11,494
עריכות
שיחת מטות מסעי תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר השיחות | {{ספר השיחות תנש"א}} | ||
== משיחות ש"פ מטות־מסעי, ב' מנחם־אב ה'תנש"א == | == משיחות ש"פ מטות־מסעי, ב' מנחם־אב ה'תנש"א == | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ב. ויובן בהקדם הביאור בהקשר והשייכות ד"חזק חזק ונתחזק" לתוכן הפרשה שבה מסיימים הספר – פרשת מטות־מסעי{{הערה|כלומר: נוסף על פרשת מסעי שבסיום הספר ממש, גם פרשת מטות, שבכמה שנים (כבשנה זו) מחברים אותה ביחד עם פרשת מסעי להיות פרשת אחת, כמודגש במנין הקרואים – ז' קרואים (ולא י"ד), ולא עוד אלא שהקרוא הרביעי מחבר ב' הפרשיות בברכה לפני סיום הקריאה בפ' מטות ובברכה לאחרי התחלת הקריאה בפ' מסעי (ראה לקו"ש שם ע' 380. '''וש"נ''').}}, שבזה נכלל (בפרטיות) ה"חזק" ד"מטות", ה"חזק" ד"מסעי", וה"חזק" שבחיבור ד"מטות־מסעי" יחד: | ב. ויובן בהקדם הביאור בהקשר והשייכות ד"חזק חזק ונתחזק" לתוכן הפרשה שבה מסיימים הספר – פרשת מטות־מסעי{{הערה|כלומר: נוסף על פרשת מסעי שבסיום הספר ממש, גם פרשת מטות, שבכמה שנים (כבשנה זו) מחברים אותה ביחד עם פרשת מסעי להיות פרשת אחת, כמודגש במנין הקרואים – ז' קרואים (ולא י"ד), ולא עוד אלא שהקרוא הרביעי מחבר ב' הפרשיות בברכה לפני סיום הקריאה בפ' מטות ובברכה לאחרי התחלת הקריאה בפ' מסעי (ראה לקו"ש שם ע' 380. '''וש"נ''').}}, שבזה נכלל (בפרטיות) ה"חזק" ד"מטות", ה"חזק" ד"מסעי", וה"חזק" שבחיבור ד"מטות־מסעי" יחד: | ||
ענין '''החוזק''' (והתוקף), "חזק", ובפרט ג"פ חזק ("חזק חזק ונתחזק") – שייך (לכאורה) ל'''"מטות"''', כי, "מטה" מורה על חוזק ותוקף בל ישונה, בדוגמת ה"מטה" כפשוטו שהוא חזק וקשה, ועד ש"מטה" הוא "לשון ממשלה ושררה"{{הערה|לקו"ת פרשתנו פג, ב.}}, כלשון הכתוב{{הערה|יחזקאל יט, יא.}} "מטות עוז אל שבטי מושלים". | ענין '''החוזק''' (והתוקף), "חזק", ובפרט ג"פ חזק ("חזק חזק ונתחזק") – שייך (לכאורה) ל'''"מטות"''', כי, "מטה" מורה על חוזק ותוקף בל ישונה, בדוגמת ה"מטה" כפשוטו שהוא חזק וקשה, ועד ש"מטה" הוא "לשון ממשלה ושררה"{{הערה|לקו"ת פרשתנו פג, ב.}}, כלשון הכתוב{{הערה|[[יחזקאל פרק יט|יחזקאל יט, יא]].}} "מטות עוז אל שבטי מושלים". | ||
משא"כ '''"מסעי"''', שענינו הליכה ונסיעה ("ויסע גו' הלוך ונסוע"{{הערה|לך לך יב, ט.}}) ממקום למקום, שאינו עומד על מקומו, אלא הולך ונוסע למקום אחר (ועד להליכה ונסיעה אמיתית שהיא באופן '''שנעקר לגמרי''' ממקומו הקודם למקום '''שבאין־ערוך'''{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ג ס"ע 225 ואילך. וש"נ.}}) – ה"ז '''להיפך''' (לכאורה) מענין '''החוזק והתוקף''' ("חזק") באופן בל ישונה. | משא"כ '''"מסעי"''', שענינו הליכה ונסיעה ("ויסע גו' הלוך ונסוע"{{הערה|[[בראשית פרק יב|לך לך יב, ט]].}}) ממקום למקום, שאינו עומד על מקומו, אלא הולך ונוסע למקום אחר (ועד להליכה ונסיעה אמיתית שהיא באופן '''שנעקר לגמרי''' ממקומו הקודם למקום '''שבאין־ערוך'''{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ג ס"ע 225 ואילך. וש"נ.}}) – ה"ז '''להיפך''' (לכאורה) מענין '''החוזק והתוקף''' ("חזק") באופן בל ישונה. | ||
ומזה שההכרזה ד"חזק חזק ונתחזק" היא לעולם (גם כשמטות־מסעי מחוברין) בסיומה של פרשת מסעי דוקא, משמע, שהתוכן ד"חזק חזק ונתחזק" שייך בעיקר לפרשת מסעי (אלא בכמה שנים מצרפים גם פרשת מטות). | ומזה שההכרזה ד"חזק חזק ונתחזק" היא לעולם (גם כשמטות־מסעי מחוברין) בסיומה של פרשת מסעי דוקא, משמע, שהתוכן ד"חזק חזק ונתחזק" שייך בעיקר לפרשת מסעי (אלא בכמה שנים מצרפים גם פרשת מטות). | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
וההסברה בזה: | וההסברה בזה: | ||
מעלתו של ביהמ"ק העתיד, "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|בשלח טו, יז.}} ("בשתי ידים . . כשה' ימלוך לעולם ועד, לעתיד לבוא, שכל המלוכה שלו"{{הערה|פרש"י עה"פ.}}), נאמרה כבר בשירת הים, בנוגע לבנין ביהמ"ק שהיו צריכים לבנות בהכניסה לארץ '''תיכף ומיד''', כמארז"ל{{הערה|ספרי דברים א, ב.}} "אילו זכו ישראל כיון שעלו פרסות רגליהם מן הים היו נכנסים לארץ", ואז היתה הכניסה לארץ (על ידי משה) באופן של גאולה נצחית שאין אחרי' גלות{{הערה|ראה מגלה עמוקות אופן קפה. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 346.}}, ובנין ביהמ"ק נצחי (שאין אחריו חורבן). | מעלתו של ביהמ"ק העתיד, "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יז]].}} ("בשתי ידים . . כשה' ימלוך לעולם ועד, לעתיד לבוא, שכל המלוכה שלו"{{הערה|פרש"י עה"פ.}}), נאמרה כבר בשירת הים, בנוגע לבנין ביהמ"ק שהיו צריכים לבנות בהכניסה לארץ '''תיכף ומיד''', כמארז"ל{{הערה|ספרי דברים א, ב.}} "אילו זכו ישראל כיון שעלו פרסות רגליהם מן הים היו נכנסים לארץ", ואז היתה הכניסה לארץ (על ידי משה) באופן של גאולה נצחית שאין אחרי' גלות{{הערה|ראה מגלה עמוקות אופן קפה. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 346.}}, ובנין ביהמ"ק נצחי (שאין אחריו חורבן). | ||
ויש לומר, שכיון שכל עניני התורה הם אמיתיים ונצחיים, כולל גם הענינים שהובאו בתור קס"ד{{הערה|ויתירה מזה – אפילו ענינים שהתורה עצמה אומרת ש"בדותא היא" (ראה לקוטי לוי"צ אג"ק ע' רסו).}}, כבנדו"ד, "'''אילו''' זכו כו'", ישנו גם עתה (לאחרי החורבן והגלות) הענין דגאולה נצחית וביהמ"ק נצחי באופן של '''חוזק ותוקף''', אלא, שהחוזק והתוקף שלהם הוא מצד '''העליון''' בלבד, ולכן בעולמו של התחתון (יכול להיות ו)ישנו מצב של '''חורבן וגלות'''. | ויש לומר, שכיון שכל עניני התורה הם אמיתיים ונצחיים, כולל גם הענינים שהובאו בתור קס"ד{{הערה|ויתירה מזה – אפילו ענינים שהתורה עצמה אומרת ש"בדותא היא" (ראה לקוטי לוי"צ אג"ק ע' רסו).}}, כבנדו"ד, "'''אילו''' זכו כו'", ישנו גם עתה (לאחרי החורבן והגלות) הענין דגאולה נצחית וביהמ"ק נצחי באופן של '''חוזק ותוקף''', אלא, שהחוזק והתוקף שלהם הוא מצד '''העליון''' בלבד, ולכן בעולמו של התחתון (יכול להיות ו)ישנו מצב של '''חורבן וגלות'''. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
ולכן, יש צורך בחיבור ב' המעלות – חוזק ותוקף דהגאולה ובנין ביהמ"ק מצד העליון ומצד התחתון גם יחד, שאז נעשית גאולה נצחית וביהמ"ק נצחי. | ולכן, יש צורך בחיבור ב' המעלות – חוזק ותוקף דהגאולה ובנין ביהמ"ק מצד העליון ומצד התחתון גם יחד, שאז נעשית גאולה נצחית וביהמ"ק נצחי. | ||
ו. וזהו החילוק שבין ב' ביהמ"ק – בית ראשון ובית שני (גאולה ראשונה ושני') לביהמ"ק השלישי (גאולה שלישית){{הערה|בהבא לקמן – ראה לקו"ת פרשתנו (מטות) פג, ג. אוה"ת שם ריש ע' א'שכח. וראה בארוכה לקו"ש ח"ט ע' 26 ואילך.}}. בית ראשון (מספר אחד) שנבנה על ידי שלמה, שנאמר בו{{הערה|דה"א כט, כג.}} "וישב שלמה על כסא ה'", הי' עיקר ענינו מצד העליון, באופן של המשכה מלמעלה למטה (עבודת הצדיקים), וכיון שלא הי' קשור כ"כ עם (ומצד) מציאות התחתון, הי' בו חורבן והפסק. | ו. וזהו החילוק שבין ב' ביהמ"ק – בית ראשון ובית שני (גאולה ראשונה ושני') לביהמ"ק השלישי (גאולה שלישית){{הערה|בהבא לקמן – ראה לקו"ת פרשתנו (מטות) פג, ג. אוה"ת שם ריש ע' א'שכח. וראה בארוכה לקו"ש ח"ט ע' 26 ואילך.}}. בית ראשון (מספר אחד) שנבנה על ידי שלמה, שנאמר בו{{הערה|[[דברי הימים א פרק כט|דה"א כט, כג]].}} "וישב שלמה על כסא ה'", הי' עיקר ענינו מצד העליון, באופן של המשכה מלמעלה למטה (עבודת הצדיקים), וכיון שלא הי' קשור כ"כ עם (ומצד) מציאות התחתון, הי' בו חורבן והפסק. | ||
בית שני (מספר שנים) שנבנה על ידי עולי בבל בימי עזרא – הי' עיקר ענינו מצד התחתון, באופן של העלאה מלמטה למעלה (עבודת התשובה), ולכן היתה לו שייכות גדולה יותר לעולם (תחתון), שהי' גדול מבית ראשון (כמ"ש{{הערה|חגי ב, ט.}} "גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון") בבנין ובשנים{{הערה|ב"ב ג, סע"א ואילך.}}, אבל לאידך, להיותו מצד התחתון שהוא במדידה והגבלה, הי' גם בו חורבן והפסק, ואדרבה, במשך זמן ארוך יותר מהחורבן והפסק דבית ראשון, ונוסף לזה, גם בזמן קיומו לא היתה בו המעלה והשלימות דבית ראשון (מצד העליון), שחסרו בו ה' דברים{{הערה|יומא כא, ב.}}. | בית שני (מספר שנים) שנבנה על ידי עולי בבל בימי עזרא – הי' עיקר ענינו מצד התחתון, באופן של העלאה מלמטה למעלה (עבודת התשובה), ולכן היתה לו שייכות גדולה יותר לעולם (תחתון), שהי' גדול מבית ראשון (כמ"ש{{הערה|[[חגי פרק ב|חגי ב, ט]].}} "גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון") בבנין ובשנים{{הערה|ב"ב ג, סע"א ואילך.}}, אבל לאידך, להיותו מצד התחתון שהוא במדידה והגבלה, הי' גם בו חורבן והפסק, ואדרבה, במשך זמן ארוך יותר מהחורבן והפסק דבית ראשון, ונוסף לזה, גם בזמן קיומו לא היתה בו המעלה והשלימות דבית ראשון (מצד העליון), שחסרו בו ה' דברים{{הערה|יומא כא, ב.}}. | ||
והחידוש דבית שלישי בגאולה השלישית (מספר שלש) הוא בהחיבור והאחדות דהעליון והתחתון גם יחד, שלכן יהי' באופן של '''חוזק ותוקף''' בתכלית השלימות, גאולה '''נצחית''' ("שיר חדש", לשון זכר, גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא בשלח טו, א. ועוד.}}), ובהימ"ק '''נצחי'''. | והחידוש דבית שלישי בגאולה השלישית (מספר שלש) הוא בהחיבור והאחדות דהעליון והתחתון גם יחד, שלכן יהי' באופן של '''חוזק ותוקף''' בתכלית השלימות, גאולה '''נצחית''' ("שיר חדש", לשון זכר, גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא בשלח טו, א. ועוד.}}), ובהימ"ק '''נצחי'''. | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
ויש לומר, שפרטי המספרים השייכים לביהמ"ק העתיד וגאולה העתידה מרומזים גם בהזמן שבו קורין פרשת מטות־מסעי ומכריזים "חזק חזק ונתחזק" על ספר רביעי: '''בג'''' השבועות – מרומזת המעלה דביהמ"ק '''השלישי''' וגאולה '''השלישית''', בחודש '''הרביעי''' (בשנים שקורין פרשת מטו"מ בסיומו של חודש תמוז{{הערה|וכיון שבו מברכים חודש החמישי – מרומזת בו גם גאולה החמישית.}}) – גאולה '''הרביעית''', ובחודש '''החמישי''' (כבשנה זו, שקורין פרשת מטו"מ בחודש החמישי{{הערה|מעלה יתירה כששבת פרשת מטו"מ חל ביום השני דחודש החמישי (ולא בר"ח עצמו) – שאז חל תשעה באב בשבת, '''ונדחה לעשירי''' באב, ובזה גם מרומזת השלימות '''דעשר''' שתהי' בהגאולה האמיתית והשלימה (שירה עשירית, מנין עשירי, וכיו"ב).}}) – גאולה '''החמישית'''. | ויש לומר, שפרטי המספרים השייכים לביהמ"ק העתיד וגאולה העתידה מרומזים גם בהזמן שבו קורין פרשת מטות־מסעי ומכריזים "חזק חזק ונתחזק" על ספר רביעי: '''בג'''' השבועות – מרומזת המעלה דביהמ"ק '''השלישי''' וגאולה '''השלישית''', בחודש '''הרביעי''' (בשנים שקורין פרשת מטו"מ בסיומו של חודש תמוז{{הערה|וכיון שבו מברכים חודש החמישי – מרומזת בו גם גאולה החמישית.}}) – גאולה '''הרביעית''', ובחודש '''החמישי''' (כבשנה זו, שקורין פרשת מטו"מ בחודש החמישי{{הערה|מעלה יתירה כששבת פרשת מטו"מ חל ביום השני דחודש החמישי (ולא בר"ח עצמו) – שאז חל תשעה באב בשבת, '''ונדחה לעשירי''' באב, ובזה גם מרומזת השלימות '''דעשר''' שתהי' בהגאולה האמיתית והשלימה (שירה עשירית, מנין עשירי, וכיו"ב).}}) – גאולה '''החמישית'''. | ||
וזהו גם החיזוק על כל עניני התומ"צ (כנ"ל ס"א), ובמיוחד בנוגע ל"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|תניא רפל"ז.}} (לאחרי החורבן והגלות דבין המצרים) – כיון שעי"ז באים להחוזק והתוקף דגאולה האמיתית והשלימה, גאולה נצחית, וביהמ"ק נצחי. | וזהו גם החיזוק על כל עניני התומ"צ (כנ"ל ס"א), ובמיוחד בנוגע ל"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא רפל"ז]].}} (לאחרי החורבן והגלות דבין המצרים) – כיון שעי"ז באים להחוזק והתוקף דגאולה האמיתית והשלימה, גאולה נצחית, וביהמ"ק נצחי. | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||