|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט
| |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק ט"ו - חובה לדעת שצריך להתייגע'''
| |
|
| |
| ==מבוא לפרק==
| |
| ההכנה השלישית והאחרונה לפני תחילת ביאור העבודה עצמה{{הערה|מתחיל מפרק הבא, ונמשך עד פרק כה}} היא לדעת שצריך להתייגע. אדם שיודע מראש את גודל המאמץ הנדרש לא יתיאש באמצע הדרך.
| |
|
| |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{פרק תניא|פרק=טו|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ט"ו}}}} | | {{פרק תניא|פרק=טו|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ט"ו}}}} |
|
| |
| ==סיכום הפרק==
| |
| הבינוני לא נמדד כלל בהצלחתו לנצח את היצר{{הערה|רק צדיק יכול למגר את ייצרו לגמרי ודבר זה לא נדרש כלל מאנשים רגילים}}. יתר על כן, אפילו אם בפועל הצליח לכבוש את היצר (ואינו נכשל בעבירה לעולם) אבל הדבר לא עלה לו במאמץ ויגיעה{{הערה|אלא בא לו בקלות מצד טבעו ורגילותו}} אינו נקרא כלל עובד אלוקים.
| |
|
| |
| הנדרש מבינוני הוא יגיעה, ועבורו '''זו''' היא שלימות עבודתו, וידיעת דבר זה מכשירה את האדם להתמודד עם כל קושי שיעמוד בדרכו בעבודה עצמה.
| |
|
| |
| ==צילום דפוס התניא==
| |
| <gallery widths="150px" heights="220px">
| |
| קובץ:פרק טו חלק א.jpg|עמוד 1
| |
| קובץ:פרק טו חלק ב.png|עמוד 2
| |
| קובץ:פרק טו חלק ג.png|עמוד 3
| |
| </gallery>
| |
|
| |
| ==מושגים יסודיים בפרק==
| |
|
| |
| {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ד|פרק י"ד]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]}} | | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ד|פרק י"ד]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]}} |
| [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] |