שיחת בשלח תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ויש לומר, שכוונת הקב"ה בכך ש"לא נחם גו' ויסב גו' דרך המדבר", "י"א מסעות . . נשאם הקב"ה דרך המדבר מ' שנה", היא, שבחינת "'''אחד עשר'''" ("אנת הוא חד ולא בחושבן", שלמעלה מעשר ספירות ועשרת הדברות) תומשך ותתגלה '''בפנימיותם''' ע"י ההליכה במדבר במשך '''ארבעים שנה''' ("בן ארבעים לבינה"{{הערה|ןןמשנה אבות פרק ה#משנה כב|אבות ספ"ה]].}}), שבהם "נתן{{הערה|[[דברים פרק כט|תבוא כט, ג]] ופרש"י שם, ו (מע"ז ה, ריש ע"ב).}} ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע", "שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו{{הערה|"עומק ופנימיות חכמתו כמו שהוא לעצמו" (סה"מ שם ע' תקנז).}} עד ארבעים שנה"{{הערה|ומטעם זה הי' משה בהר ארבעים יום – כי יום שלמעלה חשוב כשנה (אוה"ת שם ע' יח).}}, שאז יהי' הגילוי דבחי' "אחד עשר"{{הערה|ומרומז גם בהמשך הכתוב – "ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש", שלאחרי "ארבעים שנה" נמשכת ומתגלה בחי' "עשתי עשר".}}, ולא עוד אלא שימשיכו ויגלו בחי' "אחד עשר" גם בארץ הלזו הגשמית, שעי"ז תהי' הכניסה לארץ ישראל{{הערה|להעיר (ע"ד הרמז) שארץ ישראל ר"ת א"י (י"א) – "אחד עשר", א' שמספרו אחד, ואח"כ י' שמספרו עשר.}} בשלימות.