דבר מלכות/כ"ו ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף

==== תרגום מאידית ====

<nowiki>*</nowiki>

ויתירה מזה: גאולת מצרים "פתחה" את הדרך (הצנור){{הערה|ד"ה כימי צאתך תש"ח פי"ב (סה"מ ע' 164). וראה גם [[מאמר כימי צאתך מארץ מצרים תשמ"ב - מוגה|ד"ה זה תשמ"ב]] (סה"מ מלוקט ח"ב ע' לז ואילך) ס"ג.}} ונתנה את הכח לחירות וגאולה – ובאופן נסי – של בנ"י במשך כל הדורות וכל הזמנים{{הערה|וראה גבורות ה' (להמהר"ל) פס"א.}}; גאולת מצרים היא הפתיחה וההתחלה וכוללת{{הערה|וכן מסעות בנ"י במדבר העמים (וכן מסעות בנ"י במשך כל הדורות) נכללים בהמסע ויציאה ממצרים, ולכן נאמר "אלה מסעי בנ"י אשר '''יצאו מארץ מצרים'''", מסעי לשון רבים (אף ש"מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה שנסעו מרעמסס לסוכות") – ראה לקו"ת מסעי פח, ג ואילך.}} את כל הגאולות (כולל גאולה ש"לאו גאולה דגלות היא אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו כו'"{{הערה|ד"שם גאולה עלה" (רש"י ד"ה אתחלתא – מגילה יז, ב).}}), עד גם – הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ואילו זכו היתה גאולת מצרים הגאולה שלימה (ראה ספרי דברים א, ב. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 346), כפי שאמרו בשירת הים "מקדש אד' כוננו ידיך ה' ימלוך לעולם ועד" (בשלח טז, יז־יח. ובפרש"י שם), כי גאולת מצרים היא ההתחלה דגאולה השלימה.}} (שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. תוד"ה ד"ה ה"ג ונאמר – פסחים שם. ועוד.}}), שעלי' נאמר{{הערה|מיכה ז, טו.}} "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". ולכן אומרים בהברכה{{הערה|בהגש"פ – ממשנה פסחים שם.}} "אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים" (בהמשך ובסיום ה"לפיכך" הנ"ל): "כן ה' אלקינו כו' יגיענו למועדים כו' בבנין עירך כו' ונודה לך '''שיר חדש''' על גאולתנו כו'".

עאכו"כ לאחר כל (שבעת) שמונת ימי חג הפסח [כפי שזה בחוץ לארץ, ששם נמצאים עתה רוב מנין ובנין דבנ"י], שב"זמן חירותנו" עצמו הרי הימים האחרונים דחג הפסח הינם דרגת חירות נעלית יותר לגבי הימים הראשונים, וכידוע{{הערה|ראה שיחת אחש"פ (בסעודת הלילה) ה'ש"ת (ספר השיחות ע' 72). [[שיחת אחרון של פסח תשמ"ח - מוגה|תשמ"ח]] (סה"ש ח"ב ע' 384). לקו"ש חל"ז ימים אחרונים של פסח ס"ה.}} שהימים הראשונים קשורים בעיקר עם גאולת מצרים והימים האחרונים{{הערה|ובפרטיות יותר – בימים האחרונים עצמם: שביעי של פסח שייך בעיקר לגאולת מצרים, ואחרון של פסח לגאולה העתידה, כמודגש בהפטורת היום, ובאכילת סעודתו של משיח באחרון של פסח [ובפרט בקביעות שנה זו, שהסעודה היתה גם במוצאי שבת קודש, סעודתא דדוד מלכא משיחא] – ראה [[שיחת אחרון של פסח תנש"א (א) - מוגה|שיחת אחרון של פסח ש.ז.]] (סה"ש תנש"א ח"א ע' 436 (לעיל ע' 55) ואילך).}} – בעיקר עם הגאולה האמיתית והשלימה, שאין אחרי' גלות, חירות אפילו בערך החירות דגאולת מצרים, נפלאות אפילו בערך הנפלאות ד"כימי צאתך מארץ מצרים"{{הערה|ראה אוה"ת נ"ך ח"א עה"פ (ע' תפז). וש"נ.}}.

ובפרט שזהו גם בשבוע דפ' שמיני, ובשנה זו – קורין פ' שמיני שמונה פעמים, וידוע הפתגם{{הערה|הובא ונת' בלקו"ש ח"ז ע' 297. שיחת אחש"פ וש"פ שמיני תשמ"ה. תשמ"ח (סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 408 ואילך). ועוד.}} ש"שמיני שמונה שמינה", ששנה שקורין בה שמיני שמונה פעמים תהי' שנה "שמינה" מבורכת בגשמיות וברוחניות – וכעת, בסוף חודש ניסן, עומדים בסיום השמונה פעמים דקריאת פ' שמיני – ששמיני מורה על הנהגה נסית של הקב"ה{{הערה|ראה גם מכתב י"א ניסן ש.ז. (נדפס סה"ש תנש"א ח"ב ע' 893 ואילך).}} (שלמעלה משבעת ימי ההיקף דמעשה בראשית, סדר הטבע{{הערה|ראה שו"ת הרשב"א ח"א ס"ט. הובא ונת' בד"ה ויהי ביום השמיני תרע"ח. תש"ד. תש"ה. ועוד. וראה גם הנסמן בסה"ש תנש"א ח"ב ע' 895 הערה ד"ה אָנגעדייטעט.}}), ועאכו"כ שמונה פעמים שמיני, שישנה שנה "שמינה" ומלאה בנסים ונפלאות, ובאופן של שומן{{הערה|ראה גם [[שיחת י"ד ניסן תנש"א - מוגה|שיחת ערב פסח ש.ז.]] (סה"ש תנש"א ח"א ע' 429 (לעיל ע' 48)). וש"נ.}}, ש"מפעפע בכולו"{{הערה|יו"ד סק"ה ס"ה. וראה חולין צז, רע"א.}}.

ג. הסדר בגאולת ויציאת מצרים הי' (בכללות):

אחר־כך – ביום חמשה עשר בניסן – היתה יציאת מצרים בפועל, ודוקא באופן ד"ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם גו'"{{הערה|בא יב, לג.}}, "בשלח פרעה את העם"{{הערה|ר"פ בשלח (יג, יז).}}. ובנ"י יצאו בשלימות, "ברכוש גדול"{{הערה|לך לך טו, יד. וראה ברכות ט, סע"א ואילך. הובא בפרש"י עה"ת בא יא, ב.}}, "כספם וזהבם אתם"{{הערה|לשון הכתוב – ישעי' ס, ט.}}, ובאופן ד"וינצלו את מצרים"{{הערה|בא יב, לו. וראה ברכות שם.}}, "כלי כסף וכלי זהב ושמלות"{{הערה|בא שם, לה.}}, עד ש"אף מה שלא היו שואלים מהם היו נותנים להם"{{הערה|פרש"י שם, לו, ממכילתא עה"פ.}}.

ויתירה מזה: הנסים מתרחשים בימות השנה שקשורים במיוחד עם נסים לבנ"י: ימי הפורים – שבהם אירע הנס והנצחון והגאולה דבנ"י והמפלה דהמן הרשע צורר היהודים (במלכות פרס ומדי), וכן (מיסמך גאולה לגאולה{{הערה|מגילה ו, סע"ב.}} –) ימי חודש ניסן וימי הפסח – גאולת ישראל ממצרים, ובאופן דנסים ונפלאות,

ונסים אלו מתרחשים, כאמור, בחודש ניסן, כך שמיום ליום (בחודש ניסן עצמו) נוספים ענינים חדשים, בקשר עם ההחלטה ד"בכוריהם" (ב"יונייטעד ניישענס"), ובהסכמה של סאַדאַם – כפי שהי' בימים אלה בסיום חודש ניסן, חודש הגאולה, ומצפים להמשך בכיוון זה, היום בלילה, או מחר, מחרתיים וכו'.

לאחרי ריבוי שנים של הנהגה באופן אחר לגמרי, שבהם יהודים לא יכלו לצאת משם – הרי דוקא בשנה זו ובשנה שלפני' פתחה מדינה זו את שערי' לשחרר יהודים לנסוע לארץ הקודש [ואפילו אם, מאיזו סיבה שתהי', התעכב חלק מהם במדינות אחרות לפי שעה (בארצות הברית או אוסטרלי' וכיו"ב) בקרוב הם יגיעו (ברצון שלם ומתוך שמחה וטוב לבב) לארץ הקודש, יחד עם משפחותיהם].

ז. ההוראה מכל הנ"ל מובנת בפשטות:

ובפרט שהנסים העכשויים מזכירים ומחזקים את ההרגש אצל יהודי "לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים", וש"לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה ממצרים אלא אף אותנו גאל עמהם" – גאולת מצרים היא ההתחלה וכוללת את כל הגאולות (כולל אפילו גאולה ד"יגאלנו מן הצרות הבאות עלינו כו'"), כנ"ל,

ועוד וג"ז עיקר: האופן העיקרי איך מקבל יהודי את הנסים ופועל שהקב"ה יוסיף בנסים – ע"י זה שהוא מוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות בהידור,

ונוסף על עבודתו הפרטית, צריך גם להשפיע על עוד יהודים, ע"י הפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, כולל ובמיוחד – אצל יהודים אלו שיוצאים עתה (ביציאת "מצרים") מהמדינה ההיא.

ומובן א"כ, שבנ"י מוכנים כבר לכך, ויש להם כבר את ה"לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" [כפי שהי' בשנת הארבעים לאחר יציאת מצרים, שכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות].

ט. ועוד והוא העיקר: שמהשמחה והשירה{{הערה|וע"ד שבנ"י אמרו שירת הים על הנס דקרי"ס וטביעת מצרים בים (ובאריכות הפרטים). ואומרים שירת הים בכל יום בתפלה – טור או"ח סנ"א. שו"ע אדה"ז שם ס"א. – וראה זח"ב נד, ב.}} על הנסים הגלויים העכשויים, נבוא תיכף ומיד ממש ל"נודה לך שיר חדש על גאולתנו", בגאולה האמיתית והשלימה, שאז יהיו הנסים והנפלאות הגדולים ביותר, "אראנו נפלאות" (נפלאות – אפילו בערך לנסים ביציאת מצרים),

ומזרזים זאת עוד יותר ע"י עשיית כאו"א לשליח מצוה לצדקה (ובהוספה מדילי'), ד"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב י, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא פל"ז]] (מח, ב).}}. ובפרט בבית הכנסת ובית המדרש ובית מעשים טובים – בית משולש – של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו.

{{הערות שוליים}}}}