ברכת ערב יום הכיפורים תנש"א אחרי תפלת מנחה - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{יישור טקסט|שני הצדדים|א. אַ גאַנץ יאָר האָט מען דעם כלל אַז "פותחין בברכה"{{הערה|ע"פ פתיחת [[אגרת הקודש סימן א'|אגרת הראשונה]] באגה"ק שבתניא. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 641 בהערה.}}, עאכו"כ אין די "עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים"{{הערה|לשון חז"ל – ר"ה יח, א.}} [וועלכער "נקרא ג"כ ראש השנה בכתוב"{{הערה|"יחזקאל ר"ס מ"ם" – לקו"ת דרושים לר"ה נח, א. סד, א. וראה תוד"ה ואת – נדרים כג, ב. רא"ש סוף יומא.}}] – וועלכע זיינען די '''פתיחה''' וראש (אויך) פון די ברכות אויף כל השנה כולה{{הערה|כי ההשפעה דבחי' '''ראש''' (דראש השנה ודיוהכ"פ) נמשכת בימים אלו במיוחד (שבין ראש השנה ויוהכ"פ, שבהם נעשה בנין המלכות – פע"ח שער ר"ה. שער הכוונות דרושי ר"ה. סידור האריז"ל סדר עשי"ת). נוסף על זה שכל ימי חודש תשרי – אותיות רשית (בעה"ט עה"פ עקב יא, יב) – הם ימים כלליים שמהם נמשך על ובכל השנה כולה (מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שעט. אוה"ת סוכות ע' א'תשנו. ברכה ע' א'תתסו. סה"מ תרנ"ד ע' לו. תרנ"ו ע' רעח. תש"ב ע' 49).}}. און אין די טעג גופא – בפרט אין דעם טאָג פון ערב יום הכפורים.

ועפ"ז יומתק דעם טעם פארוואָס מ'האָט איינגעשטעלט זאָגן ברכת כהנים בכל יום בברכות השחר, דלכאורה: דער טעם אויף דעם וואָס מ'האָט קובע געווען זאָגן (גלייך נאָך ברכת התורה) די פסוקים פון ברכת כהנים איז "לשם לימוד" ("ולא משום זכר לנשיאת כפים"){{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ז ס"ז, ממג"א שם סק"ח. ולכן "אומרין אותה אפילו קודם אור הבוקר אע"פ שאין נשיאת כפים בלילה" (שם), דלא כדעת הרש"ל (הובא במג"א ובאה"ט שם) "לומר קודם אור הבוקר פסוקים אחרים כיון שאין נשיאת כפים בלילה".{{ש}}ודיוק לשון אדה"ז שם הוא "ולא משום '''זכר''' לנשיאת כפים"*, "זכר" דוקא – כי אפילו לדעת הרש"ל אמירת פסוקים אלו הוא ע"י כ"א מישראל (לא ע"י כהנים בלבד), ואינו אלא "'''זכר''' לנשיאת כפים" (וראה שו"ת מהרש"ל סי' סד), כפשוט. אבל גם בתור זכר לזה (כדעת הרש"ל) יש מקום לומר שאין אומרים זה בלילה כיון שזה זכר לנשיאת כפים ואין נ"כ בלילה ('''ע"ד''' מ"ש בשו"ע שבהערה 12 בנוגע לאמירתה ע"י הש"ץ, שגם זה אינו כמו נשיאת כפים של הכהנים, ומ"מ נתקנה בעשרה וא"א זה בזמן מנחה כיון שנתקנה כנגד נ"כ). ולדעת המג"א ואדה"ז, שזהו "לשם לימוד" ("ולא משום זכר לנשיאת כפים"), אומרים אותה גם קודם אור הבוקר.{{ש}}'''*) ולכאורה זהו הכונה גם בבאה"ט שם: ולא מטעם נשיאת כפים.'''}}, בכדי אַז נאָך ברכת התורה זאָל מען גלייך מקיים זיין מצות תלמוד תורה (דורך זאָגן דברי תורה){{הערה|ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך ברכת התורה. וש"נ.}}. האָט מען דאָך לויט דעם געקענט אויסקלייבן צו זאָגן אויך אַן אַנדער ענין אין תורה{{הערה|להעיר משו"ת מהרש"ל שם: אני נוהג לומר ג' פסוקים של תורה והן לא תלך רכיל וגו' עד ואהבת לרעך וגו' שהוא שקול ככל התורה, ואח"כ ג' מנביאים כו', ע"ש.}}, ובפרט אַן ענין הכי עיקרי וכללי בתורה – ווי די עשרת הדברות (וועלכע זיינען "כללות כל התורה"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק כ'|תניא רפ"כ]]. וראה תו"ש יתרו כרך טז מילואים אות א. וש"נ.}}), אָדער "שמע ישראל" אָדער אויך "והי' אם שמוע" (אַן ענין כללי בעבודת ה' – "יקבל עליו עול מלכות שמים (בשמע ישראל){{הערה|להעיר שעומ"ש קשור במיוחד לענין ברכת '''התורה''' – כמובן מביאור הב"ח (או"ח סמ"ז ד"ה ומ"ש דאמר).}} ואח"כ יקבל עליו עול מצוות" (בוהי' אם שמוע){{הערה|[[משנה/ברכות פרק ב#משנה ב|ברכות פ"ב מ"ב]].}}), וכיו"ב?

און בשעת אַ איד זאָגט דאָס אין ברכות השחר (אַלס אַן ענין בתורה), ועד"ז בכל זמן ווען ער זאָגט די ווערטער פון תורה (תורה הנצחית{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק י"ז|תניא רפי"ז]] (כב, ב). ובכ"מ.}}) – איז הקורא ושונה בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו{{הערה|ראה תדא"ר פ"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.}}, דער '''אויבערשטער עצמו''' זאָגט דעמולט די אַלע פסוקים, כולל דעם סיום וחותם – "ואני אברכם". ויש להוסיף, אַז דער "קורא ושונה כנגדו" איז ניט קיין הגבלה (אַז ניט מער ווי "כנגדו" ח"ו), נאָר אדרבה: דאָס איז בהתאם צו דעם ווי דער אויבערשטער (מצ"ע) איז קורא ושונה, ובנדו"ד – אַז דער "ואני אברכם" איז לפי הישג יד האני, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה{{הערה|ברכה השלישית דברכת המזון.}} פון דעם "אני" האמיתי.

דערפון קומט אויס{{הערה|בכל זה – ראה גם ברכת ערב יוהכ"פ תשד"מ (ס"ב – לקו"ש חכ"ד ע' 572), תשמ"ה (ס"ט), תשמ"ו ((ס"ד) לקו"ש חכ"ט ע' 313 ואילך), תשמ"ז (ס"ח), תש"נ (סה"ש ה'תש"נ ח"א ע' 30־1).}}, אַז אין דער אכילה ושתי' בערב יוהכ"פ האָט מען דעם חיבור פון ביידע מעלות – די מעלה פון "התענה" וואָס ווערט דורך יוהכ"פ – "העשירי יהי' קודש"{{הערה|[[ויקרא פרק כז|בחוקותי כז, לב]].}}, תכלית שלימות הקדושה (קדש הקדשים) והרוחניות (און צוויי טעג דערפון – "כאילו התענה תשיעי ועשירי"), און דער גילוי הקדושה הכי נעלית (דיוהכ"פ) ווערט אויפגעטאָן דורך "'''אוכל ושותה'''"{{הערה|ע"ד ובדוגמת המעלה דפורים לגבי כ­פורים (תקו"ז תכ"א – נז, ב) – ראה תו"א מג"א צה, סע"ד. צט, ד ואילך. שם בהוספות קכא, א­ב. אוה"ת מג"א ע' ב'שיז­־ח. ביאוה"ז להצ"צ ח"א בשלח ע' רלז. ועוד.}} (בתשיעי), בתכלית הגשמיות והממשות, באופן אַז דאָס ווערט "דם ובשר כבשרו" הגשמי, אַז ער קען דאָס אָנטאַפּן מיטן גוף הגשמי, אַזוי ווי ער עסט בגופו הגשמי – אַזוי אַז מ'האָט צוזאַמען די מעלה ושלימות פון רוחניות און די מעלה ושלימות פון גשמיות, כמבואר בכ"מ{{הערה|ראה [[אגרת הקודש סימן כ'|אגה"ק ס"כ]] (קל, ב). הנסמן לעיל הערה 40. '''ובכ"מ.'''}} דעם גודל העילוי וואָס איז דאָ דוקא אין גשמיות (תחתונים), אין דעם יש הנברא, ובאופן אַז די רוחניות נעמט אינגאַנצן דורך און שטייט בגלוי אין דער גשמיות, וואָס אין דעם באַשטייט תכלית שלימות השכר לע"ל – אַלס נשמות בגופים בעוה"ז הגשמי דוקא, כפס"ד הרמב"ן{{הערה|בשער הגמול בסופו (בהוצאת שאוועל – ע' שט). וראה בכ"ז מכתב מוצש"ק כ"ה אלול ה'תש"נ (נדפס לקמן ח"ב בהוספות).}}.

ובעבודת ה': ביוהכ"פ איז די שלימות העבודה פון '''תשובה עילאה'''{{הערה|[[לקוטי תורה תצא|לקו"ת תצא]] לו, ג. לז, ד. וראה סה"מ תקס"ה ע' תתמא. ועוד. וראה [[ברכת ערב יום הכיפורים תשמ"ז אחרי מנחה - מוגה|ברכות עיוהכ"פ (אחרי מנחה) תשמ"ז]] ס"ג. [[ברכת ערב יום הכיפורים תש"נ אחרי תפלת מנחה - מוגה|תש"נ]] ס"א ואילך.}} (העכער ווי די תשובה עילאה אין די עשרת ימי תשובה בכלל{{הערה|ראה לקו"ת דרושים לשבת שובה סו, ג. סז, ד. סה"מ תרכ"ט ע' שט. ס"ע שיג ואילך. תרס"ד ע' שנד ואילך.}}). וע"פ הידוע אַז ביום השבת (אותיות תשב{{הערה|[[אגרת התשובה פרק י'|אגה"ת ספ"י]].}}) איז אויך די עבודה פון תשובה עילאה{{הערה|שם.}} – קומט אויס אַז בקביעות שנה זו, ווען יוהכ"פ איז חל להיות בשבת, קומט צו נאָכמער שלימות אין דער עבודה פון תשובה עילאה.

"משכיל לאיתן האזרחי" באַווייזט אויף דער המשכה וגילוי פון בחי' איתן שבנשמה – דער עצם הנשמה וועלכער איז אַ "חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב'|תניא רפ"ב]].}}, פאַרבונדן מיט עצמותו ית' [מיט די ג' פירושים אין "איתן": האַרט, שטאַרק און אַלט{{הערה|ד"ה וייצר תרפ"ה (תש"ח) — ע' ס ואילך (סה"מ תש"ח ע' 61 ואילך).}}], באופן אַז דאָס איז מזריח, באַלייכט און שיינט אַריין אין אַלע כחות וחושים,