שיחת ראה תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

שיחת ראה תנש"א - מוגה (הצגת מקור)

גרסה מ־21:36, 28 ביולי 2025

אין שינוי בגודל , 28 ביולי 2025

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,494

עריכות

@@ שורה 58: / שורה 58: @@
 והשלימות האמיתית היא בחיבור שתי המעלות ("אני לדודי ודודי לי") גם יחד ("אלול") – מעלת עבודת האדם ומעלת הבלי גבול, כמרומז בהתחלת וסיום תיבת "אלול" (שכוללים כל התיבה) – "אני" (עבודת האדם) "'''ל'''י" (בלי גבול), היינו, שגם עבודת האדם (מלמטה למעלה) היא באופן שלמעלה ממדידה והגבלה (כמו הגילוי מלמעלה למטה).
-ויש לומר, שענין זה מרומז גם '''בחמשת''' הראשי־תיבות שב"אלול" – ג' הקוין '''דתורה''' ("אנה{{הערה|משפטים כא, יג – שנאמר בערי מקלט, ורומז על התורה – "דברי תורה קולטין" (מכות יו"ד, א. וראה אוה"ת מסעי ע' א'תיד ואילך. סה"מ תרנ"א ע' רד־רה).}} לידו ושמתי לך"{{הערה|לקוטי תורה ושער הפסוקים להאריז"ל משפטים עה"פ. פע"ח שבהערה 4.}}) (עבודה) '''תפלה''' ("אני לדודי ודודי לי") '''וגמ"ח''' ("איש{{הערה|[[אסתר פרק ט|אסתר ט, כב]]. וראה פרי חדש או"ח סו"ס תקפא: ונוהג אני לשלוח מנות לעניים ערב ר"ה. – ראה בארוכה לקו"ש חי"ד ע' 369 ואילך.}} לרעהו ומתנות לאביונים"{{הערה|ספר ערוגת הבושם בשם ס' אמרכל.}}), '''תשובה''' ("את{{הערה|[[דברים פרק ל|נצבים ל, ו]].}} לבבך ואת לבב"{{הערה|בעל הטורים עה"פ. ב"ח שבהערה 4.}}) '''וגאולה''' ("אשירה{{הערה|בשלח טו, א בשינוי סדר – ראה הערה הבאה.}} לה' ויאמרו לאמר"{{הערה|כ"ה בשו"ע האריז"ל במקומו. ובפע"ח שבהערה 4 (בהגהת צמח): לה' ויאמרו לאמר אשירה, ר"ת אלול למפרע.}}) – '''שעבודת האדם''' בג' הקוין שעליהם "העולם (שנחלק לג' עולמות בי"ע) עומד"{{הערה|[[משנה אבות פרק א#משנה ב|אבות פ"א מ"ב]].}} היא באופן '''שלמעלה ממדידה והגבלה''' (דהאדם ודהעולם), עי"ז שחדורה בעבודת התשובה שענינה "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה"{{הערה|[[קהלת פרק יב|קהלת יב, ז]]. וראה לקו"ת פרשתנו כד, ד. ובכ"מ.}} (עולם האצילות, עולם הרביעי), ועד לענין הגאולה, עולם החמישי{{הערה|ויש לקשר זה עם לימוד פרקי אבות בשבת זה – פרק '''חמישי''', דרגא חמישית שלמעלה מסדר השתלשלות, וביחד עם זה, התחלתו "בעשרה מאמרות '''נברא העולם'''", והמשך הפרק בסדר '''דמלמטה למעלה''': בריאת העולם, עשרה דורות מאדם ועד נח, עשרה דורות מנח ועד אברהם וכו', עד לעשרה נסים שבבית המקדש.}} ("חמישית לפרעה"{{הערה|לשון הכתוב [[בראשית פרק מז|ויגש מז, כד]].}}, "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|זח"א רי, א. וראה גם לקו"ת ס"פ פינחס. שם שה"ש כד, ריש ע"ד.}}) שבאין־ערוך לכל סדר השתלשלות דד' עולמות אבי"ע{{הערה|ראה מאמרי אדה"ז תק"ע (ע' צב). ובשינויים – אוה"ת בהר ח"ב ע' תרכ (ושם: "ד' ידות הם ד' עולמות אבי"ע והחמישית לפרעה הוא בחי' עתיק יומין". ובמאמרי אדה"ז שם מביא עוד פירוש ש"והחמישית לפרעה היא בחי' ההשפעה שמעצמו' המאציל ב"ה לנאצלים").}}, ודוגמתו בנפש האדם – שעבודתו חדורה ונעשית מצד בחי' היחידה{{הערה|ראה גם סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 660.}}.
+ויש לומר, שענין זה מרומז גם '''בחמשת''' הראשי־תיבות שב"אלול" – ג' הקוין '''דתורה''' ("אנה{{הערה|משפטים כא, יג – שנאמר בערי מקלט, ורומז על התורה – "דברי תורה קולטין" (מכות יו"ד, א. וראה אוה"ת מסעי ע' א'תיד ואילך. סה"מ תרנ"א ע' רד־רה).}} לידו ושמתי לך"{{הערה|לקוטי תורה ושער הפסוקים להאריז"ל משפטים עה"פ. פע"ח שבהערה 4.}}) (עבודה) '''תפלה''' ("אני לדודי ודודי לי") '''וגמ"ח''' ("איש{{הערה|[[אסתר פרק ט|אסתר ט, כב]]. וראה פרי חדש או"ח סו"ס תקפא: ונוהג אני לשלוח מנות לעניים ערב ר"ה. – ראה בארוכה לקו"ש חי"ד ע' 369 ואילך.}} לרעהו ומתנות לאביונים"{{הערה|ספר ערוגת הבושם בשם ס' אמרכל.}}), '''תשובה''' ("את{{הערה|[[דברים פרק ל|נצבים ל, ו]].}} לבבך ואת לבב"{{הערה|בעל הטורים עה"פ. ב"ח שבהערה 4.}}) '''וגאולה''' ("אשירה{{הערה|בשלח טו, א בשינוי סדר – ראה הערה הבאה.}} לה' ויאמרו לאמר"{{הערה|כ"ה בשו"ע האריז"ל במקומו. ובפע"ח שבהערה 4 (בהגהת צמח): לה' ויאמרו לאמר אשירה, ר"ת אלול למפרע.}}) – '''שעבודת האדם''' בג' הקוין שעליהם "העולם (שנחלק לג' עולמות בי"ע) עומד"{{הערה|[[משנה/אבות פרק א#משנה ב|אבות פ"א מ"ב]].}} היא באופן '''שלמעלה ממדידה והגבלה''' (דהאדם ודהעולם), עי"ז שחדורה בעבודת התשובה שענינה "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה"{{הערה|[[קהלת פרק יב|קהלת יב, ז]]. וראה לקו"ת פרשתנו כד, ד. ובכ"מ.}} (עולם האצילות, עולם הרביעי), ועד לענין הגאולה, עולם החמישי{{הערה|ויש לקשר זה עם לימוד פרקי אבות בשבת זה – פרק '''חמישי''', דרגא חמישית שלמעלה מסדר השתלשלות, וביחד עם זה, התחלתו "בעשרה מאמרות '''נברא העולם'''", והמשך הפרק בסדר '''דמלמטה למעלה''': בריאת העולם, עשרה דורות מאדם ועד נח, עשרה דורות מנח ועד אברהם וכו', עד לעשרה נסים שבבית המקדש.}} ("חמישית לפרעה"{{הערה|לשון הכתוב [[בראשית פרק מז|ויגש מז, כד]].}}, "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|זח"א רי, א. וראה גם לקו"ת ס"פ פינחס. שם שה"ש כד, ריש ע"ד.}}) שבאין־ערוך לכל סדר השתלשלות דד' עולמות אבי"ע{{הערה|ראה מאמרי אדה"ז תק"ע (ע' צב). ובשינויים – אוה"ת בהר ח"ב ע' תרכ (ושם: "ד' ידות הם ד' עולמות אבי"ע והחמישית לפרעה הוא בחי' עתיק יומין". ובמאמרי אדה"ז שם מביא עוד פירוש ש"והחמישית לפרעה היא בחי' ההשפעה שמעצמו' המאציל ב"ה לנאצלים").}}, ודוגמתו בנפש האדם – שעבודתו חדורה ונעשית מצד בחי' היחידה{{הערה|ראה גם סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 660.}}.
 בסגנון אחר: עבודת האדם '''מלמטה למעלה''' ("אני לדודי") היא (לא בדרגא תחתונה (מטה) שלפי־ערך הגבלת ומצב האדם, אלא היא מלכתחילה) '''בדרגא עליונה''' (מעלה) שלמעלה ממדידה והגבלה, להיותה מצד מציאותו האמיתית והפנימית דהאדם ("אתם קרויין אדם"{{הערה|יבמות סא, רע"א.}} ע"ש אדמה לעליון{{הערה|ספר עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח"ב סל"ג. של"ה ג, א. כ, ב. שא, ב. ועוד.}}), נשמת האדם, שהיא "חלק אלקה ממעל ממש"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב'|תניא רפ"ב]].}}, "יחידה לייחדך"{{הערה|נוסח הושענות דיום ג'. וראה לקו"ת בלק ע, א־ב. וראה גם לקו"ת פרשתנו כז, א.}}, שהיא בתכלית היחוד עם הקב"ה, "ישראל וקוב"ה כולא חד"{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד'|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כ"ג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.}}.