11,494
עריכות
ברכת הבנים ערב יום הכיפורים תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ב. וועט מען עס פאַרשטיין דורך מערער ערקלערן דאָס וואָס מ'האָט פריער גערעדט{{הערה|[[ברכת ערב יום הכיפורים תנש"א אחרי מנחה - מוגה|בהברכה לאחרי תפלת מנחה]] ס"ז (לעיל ע' 46־7). וראה בארוכה מכתב מוצש"ק כ"ה אלול ה'תש"נ (נדפס לקמן ח"ב בהוספות).}}, אַז די שלימות העבודה פון אַ אידן (ווי ס'איז אויך מודגש אין ערב יוהכ"פ און יוהכ"פ) איז דוקא אַלס '''נשמה בגוף''', בעולם הזה הגשמי, תחתון שאין תחתון למטה ממנו. אַזוי אַז אין דעם גוף וגשמיות דוקא זאָל מען מגלה זיין ווי דאָס איז אַ כלי צו רוחניות, ביז אַז די רוחניות'דיקע קדושה פון אלקות זאָל דורכנעמען די גשמיות אין אַן אַנטפּלעקטן אופן. | ב. וועט מען עס פאַרשטיין דורך מערער ערקלערן דאָס וואָס מ'האָט פריער גערעדט{{הערה|[[ברכת ערב יום הכיפורים תנש"א אחרי מנחה - מוגה|בהברכה לאחרי תפלת מנחה]] ס"ז (לעיל ע' 46־7). וראה בארוכה מכתב מוצש"ק כ"ה אלול ה'תש"נ (נדפס לקמן ח"ב בהוספות).}}, אַז די שלימות העבודה פון אַ אידן (ווי ס'איז אויך מודגש אין ערב יוהכ"פ און יוהכ"פ) איז דוקא אַלס '''נשמה בגוף''', בעולם הזה הגשמי, תחתון שאין תחתון למטה ממנו. אַזוי אַז אין דעם גוף וגשמיות דוקא זאָל מען מגלה זיין ווי דאָס איז אַ כלי צו רוחניות, ביז אַז די רוחניות'דיקע קדושה פון אלקות זאָל דורכנעמען די גשמיות אין אַן אַנטפּלעקטן אופן. | ||
ווי דאָס ווערט אַרויסעגבראַכט אין מעשה המצוות: שלימות קיום המצוות במעשה בפועל ווערט דורכגעפירט דוקא דורך אַ נשמה '''בגוף''' (וועלכער איז בבחינת "תחתון" בערך צו זיין נשמה{{הערה|ראה ב"ר פ"ח, יא. פי"ב, ח. וראה תו"א ג, ד ואילך. קונטרס ומעין מאמר טו. המשך תרס"ו ע' תצה. ובכ"מ.}}), און דוקא מיט '''גשמיות'דיקע''' ענינים פון עולם הזה{{הערה|וטעם הדבר, כי "נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים" – ראה בארוכה [[לקוטי אמרים פרק | ווי דאָס ווערט אַרויסעגבראַכט אין מעשה המצוות: שלימות קיום המצוות במעשה בפועל ווערט דורכגעפירט דוקא דורך אַ נשמה '''בגוף''' (וועלכער איז בבחינת "תחתון" בערך צו זיין נשמה{{הערה|ראה ב"ר פ"ח, יא. פי"ב, ח. וראה תו"א ג, ד ואילך. קונטרס ומעין מאמר טו. המשך תרס"ו ע' תצה. ובכ"מ.}}), און דוקא מיט '''גשמיות'דיקע''' ענינים פון עולם הזה{{הערה|וטעם הדבר, כי "נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים" – ראה בארוכה [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא פל"ו]] ואילך. וראה מכתב שבהערה 4.}}. | ||
ועד"ז בנוגע צו תורה: תורה "לא בשמים היא"{{הערה|[[דברים פרק ל|נצבים ל, יב]]. וראה ב"מ נט, ב.}}, זי איז געגעבן געוואָרען דוקא בארץ הלזו התחתונה, און דער כח אויף פסק'נען אַ דין איז אָפּגעגעבן געוואָרן דוקא צו אידן – אַלס נשמות בגופים למטה{{הערה|ראה לעיל ע' 12־13 ס"ח. וש"נ.}}. | ועד"ז בנוגע צו תורה: תורה "לא בשמים היא"{{הערה|[[דברים פרק ל|נצבים ל, יב]]. וראה ב"מ נט, ב.}}, זי איז געגעבן געוואָרען דוקא בארץ הלזו התחתונה, און דער כח אויף פסק'נען אַ דין איז אָפּגעגעבן געוואָרן דוקא צו אידן – אַלס נשמות בגופים למטה{{הערה|ראה לעיל ע' 12־13 ס"ח. וש"נ.}}. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ע"ד ווי גערעדט פריער בנוגע צו דעם גילוי פון די י"ג מדות הרחמים בעשרת ימי תשובה בכלל, אויף וועלכע עס שטייט{{הערה|[[ישעיה פרק נה|ישעי' נה, ו]]. ר"ה יח, א.}} "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", ועאכו"כ בשעת מ'האַלט שוין בסיום יום התשיעי, ובתוספת דיום העשירי יהי' קודש, ווען ס'איז דאָ די שלימות הגילוי פון די י"ג מדות הרחמים, וביחד עם זה – ווערן זיי נמשך ונתגלה דוקא אין מדידה והגבלה, ביז אין גשמיות העולם, | ע"ד ווי גערעדט פריער בנוגע צו דעם גילוי פון די י"ג מדות הרחמים בעשרת ימי תשובה בכלל, אויף וועלכע עס שטייט{{הערה|[[ישעיה פרק נה|ישעי' נה, ו]]. ר"ה יח, א.}} "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", ועאכו"כ בשעת מ'האַלט שוין בסיום יום התשיעי, ובתוספת דיום העשירי יהי' קודש, ווען ס'איז דאָ די שלימות הגילוי פון די י"ג מדות הרחמים, וביחד עם זה – ווערן זיי נמשך ונתגלה דוקא אין מדידה והגבלה, ביז אין גשמיות העולם, | ||
ביז נאָכמער: עס ווערט נתגלה ווי אויך דער דין ומשפט שביוהכ"פ (גמר הדין דר"ה{{הערה|כמו שאומרים בתפלת ר"ה ויוהכ"פ (פיוט ונתנה תוקף) — "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון". וראה ר"ה טז, אב. וראה מכתב ח"י אלול תשמ"ו הערה ד"ה לכתיבה ולחתימה. וש"נ (לקו"ש חכ"ט ע' 533).}}) – איז באופן פון "משפט. . דאיהו רחמי"{{הערה|תקו"ז בהקדמה ("פתח אליהו"). ובנגלה דתורה – "ושפטו העדה והצילו העדה" (ר"ה כו, א).}}, ביז רחמים רבים '''שלמעלה ממדידה והגבלה''', ואדרבה – נאָך העכער פאַר רחמים רבים גלויים, וואָרום די דינים זיינען באמת ובפנימיות – חסדים הנסתרים (שלמעלה מגדר גילוי{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק | ביז נאָכמער: עס ווערט נתגלה ווי אויך דער דין ומשפט שביוהכ"פ (גמר הדין דר"ה{{הערה|כמו שאומרים בתפלת ר"ה ויוהכ"פ (פיוט ונתנה תוקף) — "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון". וראה ר"ה טז, אב. וראה מכתב ח"י אלול תשמ"ו הערה ד"ה לכתיבה ולחתימה. וש"נ (לקו"ש חכ"ט ע' 533).}}) – איז באופן פון "משפט. . דאיהו רחמי"{{הערה|תקו"ז בהקדמה ("פתח אליהו"). ובנגלה דתורה – "ושפטו העדה והצילו העדה" (ר"ה כו, א).}}, ביז רחמים רבים '''שלמעלה ממדידה והגבלה''', ואדרבה – נאָך העכער פאַר רחמים רבים גלויים, וואָרום די דינים זיינען באמת ובפנימיות – חסדים הנסתרים (שלמעלה מגדר גילוי{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק כו|תניא פכ"ו]] (לג, א).}}), און דורך תשובה עילאה ביוהכ"פ ווערן זיי נמשך ונתגלה בפשטות למטה מעשרה טפחים נשמות בגופים, ברב טוב גשמי ורוחני, אַזוי אַז מ'זעט בגלוי ווי אויך דער דין איז – דין '''עילאה''' (בדוגמת תשובה '''עילאה'''). | ||
ה. אין דעם קומט צו נאָכמער הדגשה בקביעות שנה זו – ווען יוהכ"פ איז חל בשבת: דעמולט האָט מען, נוסף אויף אַלע מעלות פון "שבת שבתון"{{הערה|[[ויקרא פרק טז|אחרי טז, לא]]. [[ויקרא פרק כג|אמור כג, לב]].}} (עשירי יהי' קודש), אויך די מעלות פון קדושת יום השבת קודש (שביעי יהי' קודש){{הערה|ולהעיר שגם שבת היא תשובה עילאה ([[אגרת התשובה פרק י | ה. אין דעם קומט צו נאָכמער הדגשה בקביעות שנה זו – ווען יוהכ"פ איז חל בשבת: דעמולט האָט מען, נוסף אויף אַלע מעלות פון "שבת שבתון"{{הערה|[[ויקרא פרק טז|אחרי טז, לא]]. [[ויקרא פרק כג|אמור כג, לב]].}} (עשירי יהי' קודש), אויך די מעלות פון קדושת יום השבת קודש (שביעי יהי' קודש){{הערה|ולהעיר שגם שבת היא תשובה עילאה ([[אגרת התשובה פרק י|אגה"ת פ"י]]. וראה בהברכה דלעיל ע' 48). | ||
וידוע גם השייכות דשבת '''לתורה''' – כמובן גם ממ"ש בגמרא (שבת פו, ב) דלכו"ע בשבת ניתנה תורה. וממ"ש בזהר (ח"ג כט, א. ומרומז בשבת קיט, א. וראה לקו"ש ח"א ע' 40) דת"ח איקרי שבת.}}. | וידוע גם השייכות דשבת '''לתורה''' – כמובן גם ממ"ש בגמרא (שבת פו, ב) דלכו"ע בשבת ניתנה תורה. וממ"ש בזהר (ח"ג כט, א. ומרומז בשבת קיט, א. וראה לקו"ש ח"א ע' 40) דת"ח איקרי שבת.}}. | ||