11,494
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר השיחות | {{ספר השיחות תנש"א}} | ||
== משיחת יום ב' דחג השבועות* ה'תנש"א == | == משיחת יום ב' דחג השבועות{{הערה|קבוצה=*|<nowiki>*</nowiki>) בתור השתתפות ב"כינוס תורה" שמתקיים באסרו־חג (וראה לקמן סי"ד).}} ה'תנש"א == | ||
=== – בענין תורה חדשה מאתי תצא – === | === – בענין תורה חדשה מאתי תצא – === | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ג. וצריך להבין: | ג. וצריך להבין: | ||
"דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת, שנאמר{{הערה|פ' ראה יג, א.}} את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו, ונאמר{{הערה|נצבים כט, כח.}} והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת, הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם, וכן הוא אומר{{הערה|אמור כג, כד.}} חוקת עולם לדורותיכם, ונאמר{{הערה|נצבים ל, יב.}} לא בשמים היא, הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה"{{הערה|רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ט.}}. | "דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת, שנאמר{{הערה|[[דברים פרק יג|פ' ראה יג, א]].}} את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו, ונאמר{{הערה|[[דברים פרק כט|נצבים כט, כח]].}} והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת, הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם, וכן הוא אומר{{הערה|[[ויקרא פרק כג|אמור כג, כד]].}} חוקת עולם לדורותיכם, ונאמר{{הערה|[[דברים פרק ל|נצבים ל, יב]].}} לא בשמים היא, הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה"{{הערה|רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ט.}}. | ||
ועפ"ז צריך ביאור בהענין ד"תורה חדשה '''מאתי''' תצא", "ע"י משיח" ש"'''נביא''' גדול הוא" – הרי כלל ש"לא בשמים היא"{{הערה|שם=:1|ראה ב"מ נט, ב.}}, ו"אין נביא רשאי לחדש דבר"? | ועפ"ז צריך ביאור בהענין ד"תורה חדשה '''מאתי''' תצא", "ע"י משיח" ש"'''נביא''' גדול הוא" – הרי כלל ש"לא בשמים היא"{{הערה|שם=:1|ראה ב"מ נט, ב.}}, ו"אין נביא רשאי לחדש דבר"? | ||
| שורה 201: | שורה 201: | ||
מבואר בדרושי חסידות{{הערה|ראה לקו"ת ר"פ שמיני. ובכ"מ.}} החילוק שבין לויתן לשור הבר בעבודת האדם, שלויתן שמקומו בים, עלמא דאתכסייא, מורה על העבודה ברוחניות ביחוד יחודים עליונים וכו', ושור הבר שנמצא ביבשה, עלמא דאתגלייא, מורה על העבודה בגשמיות בבירור העולם. ויש בזה מה שאין בזה: העבודה ברוחניות (לויתן) היא באופן של העלאה למעלה, שמשיגים אורות נעלים ביותר, אבל אין בה השלימות דהמשכה למטה, ואילו העבודה בגשמיות היא באופן של המשכה למטה, אבל אין בה מעלת האורות הנעלים יותר. ולעתיד לבוא יתחברו ב' המעלות יחדיו – שגם למטה יומשכו ויתגלו האורות הנעלים ביותר, עי"ז שהלויתן ישחוט ויעלה ("אין ושחט אלא ומשך") השור הבר, היינו, שתתגלה מעלת האורות העליונים (העלי' שע"י הלויתן) בעניני העבודה למטה (שור הבר). | מבואר בדרושי חסידות{{הערה|ראה לקו"ת ר"פ שמיני. ובכ"מ.}} החילוק שבין לויתן לשור הבר בעבודת האדם, שלויתן שמקומו בים, עלמא דאתכסייא, מורה על העבודה ברוחניות ביחוד יחודים עליונים וכו', ושור הבר שנמצא ביבשה, עלמא דאתגלייא, מורה על העבודה בגשמיות בבירור העולם. ויש בזה מה שאין בזה: העבודה ברוחניות (לויתן) היא באופן של העלאה למעלה, שמשיגים אורות נעלים ביותר, אבל אין בה השלימות דהמשכה למטה, ואילו העבודה בגשמיות היא באופן של המשכה למטה, אבל אין בה מעלת האורות הנעלים יותר. ולעתיד לבוא יתחברו ב' המעלות יחדיו – שגם למטה יומשכו ויתגלו האורות הנעלים ביותר, עי"ז שהלויתן ישחוט ויעלה ("אין ושחט אלא ומשך") השור הבר, היינו, שתתגלה מעלת האורות העליונים (העלי' שע"י הלויתן) בעניני העבודה למטה (שור הבר). | ||
היינו, ששחיטת שור הבר היא תוכן הסך־הכל '''דכללות''' מעשינו ועבודתינו בבירור העולם, ולכן, יתגלה בזה תכלית השלימות דכללות העבודה, שגם הענינים הכי נעלים דהשגת השלילה (לויתן, עלמא דאתכסייא) יומשכו באופן של השגת החיוב (שור הבר, עלמא דאתגלייא), שלכן יתיר הקב"ה אכילת שור הבר בשחיטה אסורה, עי"ז ש"תורה חדשה מאתי תצא, חידוש תורה מאתי תצא", שגם הדרגא הכי נעלית בתורה, "'''מאתי'''" דייקא, שאינה יכולה להתגלות בזמן הזה, ושייך בה רק השגת השלילה בלבד – "(מאתי) '''תצא'''", שתצא ותומשך ותבוא למטה באופן של השגת החיוב, ש"יהיו כל ישראל חכמים גדולים '''ויודעים''' דברים הסתומים '''וישיגו''' דעת בוראם '''כפי כח האדם''', שנאמר{{הערה|ישעי' יא, ט.}} כי מלאה הארץ (עלמא דאתגלייא) דעה את ה' כמים לים (עלמא דאתכסייא) מכסים"{{הערה|רמב"ם בסיום וחותם ספרו "משנה תורה".}}. | היינו, ששחיטת שור הבר היא תוכן הסך־הכל '''דכללות''' מעשינו ועבודתינו בבירור העולם, ולכן, יתגלה בזה תכלית השלימות דכללות העבודה, שגם הענינים הכי נעלים דהשגת השלילה (לויתן, עלמא דאתכסייא) יומשכו באופן של השגת החיוב (שור הבר, עלמא דאתגלייא), שלכן יתיר הקב"ה אכילת שור הבר בשחיטה אסורה, עי"ז ש"תורה חדשה מאתי תצא, חידוש תורה מאתי תצא", שגם הדרגא הכי נעלית בתורה, "'''מאתי'''" דייקא, שאינה יכולה להתגלות בזמן הזה, ושייך בה רק השגת השלילה בלבד – "(מאתי) '''תצא'''", שתצא ותומשך ותבוא למטה באופן של השגת החיוב, ש"יהיו כל ישראל חכמים גדולים '''ויודעים''' דברים הסתומים '''וישיגו''' דעת בוראם '''כפי כח האדם''', שנאמר{{הערה|[[ישעיה פרק יא|ישעי' יא, ט]].}} כי מלאה הארץ (עלמא דאתגלייא) דעה את ה' כמים לים (עלמא דאתכסייא) מכסים"{{הערה|רמב"ם בסיום וחותם ספרו "משנה תורה".}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים|קבוצה=*}} | ||
}} | |||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תנש"א]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תנש"א]] | ||
[[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]] | ||
[[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|שב]] | [[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|שב]] | ||