפב) "לפי שבימים הללו הקב"ה מראה מלכותו לשפוט את העולם" (שו"ע אדה"ז שם. מרש"י ברכות שם ד"ה המלך).}}, (אָנהויבנדיק פון דעם יום הדין פון ראש השנה{{הערה|וכמפורש בכו"כ תפלות דר"ה. וראה ר"ה ח, א. טז, א­ב. ויק"ר רפכ"ט. זח"ב לב, ב. קלה, א. ח"ג רלא, א. תרגום לאיוב ב, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ג. טואו"ח סו"ס תקפא (חלקו נעתק לקמן בפנים). וראה גם לקו"ת נשא כו, א. ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ ערך ראש השנה ע' של ואילך, וש"נ. ועוד.}}) – איז אַ פסק­־'''דין''' פון דעם אויבערשטן אין תורה{{הערה|ו"מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות" כמ"ש ([[תהלים פרק קמ"ז|תהלים קמז, יט]]) "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" (שמו"ר פ"ל, ט).}}, אַז דער דין דאַרף זיין אין אַן אופן פון "(ושפטו העדה גו') והצילו העדה"{{הערה|מסעי לה, כד־­כה. וראה משנה ריש סנהדרין (ב, סע"א). ר"ה כו, א. ועוד.}}, ד.ה. אַז דער גאַנצער דין איז נאָר בכדי עס זאָל זיין נאָכמער "והצילו"{{הערה|וראה ויק"ר פכ"ט, ג: בשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים כו' ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך עליהם מדת הדין לרחמים.}} [ביז די שלימות פון "והצילו" בגאולה האמיתית והשלימה, כדלקמן ס"ג].

שטייענדיק "נצבים . . לפני ה' אלקיכם", באופן פון "נצב מלך" (כנ"ל ס"ב) – האָבן אידן בכח אַז באַ זיי זאָל דערנאָך גלייך ווערן "'''וילך'''" – לכל לראש די הליכה פון גלות אין גאולה, וואָס דאָס איז כולל די הליכה פון ארצות הגלות אין ארץ הגאולה (ארץ ישראל), ובפרט ווי זי ווערט תיכף ומיד אין אַ מצב פון "כל יושבי' עלי'", און דערנאָך אין גאולה עצמה – "וילך", "ילכו מחיל אל חיל", ביז "יראה אל אלקים בציון"{{הערה|[[תהלים פרק פ"ד|תהלים פד, ח]].}}.

ובפרטיות יותר: בקביעות שנה זו האָט מען די מעלה, אַז ראש השנה קומט אין אַ המשך פון דריי ספּעציעלע טעג נאָכאַנאַנד{{הערה|ראה בארוכה השיחה דיום השבת – [[שיחת נצבים תנש"א - התוועדויות|ש"פ נצבים, כ"ח אלול תנש"א]].}}: (א) יום השבת קודש, פאַרבונדן מיט "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". (ב) ערב ראש השנה – ביום ראשון בשבוע, וועלכער ווערט אָנגערופן בתורה{{הערה|בראשית א, ה.}} "יום אחד", על שם וואָס הקב"ה הי' יחיד בעולמו{{הערה|ב"ר פ"ג, ח. פרש"י בראשית א, ה.}}. וענין זה פון יום ראשון דמעשה בראשית חזר'ט זיך איבער בכל יום ראשון{{הערה|ראה [[לקוטי תורה שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] כה, א. ובכ"מ.}}, ווי מ'זעט עס אין שירו של יום וואָס מ'זאָגט דעמולט "לה' הארץ ומלואה"{{הערה|[[תהלים פרק כ"ד|תהלים כד, א]].}}. ובהדגשה יתירה ווען דער יום ראשון איז ערב ראש השנה, וואָס דעמולט איז "זה{{הערה|תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.}} היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון"{{הערה|ראה [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב]] (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 13 ואילך).}}. (ג) ראש השנה, ביום שני בשבוע, וואָס ביום זה נבראת מחלוקת{{הערה|ב"ר פ"ד, ו. זח"א יז, א.}} – מחלוקת למעליותא, מחלוקת לשם שמים (ווי מחלוקת שמאי והלל) וואָס "סופה להתקיים"{{הערה|אבות פ"ה מי"ז.}}, סיי די מעלה פון שמאי (גבורה{{הערה|שם=:2|ראה זח"ג רמה, א. תניא [[אגרת הקודש סימן י"ג|אגה"ק סי"ג]]. ועוד.}}) און סיי די מעלה פון הלל (חסד<ref name=":2" />) – "ושפטו העדה (דין) גו' והצילו העדה" (חסד), דורך אַ כח נעלה משניהם וואָס איז זיי מחבר{{הערה|ראה [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב]] (סה"ש שם ע' 17 ואילך. ע' 33 ואילך).}} – דער כח פון משה, ר"ת משה שמאי הלל, וואָס הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון.