11,494
עריכות
שיחת תצא תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
א י"ד אלול הוא ערב (והתחלת<ref>כי, מילוי ושלימות הלבנה הוא "חצי כ"ט י"ב תשצ"ג" (ב"י או"ח סתכ"ו), שהוא בין י"ד לט"ו.</ref>) ט"ו אלול שבו "קיימא סיהרא באשלמותא"<ref>זהר ח"א קנ, רע"א. ח"ב פה, רע"א. ועוד. וראה שמו"ר פט"ו, כו.</ref>, שרומז על השלימות דישראל ש"דומין ללבנה" ו"מונין ללבנה"<ref>ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.</ref> ו"עתידין להתחדש כמותה"<ref>נוסח ברכת קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).</ref>, ובפרט שחידוש ושלימות הלבנה הוא עי"ז שמקבלת אור השמש, שהו"ע יחוד שמשא וסיהרא, ע"ד ובדוגמת ענין הנישואין דהקב"ה ("שמש הוי'") וכנס"י (לבנה). | א י"ד אלול הוא ערב (והתחלת<ref>כי, מילוי ושלימות הלבנה הוא "חצי כ"ט י"ב תשצ"ג" (ב"י או"ח סתכ"ו), שהוא בין י"ד לט"ו.</ref>) ט"ו אלול שבו "קיימא סיהרא באשלמותא"<ref>זהר ח"א קנ, רע"א. ח"ב פה, רע"א. ועוד. וראה שמו"ר פט"ו, כו.</ref>, שרומז על השלימות דישראל ש"דומין ללבנה" ו"מונין ללבנה"<ref>ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.</ref> ו"עתידין להתחדש כמותה"<ref>נוסח ברכת קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).</ref>, ובפרט שחידוש ושלימות הלבנה הוא עי"ז שמקבלת אור השמש, שהו"ע יחוד שמשא וסיהרא, ע"ד ובדוגמת ענין הנישואין דהקב"ה ("שמש הוי'") וכנס"י (לבנה). | ||
ב "מי"ד באלול ואילך ידרשו הלכות החג", "שלושים יום<ref>ובלשון הכתוב בריש פרשתנו: "ירח ימים".</ref> לפני הרגל"<ref>שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תכט.</ref> (דכיון שחודש אלול הוא חסר<ref>וי"ל חסר למעליותא, ע"ד ובדוגמת "ונפקדת כי יפקד מושבך", שע"י חסרון הלבנה בערב ר"ח (יום הכ"ט), נעשה תיכף מולד הלבנה בר"ח (משא"כ בחודש מלא, ר"ח שלאחריו עיקרו ביום השני דר"ח).</ref>, מתחילים השלושים יום שלפני חג הסוכות בי"ד אלול) – התחלת ההכנה ל"זמן שמחתנו", שלימות (– חזקה) השמחה ("שלש שמחות כתיב בחג"<ref>יל"ש אמור רמז תרנד.</ref>), הקשורה עם הגילוי דיוהכ"פ ("יום חתונתו") שבו נעשה היחוד דהקב"ה וכנס"י, ובפרטיות יותר, "שמחתנו לשון רבים, שמתחברים ב' השמחות יחד, השמחה שמלמעלה למטה ישמח<ref>[[תהלים פרק | ב "מי"ד באלול ואילך ידרשו הלכות החג", "שלושים יום<ref>ובלשון הכתוב בריש פרשתנו: "ירח ימים".</ref> לפני הרגל"<ref>שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תכט.</ref> (דכיון שחודש אלול הוא חסר<ref>וי"ל חסר למעליותא, ע"ד ובדוגמת "ונפקדת כי יפקד מושבך", שע"י חסרון הלבנה בערב ר"ח (יום הכ"ט), נעשה תיכף מולד הלבנה בר"ח (משא"כ בחודש מלא, ר"ח שלאחריו עיקרו ביום השני דר"ח).</ref>, מתחילים השלושים יום שלפני חג הסוכות בי"ד אלול) – התחלת ההכנה ל"זמן שמחתנו", שלימות (– חזקה) השמחה ("שלש שמחות כתיב בחג"<ref>יל"ש אמור רמז תרנד.</ref>), הקשורה עם הגילוי דיוהכ"פ ("יום חתונתו") שבו נעשה היחוד דהקב"ה וכנס"י, ובפרטיות יותר, "שמחתנו לשון רבים, שמתחברים ב' השמחות יחד, השמחה שמלמעלה למטה ישמח<ref>[[תהלים פרק קד|תהלים קד, לא]].</ref> ה' במעשיו עם השמחה שמלמטה למעלה ישמח<ref>שם קמט, ב.</ref> ישראל בעושיו"<ref>לקו"ת דרושי שמע"צ פח, ד.</ref>, שבזה מודגש החיבור דכללות העבודה ("היום לעשותם") עם השכר ("למחר לקבל שכרם"), כי, "מעשיו . . זהו כללות ענין היום לעשותם . . וכשיושלם בחינת היום לעשותם יומשך מזה שישמח ה' במעשיו . . והשמחה זהו גילוי פנימיות עתיק" (שיתגלה לעתיד לבוא)<ref>לקו"ת שם פט, ריש ע"ב. – ועיי"ש (פט, א־ד) ב' האופנים (בחינות) בזה, תחיית המתים ואלף השביעי, או לאחר אלף השביעי. ואכ"מ.</ref>. | ||
יד. והוספה מיוחדת בדורנו זה – שערב שבת זה ("מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"<ref>ע"ז ג, סע"א.</ref>), הוא ביום י"ג (גימטריא ד"אחד") אלול, הוא, יום הנישואין דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו [ולפנ"ז (ביום רביעי, "קמי שבתא"<ref>פסחים קו, סע"א.</ref>), י"א אלול, יום הנישואין של אביו כ"ק אדנ"ע, ושממלא מקומו הוא בנו יחידו<ref>שאינו צריך משיחה חדשה ("אין מושחין מלך בן מלך אא"כ היתה שם מחלוקת . . כדי לסלק המחלוקת" (רמב"ם הל' מלכים פ"א הי"ב)), כיון שנמשכת אצלו תוקף המשיחה דדוד שהיא "עד עולם" (שם, ה"ז).</ref> כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו], ולאח"ז ובהמשך לזה (במוצאי שבת) ט"ו אלול, יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים ב(יום השלישי<ref>"ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" – ביהמ"ק השלישי בגאולה השלישית (הושע ו, ב ובמפרשים שם).</ref> ד)שבעת ימי המשתה דנישואי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (בשנת נזר"ת<ref>לפני צ"ד שנה*. – וי"ל הרמז: צ"ג כלים היו מוציאים בביהמ"ק בכל יום (תמיד פ"ג מ"ד), ויחד עם הכהן ה"ז צ"ד.{{ש}}'''*) להעיר מהשייכות המיוחדת לשנה זו – כמרומז בלשון הכתוב (ישעי' סו, יב) "על''' צד תנשאו'''", שבשנת''' הצ"ד '''(שהיא שנת''' תנש"א''') – "'''תנשאו'''"'''.</ref>), שממנו באה ההצעה לאביו לייסד הישיבה, ונתמנה ע"י אביו למנהל־פועל דהישיבה: | יד. והוספה מיוחדת בדורנו זה – שערב שבת זה ("מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"<ref>ע"ז ג, סע"א.</ref>), הוא ביום י"ג (גימטריא ד"אחד") אלול, הוא, יום הנישואין דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו [ולפנ"ז (ביום רביעי, "קמי שבתא"<ref>פסחים קו, סע"א.</ref>), י"א אלול, יום הנישואין של אביו כ"ק אדנ"ע, ושממלא מקומו הוא בנו יחידו<ref>שאינו צריך משיחה חדשה ("אין מושחין מלך בן מלך אא"כ היתה שם מחלוקת . . כדי לסלק המחלוקת" (רמב"ם הל' מלכים פ"א הי"ב)), כיון שנמשכת אצלו תוקף המשיחה דדוד שהיא "עד עולם" (שם, ה"ז).</ref> כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו], ולאח"ז ובהמשך לזה (במוצאי שבת) ט"ו אלול, יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים ב(יום השלישי<ref>"ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" – ביהמ"ק השלישי בגאולה השלישית (הושע ו, ב ובמפרשים שם).</ref> ד)שבעת ימי המשתה דנישואי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (בשנת נזר"ת<ref>לפני צ"ד שנה*. – וי"ל הרמז: צ"ג כלים היו מוציאים בביהמ"ק בכל יום (תמיד פ"ג מ"ד), ויחד עם הכהן ה"ז צ"ד.{{ש}}'''*) להעיר מהשייכות המיוחדת לשנה זו – כמרומז בלשון הכתוב (ישעי' סו, יב) "על''' צד תנשאו'''", שבשנת''' הצ"ד '''(שהיא שנת''' תנש"א''') – "'''תנשאו'''"'''.</ref>), שממנו באה ההצעה לאביו לייסד הישיבה, ונתמנה ע"י אביו למנהל־פועל דהישיבה: | ||
| שורה 134: | שורה 134: | ||
תלמידי הישיבה נקראים "'''תמימים'''" ע"ש שלומדים "תורת ה' תורה הנגלית ותורת החסידות '''תמימה'''"<ref>שיחת שמח"ת תרנ"ט – "התמים" ח"א ע' כה.</ref>, ולא עוד אלא שהלימוד דפנימיות התורה הוא בהבנה והשגה "כלימוד הסוגיות בנגלה דתורה"<ref>שיחת ט"ו אלול תרנ"ז – "התמים" שם ע' כג.</ref>, ששכל האדם מתייחד עם השכל דפנימיות התורה ב"יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות"<ref>[[לקוטי אמרים פרק ה'|תניא פ"ה]].</ref> (כולל גם ש"והיו לבשר אחד" שבנישואין), מעין ודוגמת והכנה להמעמד ומצב דימות המשיח ש"יהיו כל ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כו'"<ref name=":4" />. | תלמידי הישיבה נקראים "'''תמימים'''" ע"ש שלומדים "תורת ה' תורה הנגלית ותורת החסידות '''תמימה'''"<ref>שיחת שמח"ת תרנ"ט – "התמים" ח"א ע' כה.</ref>, ולא עוד אלא שהלימוד דפנימיות התורה הוא בהבנה והשגה "כלימוד הסוגיות בנגלה דתורה"<ref>שיחת ט"ו אלול תרנ"ז – "התמים" שם ע' כג.</ref>, ששכל האדם מתייחד עם השכל דפנימיות התורה ב"יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות"<ref>[[לקוטי אמרים פרק ה'|תניא פ"ה]].</ref> (כולל גם ש"והיו לבשר אחד" שבנישואין), מעין ודוגמת והכנה להמעמד ומצב דימות המשיח ש"יהיו כל ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כו'"<ref name=":4" />. | ||
וגם (ולכן) נקראים "'''חיילי בית דוד'''" שמנצחים את המעמד ומצב ד"חרפו<ref>ויש לומר, שתיבת "'''חרפו'''" רומזת על '''רפ"ח''' ניצוצים דתהו, שתכליתם ומטרתם (ע"י עבודת הבירורים) ההתגלות ד"רוחו של מלך המשיח" ש"'''מרחפת''' על פני המים" (כנ"ל הערה 70), ובפרט ע"י ההוספה בלימוד פנימיות התורה (תורתו של משיח) באופן של '''חריפות''' ("חרפו" למעליותא).</ref> עקבות משיחך", ופועלים התגלות וביאת משיח בן דוד באופן ד"ברוך ה' לעולם אמן ואמן"<ref>כדברי כ"ק אדנ"ע בשיחתו הידועה בשמח"ת תרס"א (נדפסה בלקו"ד ח"ד תשפז, ב ואילך. ועוד).</ref>, כלשון הכתוב בסיום וחותם [[תהלים פרק | וגם (ולכן) נקראים "'''חיילי בית דוד'''" שמנצחים את המעמד ומצב ד"חרפו<ref>ויש לומר, שתיבת "'''חרפו'''" רומזת על '''רפ"ח''' ניצוצים דתהו, שתכליתם ומטרתם (ע"י עבודת הבירורים) ההתגלות ד"רוחו של מלך המשיח" ש"'''מרחפת''' על פני המים" (כנ"ל הערה 70), ובפרט ע"י ההוספה בלימוד פנימיות התורה (תורתו של משיח) באופן של '''חריפות''' ("חרפו" למעליותא).</ref> עקבות משיחך", ופועלים התגלות וביאת משיח בן דוד באופן ד"ברוך ה' לעולם אמן ואמן"<ref>כדברי כ"ק אדנ"ע בשיחתו הידועה בשמח"ת תרס"א (נדפסה בלקו"ד ח"ד תשפז, ב ואילך. ועוד).</ref>, כלשון הכתוב בסיום וחותם [[תהלים פרק פט|מזמור פ"ט בתהלים]]. | ||
ולהעיר שתקופה זו (שמתוארת בסיום מזמור זה) נסתיימה כבר לאחרי מעשינו ועבודתינו במשך ארבעים שנה מהסתלקותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שניתוסף בהפצת המעיינות חוצה באופן ש"נתן<ref>תבוא כט, ג.</ref> ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"<ref>ולהעיר מהשייכות לחודש אלול דשנה זו – חשבון־צדק דשנת "נפלאות '''אראנו'''" ("עינים לראות"), והכנה לשנת "נפלאות '''בינה'''" ("אזנים לשמוע", כידוע שראי' ושמיעה הם חכמה ובינה).</ref>, ועתה עומדים בתקופה השייכת למזמור צדי"ק, שסיומו וחותמו בפסוק "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו גו' ומעשה ידינו כוננהו", ש"תשרה שכינה במעשה ידיכם"<ref>פרש"י עה"פ.</ref>, שזהו תשלום השכר על כללות מעשינו ועבודתינו. | ולהעיר שתקופה זו (שמתוארת בסיום מזמור זה) נסתיימה כבר לאחרי מעשינו ועבודתינו במשך ארבעים שנה מהסתלקותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שניתוסף בהפצת המעיינות חוצה באופן ש"נתן<ref>תבוא כט, ג.</ref> ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"<ref>ולהעיר מהשייכות לחודש אלול דשנה זו – חשבון־צדק דשנת "נפלאות '''אראנו'''" ("עינים לראות"), והכנה לשנת "נפלאות '''בינה'''" ("אזנים לשמוע", כידוע שראי' ושמיעה הם חכמה ובינה).</ref>, ועתה עומדים בתקופה השייכת למזמור צדי"ק, שסיומו וחותמו בפסוק "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו גו' ומעשה ידינו כוננהו", ש"תשרה שכינה במעשה ידיכם"<ref>פרש"י עה"פ.</ref>, שזהו תשלום השכר על כללות מעשינו ועבודתינו. | ||
| שורה 142: | שורה 142: | ||
טו. מההוראות מהאמור לעיל בנוגע למעשה בפועל – "המעשה הוא העיקר"<ref>אבות פ"א מי"ז – שלומדים בשבת זו.</ref>: | טו. מההוראות מהאמור לעיל בנוגע למעשה בפועל – "המעשה הוא העיקר"<ref>אבות פ"א מי"ז – שלומדים בשבת זו.</ref>: | ||
א לפרסם בכל מקום ומקום שעומדים בסיום וחותם דמעשינו ועבודתינו ("כי תצא למלחמה על אויבך"), ובהתחלת התקופה דתשלום השכר, "מתן שכרן של צדיקים" ("כי תבוא אל הארץ גו' וירשתה וישבת בה"), ובהתאם לכך צריכה להיות העבודה גם בענינים השייכים לימות המשיח, החל מלימוד התורה בעניני משיח וגאולה וביהמ"ק, ועוד ועיקר – מתוך מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב, כולל גם ע"י עריכת התוועדויות של שמחה, ובמיוחד בשייכות לשמחת נישואין ושבעת ימי המשתה (כולל גם חיזוק "מנהג ישראל" לערוך סעודת עניים), מעין ודוגמא והכנה לקיום היעוד "אז (לעתיד לבוא) ימלא שחוק פינו"<ref>[[תהלים פרק | א לפרסם בכל מקום ומקום שעומדים בסיום וחותם דמעשינו ועבודתינו ("כי תצא למלחמה על אויבך"), ובהתחלת התקופה דתשלום השכר, "מתן שכרן של צדיקים" ("כי תבוא אל הארץ גו' וירשתה וישבת בה"), ובהתאם לכך צריכה להיות העבודה גם בענינים השייכים לימות המשיח, החל מלימוד התורה בעניני משיח וגאולה וביהמ"ק, ועוד ועיקר – מתוך מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב, כולל גם ע"י עריכת התוועדויות של שמחה, ובמיוחד בשייכות לשמחת נישואין ושבעת ימי המשתה (כולל גם חיזוק "מנהג ישראל" לערוך סעודת עניים), מעין ודוגמא והכנה לקיום היעוד "אז (לעתיד לבוא) ימלא שחוק פינו"<ref>[[תהלים פרק קכו|תהלים קכו, ב]]. וראה ברכות לא, א.</ref>, אשר, בדורנו זה, שנשיא הדור, כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמו השני "יצחק", ע"ש הצחוק והשמחה, הוא נשיא השמיני ("'''אז'''" בגימטריא שמונה) להבעש"ט, נעשה הענין ד"ימלא שחוק פינו" (לא בלשון עתיד, "אז", אלא) בלשון '''הוה'''. | ||
ב לפרסם בכל מקום ומקום ע"ד השליחות המיוחדת דתומכי תמימים – שנמשכת ופועלת בכל קצוי תבל באופן ד"נרות להאיר"<ref>ראה לקו"ש ח"ב ע' 484 ואילך. וש"נ.</ref> – שנוסף לכך שכל בית יהודי צ"ל בית תורה תפלה וגמ"ח (כמדובר כמ"פ<ref>ראה לקו"ש חכ"ו ע' 412 ואילך. ועוד.</ref>), צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת תומכי תמימים, ע"י לימוד תורת החסידות (נוסף על לימוד התורה בכלל). | ב לפרסם בכל מקום ומקום ע"ד השליחות המיוחדת דתומכי תמימים – שנמשכת ופועלת בכל קצוי תבל באופן ד"נרות להאיר"<ref>ראה לקו"ש ח"ב ע' 484 ואילך. וש"נ.</ref> – שנוסף לכך שכל בית יהודי צ"ל בית תורה תפלה וגמ"ח (כמדובר כמ"פ<ref>ראה לקו"ש חכ"ו ע' 412 ואילך. ועוד.</ref>), צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת תומכי תמימים, ע"י לימוד תורת החסידות (נוסף על לימוד התורה בכלל). | ||