11,477
עריכות
דבר מלכות/ויצא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דבר מלכות}} | |||
== משיחות ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשנ"ב == | == משיחות ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשנ"ב == | ||
====– תרגום מאידית –==== | ====– תרגום מאידית –==== | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
אבל צריך ביאור – במה מתבטאת המעלה והשלימות בזה? שלימות עבודת הצדיק היא הרי שלימות '''ברוחניות''' – דבר שלכאורה אינו קשור ואינו תלוי בשלימות ימיו הגשמיים, כידוע{{הערה|[[אגרת הקודש סימן כ"ז|תניא אגה"ק ביאור לסי' ז"ך]] (קמו, ב).}} ש"חיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה כו'", וממילא מובן, שאצל צדיק יכולה לכאורה להיות שלימות העבודה (ברוחניות), אפילו כאשר שנותיו (הגשמיים) אינם ממולאים "מיום ליום" – וכפי שרואים זאת אצל רוב הצדיקים, שהסתלקותם לא היתה ביום הולדתם. | אבל צריך ביאור – במה מתבטאת המעלה והשלימות בזה? שלימות עבודת הצדיק היא הרי שלימות '''ברוחניות''' – דבר שלכאורה אינו קשור ואינו תלוי בשלימות ימיו הגשמיים, כידוע{{הערה|[[אגרת הקודש סימן כ"ז|תניא אגה"ק ביאור לסי' ז"ך]] (קמו, ב).}} ש"חיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה כו'", וממילא מובן, שאצל צדיק יכולה לכאורה להיות שלימות העבודה (ברוחניות), אפילו כאשר שנותיו (הגשמיים) אינם ממולאים "מיום ליום" – וכפי שרואים זאת אצל רוב הצדיקים, שהסתלקותם לא היתה ביום הולדתם. | ||
ג. ויש לומר: שלימות עבודת הצדיק היא כאשר השלימות הרוחנית משתקפת גם בשלימות '''גשמית''' – שלימות בזמן עבודתו, בשנים ובימים הגשמיים שלו. ובלשון חז"ל{{הערה|ב"ר רפנ"ח וביפה תואר שם.}}: "יודע ה' ימי תמימים{{הערה|[[תהלים פרק | ג. ויש לומר: שלימות עבודת הצדיק היא כאשר השלימות הרוחנית משתקפת גם בשלימות '''גשמית''' – שלימות בזמן עבודתו, בשנים ובימים הגשמיים שלו. ובלשון חז"ל{{הערה|ב"ר רפנ"ח וביפה תואר שם.}}: "יודע ה' ימי תמימים{{הערה|[[תהלים פרק לז|תהלים לז, יח]].}} . . כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים". | ||
והטעם לזה הוא, כיון שתכלית ושלימות העבודה דתורה ומצוות של יהודי (שזוהי הרי עבודת הצדיק – תכלית ושלימות העבודה{{הערה|ראה ספר הערכים־חב"ד מערכת אותיות – אות צדי"ק ס"ח. וש"נ.}}) מתבטאת בזה, שיברר ויזכך את גופו הגשמי, באופן שאין שום חלקים נפרדים בחייו שאליהם אין עבודת השם שלו מגעת ח"ו (אין שום "הפסק" ו"פירוד", שום הפרדה בין נשמתו לגופו, בין רוחניותו לגשמיותו), אלא כל הפרטים בחייו חדורים ברוחה של נשמתו ורוחניותו. עד אשר הגשמיות נעשית טפלה ובטלה לנשמה ולרוחניות (עושים נפשם עיקר וגופם טפל{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ב|תניא פל"ב]].}}), באופן שכל הגשמיות היא כמו "כלי" ו"לבוש" – ועד כמו מרכבה{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק כ"ג|תניא פכ"ג]]. ועוד.}} – שמשקפת ומבטאת את שלימות עבודתו הרוחנית. | והטעם לזה הוא, כיון שתכלית ושלימות העבודה דתורה ומצוות של יהודי (שזוהי הרי עבודת הצדיק – תכלית ושלימות העבודה{{הערה|ראה ספר הערכים־חב"ד מערכת אותיות – אות צדי"ק ס"ח. וש"נ.}}) מתבטאת בזה, שיברר ויזכך את גופו הגשמי, באופן שאין שום חלקים נפרדים בחייו שאליהם אין עבודת השם שלו מגעת ח"ו (אין שום "הפסק" ו"פירוד", שום הפרדה בין נשמתו לגופו, בין רוחניותו לגשמיותו), אלא כל הפרטים בחייו חדורים ברוחה של נשמתו ורוחניותו. עד אשר הגשמיות נעשית טפלה ובטלה לנשמה ולרוחניות (עושים נפשם עיקר וגופם טפל{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ב|תניא פל"ב]].}}), באופן שכל הגשמיות היא כמו "כלי" ו"לבוש" – ועד כמו מרכבה{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק כ"ג|תניא פכ"ג]]. ועוד.}} – שמשקפת ומבטאת את שלימות עבודתו הרוחנית. | ||
| שורה 62: | שורה 61: | ||
ו. "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא{{הערה|פרשתנו כח, יא.}}: | ו. "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא{{הערה|פרשתנו כח, יא.}}: | ||
כאשר נשמתו של יהודי יורדת למטה להתלבש בגוף גשמי בעולם הזה הגשמי, "עולם" מלשון "העלם"{{הערה|לקו"ת שלח לז, ד. ובכ"מ.}} – מיד יש את ה"כי בא השמש", העלם על הגילוי של "שמש ומגן הוי' אלקים"{{הערה|[[תהלים פרק | כאשר נשמתו של יהודי יורדת למטה להתלבש בגוף גשמי בעולם הזה הגשמי, "עולם" מלשון "העלם"{{הערה|לקו"ת שלח לז, ד. ובכ"מ.}} – מיד יש את ה"כי בא השמש", העלם על הגילוי של "שמש ומגן הוי' אלקים"{{הערה|[[תהלים פרק פד|תהלים פד, יב]].}}, שכתוצאה מזה נעשה "וישכב במקום ההוא" – שענין השכיבה מורה{{הערה|ראה גם מכתב כ"ה מנ"א תש"ח*. סה"מ מלוקט ח"ד ע' קסג. | ||
'''*) אגרות־קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' שעא.''' המו"ל'''.'''}}, ש"ראש" האדם (המעלה שבו) משתווה אל "רגל" האדם (המטה שבו) [כדלקמן סעיף ז], על־ידי ההעלם וההסתר של "עולם הזה הגשמי והחומרי ממש והוא התחתון שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו ית' וחושך כפול ומכופל"<ref name=":1" /> [ובפרט בחושך וליל הגלות{{הערה|כידוע ש"ויצא יעקב גו'" מרמז על גלות עם ישראל (ראה ב"ר פרשתנו פס"ח, יג. זהר פרשתנו קמט, ב. של"ה רצב, ב). וראה לקו"ש חכ"ה ס"ע 153 ואילך. וש"נ.}}, כאשר "אותותינו לא ראינו"{{הערה|[[תהלים פרק | '''*) אגרות־קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' שעא.''' המו"ל'''.'''}}, ש"ראש" האדם (המעלה שבו) משתווה אל "רגל" האדם (המטה שבו) [כדלקמן סעיף ז], על־ידי ההעלם וההסתר של "עולם הזה הגשמי והחומרי ממש והוא התחתון שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו ית' וחושך כפול ומכופל"<ref name=":1" /> [ובפרט בחושך וליל הגלות{{הערה|כידוע ש"ויצא יעקב גו'" מרמז על גלות עם ישראל (ראה ב"ר פרשתנו פס"ח, יג. זהר פרשתנו קמט, ב. של"ה רצב, ב). וראה לקו"ש חכ"ה ס"ע 153 ואילך. וש"נ.}}, כאשר "אותותינו לא ראינו"{{הערה|[[תהלים פרק עד|תהלים עד, ט]].}}, ובמיוחד '''בעקבתא''' דמשיחא, כאשר נמצאים במצב של שינה ושכיבה, כשהכוחות הגלויים נמצאים בהעלם, וממילא הראש והרגל הם בשווה]. | ||
ויתירה מזה{{הערה|ראה לקו"ש שם ע' 429 הערה 52.}} – עוה"ז התחתון הוא "מלא קליפות וסט"א שהן נגד ה' ממש"<ref name=":1" /> (מורדים), שלכן צריך להיות "ויקח מאבני המקום" – "שירא מפני '''חיות''' '''רעות'''"{{הערה|פרש"י עה"פ (ד"ה וישם מראשותיו).}}. | ויתירה מזה{{הערה|ראה לקו"ש שם ע' 429 הערה 52.}} – עוה"ז התחתון הוא "מלא קליפות וסט"א שהן נגד ה' ממש"<ref name=":1" /> (מורדים), שלכן צריך להיות "ויקח מאבני המקום" – "שירא מפני '''חיות''' '''רעות'''"{{הערה|פרש"י עה"פ (ד"ה וישם מראשותיו).}}. | ||
| שורה 226: | שורה 225: | ||
ועוד והוא העיקר – תיכף ומיד ממש. | ועוד והוא העיקר – תיכף ומיד ממש. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות|א]] | [[קטגוריה:דבר מלכות|א]] | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר בראשית|ח]] | [[קטגוריה:דבר מלכות ספר בראשית|ח]] | ||