שיחת בשלח תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 37: שורה 37:
בפירוש "אחד עשר יום מחורב" (י"א המסעות) איתא במדרש{{הערה|שמו"ר פמ"ב, ח.}} שקאי על "מיוחד שבעשרה . . שהוא אחד שהוא ראש לכל הדברות, אנכי{{הערה|[[שמות פרק כ|יתרו כ, ב]].}} ה' אלקיך", היינו, ש"אחד עשר יום מחורב" מורה על בחי' אחד שלמעלה מ(עשרת הדברות שניתנו ב)חורב, בחי' "אנת הוא חד ולא בחושבן"{{הערה|תקו"ז בהקדמה (יז, א).}}, מהותו ועצמותו ית' שלמעלה מעשר ספירות{{הערה|יהל אור ע' מח. אוה"ת דברים ע' יט. סה"מ עטר"ת ע' תקנב. תקפז.}}.
בפירוש "אחד עשר יום מחורב" (י"א המסעות) איתא במדרש{{הערה|שמו"ר פמ"ב, ח.}} שקאי על "מיוחד שבעשרה . . שהוא אחד שהוא ראש לכל הדברות, אנכי{{הערה|[[שמות פרק כ|יתרו כ, ב]].}} ה' אלקיך", היינו, ש"אחד עשר יום מחורב" מורה על בחי' אחד שלמעלה מ(עשרת הדברות שניתנו ב)חורב, בחי' "אנת הוא חד ולא בחושבן"{{הערה|תקו"ז בהקדמה (יז, א).}}, מהותו ועצמותו ית' שלמעלה מעשר ספירות{{הערה|יהל אור ע' מח. אוה"ת דברים ע' יט. סה"מ עטר"ת ע' תקנב. תקפז.}}.


ויש לומר, שכוונת הקב"ה בכך ש"לא נחם גו' ויסב גו' דרך המדבר", "י"א מסעות . . נשאם הקב"ה דרך המדבר מ' שנה", היא, שבחינת "'''אחד עשר'''" ("אנת הוא חד ולא בחושבן", שלמעלה מעשר ספירות ועשרת הדברות) תומשך ותתגלה '''בפנימיותם''' ע"י ההליכה במדבר במשך '''ארבעים שנה''' ("בן ארבעים לבינה"{{הערה|ןןמשנה אבות פרק ה#משנה כב|אבות ספ"ה]].}}), שבהם "נתן{{הערה|[[דברים פרק כט|תבוא כט, ג]] ופרש"י שם, ו (מע"ז ה, ריש ע"ב).}} ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע", "שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו{{הערה|"עומק ופנימיות חכמתו כמו שהוא לעצמו" (סה"מ שם ע' תקנז).}} עד ארבעים שנה"{{הערה|ומטעם זה הי' משה בהר ארבעים יום – כי יום שלמעלה חשוב כשנה (אוה"ת שם ע' יח).}}, שאז יהי' הגילוי דבחי' "אחד עשר"{{הערה|ומרומז גם בהמשך הכתוב – "ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש", שלאחרי "ארבעים שנה" נמשכת ומתגלה בחי' "עשתי עשר".}}, ולא עוד אלא שימשיכו ויגלו בחי' "אחד עשר" גם בארץ הלזו הגשמית, שעי"ז תהי' הכניסה לארץ ישראל{{הערה|להעיר (ע"ד הרמז) שארץ ישראל ר"ת א"י (י"א) – "אחד עשר", א' שמספרו אחד, ואח"כ י' שמספרו עשר.}} בשלימות.
ויש לומר, שכוונת הקב"ה בכך ש"לא נחם גו' ויסב גו' דרך המדבר", "י"א מסעות . . נשאם הקב"ה דרך המדבר מ' שנה", היא, שבחינת "'''אחד עשר'''" ("אנת הוא חד ולא בחושבן", שלמעלה מעשר ספירות ועשרת הדברות) תומשך ותתגלה '''בפנימיותם''' ע"י ההליכה במדבר במשך '''ארבעים שנה''' ("בן ארבעים לבינה"{{הערה|[[משנה אבות פרק ה#משנה כב|אבות ספ"ה]].}}), שבהם "נתן{{הערה|[[דברים פרק כט|תבוא כט, ג]] ופרש"י שם, ו (מע"ז ה, ריש ע"ב).}} ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע", "שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו{{הערה|"עומק ופנימיות חכמתו כמו שהוא לעצמו" (סה"מ שם ע' תקנז).}} עד ארבעים שנה"{{הערה|ומטעם זה הי' משה בהר ארבעים יום – כי יום שלמעלה חשוב כשנה (אוה"ת שם ע' יח).}}, שאז יהי' הגילוי דבחי' "אחד עשר"{{הערה|ומרומז גם בהמשך הכתוב – "ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש", שלאחרי "ארבעים שנה" נמשכת ומתגלה בחי' "עשתי עשר".}}, ולא עוד אלא שימשיכו ויגלו בחי' "אחד עשר" גם בארץ הלזו הגשמית, שעי"ז תהי' הכניסה לארץ ישראל{{הערה|להעיר (ע"ד הרמז) שארץ ישראל ר"ת א"י (י"א) – "אחד עשר", א' שמספרו אחד, ואח"כ י' שמספרו עשר.}} בשלימות.


ולהוסיף, שענין זה מרומז גם בהתחלת הפרשה: "ויהי בשלח '''פרעה''' את העם" – שרומז על פרעה דקדושה, בחי' "חמישית לפרעה"{{הערה|[[בראשית פרק מג|ויגש מז, כד]].}}, "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|זח"א ר"י, א. וראה בארוכה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 281 (לעיל ע' 225) ואילך.}} (בחי' שלמעלה מד' אותיות שם הוי', ע"ד "אנת הוא חד"). וענין זה ("בשלח '''פרעה''' את העם") הוא '''הטעם''' להמשך הכתוב "ולא נחם אלקים גו' ויסב גו' דרך המדבר גו'", במשך ארבעים שנה – כדי שבחי' פרעה דקדושה תומשך '''בפנימיות'''.
ולהוסיף, שענין זה מרומז גם בהתחלת הפרשה: "ויהי בשלח '''פרעה''' את העם" – שרומז על פרעה דקדושה, בחי' "חמישית לפרעה"{{הערה|[[בראשית פרק מג|ויגש מז, כד]].}}, "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|זח"א ר"י, א. וראה בארוכה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 281 (לעיל ע' 225) ואילך.}} (בחי' שלמעלה מד' אותיות שם הוי', ע"ד "אנת הוא חד"). וענין זה ("בשלח '''פרעה''' את העם") הוא '''הטעם''' להמשך הכתוב "ולא נחם אלקים גו' ויסב גו' דרך המדבר גו'", במשך ארבעים שנה – כדי שבחי' פרעה דקדושה תומשך '''בפנימיות'''.

תפריט ניווט