11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים| | {{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
==== – תרגום מאידית – ==== | ==== – תרגום מאידית – ==== | ||
יישר כח*. | יישר כח*{{הערה|קבוצה=*|*) לעדה שלימה דהמתירין.}}. | ||
כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בתוך כלל ישראל, | כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בתוך כלל ישראל, | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ובמיוחד בהענין הכי עיקרי – גאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש. | ובמיוחד בהענין הכי עיקרי – גאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש. | ||
ובפרט שישנם כבר כמה סימנים ע"ז – החל מדברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צז, ב.}} כמה שנים ודורות לפני זה: "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה", וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו הסביר שגם ענין התשובה נפעל כבר, ועומדים כבר "הכן כולכם"{{הערה|ל' כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו מכ"ו אד"ר תרח"ץ – אגרות קודש שלו ח"ד ע' רעט. וראה "היום יום" ט"ו טבת.}}, ועומדים כך כבר משך זמן – | ובפרט שישנם כבר כמה סימנים ע"ז – החל מדברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צז, ב.}} כמה שנים ודורות לפני זה: "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה", וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו הסביר שגם ענין התשובה נפעל כבר, ועומדים כבר "הכן כולכם"{{הערה|ל' כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו מכ"ו אד"ר תרח"ץ – אגרות קודש שלו ח"ד ע' רעט. וראה [[היום יום ט"ו טבת|"היום יום" ט"ו טבת]].}}, ועומדים כך כבר משך זמן – | ||
שתהי' תיכף ומיד הגאולה האמיתית והשלימה, ומרגע זה יהיו כל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}}, מיד בארץ הקודש, ושם גופא – בירושלים עיר הבירה, על הר הקודש, ובבית המקדש, עד בקדש הקדשים, ששם נמצאת אבן השתי' שממנה הושתת העולם{{הערה|יומא נד, ב.}}, | שתהי' תיכף ומיד הגאולה האמיתית והשלימה, ומרגע זה יהיו כל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|[[שמות פרק י|בא י, ט]].}}, מיד בארץ הקודש, ושם גופא – בירושלים עיר הבירה, על הר הקודש, ובבית המקדש, עד בקדש הקדשים, ששם נמצאת אבן השתי' שממנה הושתת העולם{{הערה|יומא נד, ב.}}, | ||
והקדושה של קדש הקדשים ואבן השתי' שבו מתפשטת תיכף ומיד בכל העולם כולו – "והי' הוי' למלך על כל הארץ"{{הערה|זכרי' יד, ט.}}, "הוי' ימלוך לעולם ועד"{{הערה|בשלח טו, יח.}}. | והקדושה של קדש הקדשים ואבן השתי' שבו מתפשטת תיכף ומיד בכל העולם כולו – "והי' הוי' למלך על כל הארץ"{{הערה|[[זכריה פרק יד|זכרי' יד, ט]].}}, "הוי' ימלוך לעולם ועד"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יח]].}}. | ||
עוד הפעם – כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. | עוד הפעם – כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
השנה החדשה הבאה הינה "שנה משולשת", שיש לה שלימות משולשת, שנה שבה באים יחד שלשה עניני שלימות (שאינם תלויים זה בזה ובשנים אחרות יכול להיות שיהי' אחד ללא השני): | השנה החדשה הבאה הינה "שנה משולשת", שיש לה שלימות משולשת, שנה שבה באים יחד שלשה עניני שלימות (שאינם תלויים זה בזה ובשנים אחרות יכול להיות שיהי' אחד ללא השני): | ||
(א) השלימות דשנת העיבור{{הערה|ראה בארוכה מכתבים כלליים וא"ו תשרי: תשל"ו (לקו"ש חי"ד ע' 454 ואילך); תשל"ח (לקו"ש שם ע' 478 ואילך); תשד"מ (לקו"ש חכ"ד ע' 633 ואילך); תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 767). ר"ח ניסן: תשד"מ (הגש"פ עם לקוטי טעמים כו' ע' תשמז ואילך); תשמ"ט (הגש"פ שם ע' תתו ואילך). ועוד.}}, שנוסף בה חודש הי"ג, והשנה נקראת "שנה תמימה"{{הערה|בהר כה, ל. ערכין לא, א (במשנה). רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ב ה"ה. וראה אוה"ת להצ"צ (יהל־אור) לתהלים יט, ח (ע' סז ואילך).}}. | (א) השלימות דשנת העיבור{{הערה|ראה בארוכה מכתבים כלליים וא"ו תשרי: תשל"ו (לקו"ש חי"ד ע' 454 ואילך); תשל"ח (לקו"ש שם ע' 478 ואילך); תשד"מ (לקו"ש חכ"ד ע' 633 ואילך); תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 767). ר"ח ניסן: תשד"מ (הגש"פ עם לקוטי טעמים כו' ע' תשמז ואילך); תשמ"ט (הגש"פ שם ע' תתו ואילך). ועוד.}}, שנוסף בה חודש הי"ג, והשנה נקראת "שנה תמימה"{{הערה|[[ויקרא פרק כה|בהר כה, ל]]. ערכין לא, א (במשנה). רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ב ה"ה. וראה אוה"ת להצ"צ (יהל־אור) לתהלים יט, ח (ע' סז ואילך).}}. | ||
(ב) השלימות{{הערה|ראה בארוכה שיחת יום ב' דראש השנה תשנ"ב (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 12 (לקמן ע' 435) ואילך).}} בזה שחודש חשון וחודש כסלו – שני החודשים בשנה שיכולים להיות חסרים (של כ"ט יום) או מלאים (של ל' יום){{הערה|רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ח ה"ו. טואו"ח סתכ"ח.}} – '''שניהם מלאים''', שני חדשים מלאים – כפליים לתושי'{{הערה|ל' הכתוב – איוב יא, ו. וראה שמו"ר רפמ"ו.}}, שאז נקראת השנה "שלימה"{{הערה|טור שם. וברמב"ם שם: חדשי' שלמים.}}. | (ב) השלימות{{הערה|ראה בארוכה שיחת יום ב' דראש השנה תשנ"ב (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 12 (לקמן ע' 435) ואילך).}} בזה שחודש חשון וחודש כסלו – שני החודשים בשנה שיכולים להיות חסרים (של כ"ט יום) או מלאים (של ל' יום){{הערה|רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ח ה"ו. טואו"ח סתכ"ח.}} – '''שניהם מלאים''', שני חדשים מלאים – כפליים לתושי'{{הערה|ל' הכתוב – [[איוב פרק יא|איוב יא, ו]]. וראה שמו"ר רפמ"ו.}}, שאז נקראת השנה "שלימה"{{הערה|טור שם. וברמב"ם שם: חדשי' שלמים.}}. | ||
(ג) יום ראשון של פסח חל ביום השבת, שאז ישנה שלימות בספירת העומר, שזה מתחיל "ממחרת השבת"{{הערה|שם=:0|אמור כג, טו.}} גם כפשוטו{{הערה|נוסף על פירושו "ממחרת היו"ט" כדרשת חז"ל (מנחות סה, ב ואילך. תו"כ ופירש"י עה"פ אמור שם).}}, שאז ה"שבע שבתות תמימות"<ref name=":0" /> – הינן "תמימות כששת ימי בראשית" שמתחילות באחד בשבת ומסיימות בשבת (כמ"ש במדרש{{הערה|קה"ר פ"א, ג ובמת"כ. פסדר"כ פ"ח. פס"ר פי"ח. רוקח הל' עומר סרצ"ה. ראב"ן ספ"ו. ראבי"ה פסחים סתקכ"ו. ועוד. | (ג) יום ראשון של פסח חל ביום השבת, שאז ישנה שלימות בספירת העומר, שזה מתחיל "ממחרת השבת"{{הערה|שם=:0|[[ויקרא פרק כג|אמור כג, טו]].}} גם כפשוטו{{הערה|נוסף על פירושו "ממחרת היו"ט" כדרשת חז"ל (מנחות סה, ב ואילך. תו"כ ופירש"י עה"פ אמור שם).}}, שאז ה"שבע שבתות תמימות"<ref name=":0" /> – הינן "תמימות כששת ימי בראשית" שמתחילות באחד בשבת ומסיימות בשבת (כמ"ש במדרש{{הערה|קה"ר פ"א, ג ובמת"כ. פסדר"כ פ"ח. פס"ר פי"ח. רוקח הל' עומר סרצ"ה. ראב"ן ספ"ו. ראבי"ה פסחים סתקכ"ו. ועוד.{{ש}}וראה בארוכה סה"ש ה'תנש"א ח"א ע' 4337 (לעיל ע' 56) ואילך.}}). | ||
ובשנה החדשה באים יחד כל שלוש השלימויות: הן השלימות דמספר החדשים (שנת העיבור), הן השלימות דמספר הימים בחדשים (שני חדשים מלאים) – נמצא א"כ ששנה זו מכילה את סכום הימים הגדול ביותר שהשנה יכולה להכיל (בהיותה "שנה תמימה" ו"שנה שלימה" – שנת העיבור שבה חודש חשון וכסלו מלאים), והן השלימות דה"שבתות תמימות", שבזה קשורה הבאת שתי הלחם והקרבנות האחרים דחג השבועות, זמן מתן תורתנו, הקשור גם עם "תורה חדשה מאתי תצא"{{הערה|[[ישעיה פרק נא|ישעי' נא, ד]]. ויק"ר פי"ג, ג.}}. | |||
ובשנה החדשה באים יחד כל שלוש השלימויות: הן השלימות דמספר החדשים (שנת העיבור), הן השלימות דמספר הימים בחדשים (שני חדשים מלאים) – נמצא א"כ ששנה זו מכילה את סכום הימים הגדול ביותר שהשנה יכולה להכיל (בהיותה "שנה תמימה" ו"שנה שלימה" – שנת העיבור שבה חודש חשון וכסלו מלאים), והן השלימות דה"שבתות תמימות", שבזה קשורה הבאת שתי הלחם והקרבנות האחרים דחג השבועות, זמן מתן תורתנו, הקשור גם עם "תורה חדשה מאתי תצא"{{הערה|ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}}. | |||
ועוד והוא העיקר – שהשלימות המשולשת דהשנה החדשה מוסיפה עוד יותר כח שתיכף ומיד ממש – עוד בתחלת השנה – נזכה כבר לכל עניני שלימות, כולל – השלימות ד"תורה חדשה מאתי תצא", כיון שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה, | ועוד והוא העיקר – שהשלימות המשולשת דהשנה החדשה מוסיפה עוד יותר כח שתיכף ומיד ממש – עוד בתחלת השנה – נזכה כבר לכל עניני שלימות, כולל – השלימות ד"תורה חדשה מאתי תצא", כיון שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה, | ||
| שורה 37: | שורה 35: | ||
ותיכף ומיד ממש זוכים לכתיבה וחתימה טובה בגלוי לכל אחד ואחת בתוך כלל ישראל – לשנה טובה ומתוקה. | ותיכף ומיד ממש זוכים לכתיבה וחתימה טובה בגלוי לכל אחד ואחת בתוך כלל ישראל – לשנה טובה ומתוקה. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים|קובצה=*}} | ||
}} | |||
[[קטגוריה:דבר מלכות|ה]] | [[קטגוריה:דבר מלכות|ה]] | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר דברים|ח]] | [[קטגוריה:דבר מלכות ספר דברים|ח]] | ||