11,494
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (ש. א. העביר את הדף דבר מלכות אחרי קדושים לשם דבר מלכות/אחרי קדושים בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
א. בקשר עם המדובר לאחרונה{{הערה|שיחות (סה"ש תנש"א ח"ב): [[שיחת כ"ח ניסן תנש"א - מוגה|כ"ח ניסן]] (ע' 470 (לעיל ע' 87)). [[שיחת שמיני תנש"א - מוגה|ש"פ שמיני]] (ע' 475 (לעיל ע' 92)). [[שיחת תזריע מצורע תנש"א - מוגה|ש"פ תזו"מ]] (ע' 490 (לעיל ע' 106)).}} אודות הגאולה האמיתית והשלימה, שמחכים לה בכל יום ומקווים שתבוא בכל יום – כהפסק דין בהלכה שהנודר שלא ישתה יין ביום שיבוא המשיח, אסור לו לשתות יין לעולם{{הערה|רמב"ם הל' נזירות פ"ד הי"א.}} – תיכף ומיד ממש, ואודות הפעולות שצריך כאו"א מישראל לעשות כדי להביא את הגאולה – מתאים להתעכב לבאר את תוכנה של הגאולה, ובזה יקל להבין מה צריך להיות תוכן העבודה הנדרשת בכדי להביא את הגאולה, וכיצד יש להתכונן למצב הגאולה. | א. בקשר עם המדובר לאחרונה{{הערה|שיחות (סה"ש תנש"א ח"ב): [[שיחת כ"ח ניסן תנש"א - מוגה|כ"ח ניסן]] (ע' 470 (לעיל ע' 87)). [[שיחת שמיני תנש"א - מוגה|ש"פ שמיני]] (ע' 475 (לעיל ע' 92)). [[שיחת תזריע מצורע תנש"א - מוגה|ש"פ תזו"מ]] (ע' 490 (לעיל ע' 106)).}} אודות הגאולה האמיתית והשלימה, שמחכים לה בכל יום ומקווים שתבוא בכל יום – כהפסק דין בהלכה שהנודר שלא ישתה יין ביום שיבוא המשיח, אסור לו לשתות יין לעולם{{הערה|רמב"ם הל' נזירות פ"ד הי"א.}} – תיכף ומיד ממש, ואודות הפעולות שצריך כאו"א מישראל לעשות כדי להביא את הגאולה – מתאים להתעכב לבאר את תוכנה של הגאולה, ובזה יקל להבין מה צריך להיות תוכן העבודה הנדרשת בכדי להביא את הגאולה, וכיצד יש להתכונן למצב הגאולה. | ||
תוכנו של כל דבר מתבטא בשמו{{הערה|שם=:0|ראה [[שער היחוד והאמונה פרק א | תוכנו של כל דבר מתבטא בשמו{{הערה|שם=:0|ראה [[שער היחוד והאמונה פרק א|שעהיוה"א פ"א]]. וראה בארוכה בזה תשובות וביאורים (קה"ת, תשל"ד) ס"א*. לקו"ש ח"ו ס"ע 35 ואילך, ובהערות שם. וש"נ.{{ש}}'''*) אגרות־קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ס"ע רפח ואילך.''' המו"ל'''.'''}}. כן הוא גם בנוגע להגאולה – ניתן לקבל מושג מתוכנה ע"י התבוננות בפירוש שמה – "גאולה". | ||
ענין הגאולה מצוין בתורה בביטויים שונים. החל מד' הלשונות של גאולה{{הערה|שהם גם ד' לשונות של גאולה העתידה (ראה ירושלמי פסחים פ"י ה"א. ד"ה והי' אור הלבנה תרנ"ד. ד"ה לכן אמור לבנ"י תרנ"ח. תרע"ח. וראה ספר הליקוטים דא"ח־צ"צ ערך גאולה ס"ג, וש"נ). וראה גם בחיי וארא ו, ח.}} בכתוב{{הערה|וארא ו, ו־ז.}}: "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי ולקחתי", והלשון החמישי – "והבאתי"{{הערה|שם, ח.}}. ואע"פ שכוונת כל לשונות אלו הוא התוכן הכללי דיציאה מהגלות, ישנו עילוי בלשון "גאולה"; וי"ל שבגלל מעלה זו נקראת (כל גאולה, ובמיוחד –) '''הגאולה''' האמיתית והשלימה (בפי כל ישראל) בשם "גאולה"{{הערה|דאף שכל גאולה (גם גאולה פרטית שאינו "גאולה דגלות . . אלא שיגאלנו מן הצרות כו'") "שם גאולה עלה" (מגילה יז, ב ובפרש"י) – הרי זה חידוש, ומובן (מזה גופא) שעיקר שם גאולה הוא בנוגע ל"גאולה דגלות" (ששלימותה תהי' בגאולה האמיתית והשלימה). וכפשטות דברי רבא בגמרא מגילה שם: "גאולה בשביעית . . מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית". ורק אח"כ מבאר, ש"מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא".}} (סתם){{הערה|וכלשון ניגון (חב"ד) הידוע: זאל שוין זיין די '''גאולה''' [כפי שניגנו לפני שיחה זו]. ועוד לשונות וניגונים כיו"ב – ע"פ מנהג ישראל.}} [דוקא הגאולה האחרונה היא הגאולה '''האמיתית והשלימה''' (בה"א הידיעה)], כיון שמלה זו (גאולה) מבטאת את התוכן דהגאולה האמיתית והשלימה. | ענין הגאולה מצוין בתורה בביטויים שונים. החל מד' הלשונות של גאולה{{הערה|שהם גם ד' לשונות של גאולה העתידה (ראה ירושלמי פסחים פ"י ה"א. ד"ה והי' אור הלבנה תרנ"ד. ד"ה לכן אמור לבנ"י תרנ"ח. תרע"ח. וראה ספר הליקוטים דא"ח־צ"צ ערך גאולה ס"ג, וש"נ). וראה גם בחיי וארא ו, ח.}} בכתוב{{הערה|וארא ו, ו־ז.}}: "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי ולקחתי", והלשון החמישי – "והבאתי"{{הערה|שם, ח.}}. ואע"פ שכוונת כל לשונות אלו הוא התוכן הכללי דיציאה מהגלות, ישנו עילוי בלשון "גאולה"; וי"ל שבגלל מעלה זו נקראת (כל גאולה, ובמיוחד –) '''הגאולה''' האמיתית והשלימה (בפי כל ישראל) בשם "גאולה"{{הערה|דאף שכל גאולה (גם גאולה פרטית שאינו "גאולה דגלות . . אלא שיגאלנו מן הצרות כו'") "שם גאולה עלה" (מגילה יז, ב ובפרש"י) – הרי זה חידוש, ומובן (מזה גופא) שעיקר שם גאולה הוא בנוגע ל"גאולה דגלות" (ששלימותה תהי' בגאולה האמיתית והשלימה). וכפשטות דברי רבא בגמרא מגילה שם: "גאולה בשביעית . . מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית". ורק אח"כ מבאר, ש"מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא".}} (סתם){{הערה|וכלשון ניגון (חב"ד) הידוע: זאל שוין זיין די '''גאולה''' [כפי שניגנו לפני שיחה זו]. ועוד לשונות וניגונים כיו"ב – ע"פ מנהג ישראל.}} [דוקא הגאולה האחרונה היא הגאולה '''האמיתית והשלימה''' (בה"א הידיעה)], כיון שמלה זו (גאולה) מבטאת את התוכן דהגאולה האמיתית והשלימה. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
אומרת המשנה – "הסתכל '''בשלשה''' דברים": אדם צריך להתבונן (להסתכל) ולראות (שישנם) "שלשה דברים": נוסף על מציאותו ("אני") ומציאות הקב"ה ("קוני") כביכול – ישנו דבר שלישי: מציאות '''העולם''' שנברא ע"י הקב"ה, ושעל ידו משמש יהודי את קונו{{הערה|ראה גם שיחת [[שיחת אחרי קדושים תשמ"ח - מוגה|ש"פ אחו"ק תשמ"ח ס"ט]] (סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 435). [[שיחת אמור תשמ"ט - מוגה|ש"פ אמור תשמ"ט ס"ו]] (סה"ש תשמ"ט ח"ב ס"ע 439 ואילך). [[שיחת אחרי קדושים תש"נ - מוגה|ש"פ אחו"ק תש"נ ס"ז]] (סה"ש ה'תש"נ ח"ב ע' 5־434).}}. | אומרת המשנה – "הסתכל '''בשלשה''' דברים": אדם צריך להתבונן (להסתכל) ולראות (שישנם) "שלשה דברים": נוסף על מציאותו ("אני") ומציאות הקב"ה ("קוני") כביכול – ישנו דבר שלישי: מציאות '''העולם''' שנברא ע"י הקב"ה, ושעל ידו משמש יהודי את קונו{{הערה|ראה גם שיחת [[שיחת אחרי קדושים תשמ"ח - מוגה|ש"פ אחו"ק תשמ"ח ס"ט]] (סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 435). [[שיחת אמור תשמ"ט - מוגה|ש"פ אמור תשמ"ט ס"ו]] (סה"ש תשמ"ט ח"ב ס"ע 439 ואילך). [[שיחת אחרי קדושים תש"נ - מוגה|ש"פ אחו"ק תש"נ ס"ז]] (סה"ש ה'תש"נ ח"ב ע' 5־434).}}. | ||
תכלית{{הערה|בהבא להלן – ראה [[לקוטי אמרים פרק | תכלית{{הערה|בהבא להלן – ראה [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא פל"ו]] ואילך. ובכ"מ.}} בריאת העולם וירידת הנשמה למטה בגוף גשמי בעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו היא – למלאות את הכוונה ד"נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים"{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו.}}, שיהודי ע"י עבודתו יברר ויזכך את גופו ונפשו החיונית וגשמיות וחומריות העולם, ויעשה מכל זה דירה להקב"ה. | ||
ואת זה הוא פועל ע"י עבודתו '''בגוף למטה''' בקיום התומ"צ, ש(רוב) המצוות נתלבשו בדברים גשמיים{{הערה|ראה גם [[לקוטי אמרים פרק ד | ואת זה הוא פועל ע"י עבודתו '''בגוף למטה''' בקיום התומ"צ, ש(רוב) המצוות נתלבשו בדברים גשמיים{{הערה|ראה גם [[לקוטי אמרים פרק ד|תניא פ"ד]] (ח, ב). [[אגרת הקודש סימן י|אגה"ק ס"י]] (קיד, סע"ב ואילך).}}, וע"י קיום מצוה עם דבר גשמי מבררים ומזככים את הדבר הגשמי ועושים ממנו כלי לאלקות. ע"ד מצות צדקה{{הערה|ש"שקולה כנגד כל המצוות"{{הערה|ב"ב ט, א.}}, "עיקר המצוות מעשיות ועולה על כולנה"{{הערה|שם=:1|[[לקוטי אמרים פרק לז|תניא פל"ז]] (מח, ב).}}] – שיהודי לוקח "מיגיע '''כפיו'''" מכספו הגשמי שהוא הרויח, ו"נותן חיי נפשו לה'"<ref name=":1" />. ועד"ז בכל המצוות. | ||
והענין השלישי ("הסתכל בשלשה דברים") לעשות דירה בתחתונים – הוא (לא ענין צדדי, אלא אדרבה: זה) נוגע לשלימות דהשנים (כביכול): הקב"ה והאדם העובד, כיון ש"נתאווה '''הקב"ה''' להיות לו דירה בתחתונים", ו"זה '''כל האדם''' ותכלית בריאתו וירידתו לעוה"ז להיות לו ית' דירה בתחתונים"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק | והענין השלישי ("הסתכל בשלשה דברים") לעשות דירה בתחתונים – הוא (לא ענין צדדי, אלא אדרבה: זה) נוגע לשלימות דהשנים (כביכול): הקב"ה והאדם העובד, כיון ש"נתאווה '''הקב"ה''' להיות לו דירה בתחתונים", ו"זה '''כל האדם''' ותכלית בריאתו וירידתו לעוה"ז להיות לו ית' דירה בתחתונים"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לז|שם]] (מט, סע"א).}}. | ||
ועד כדי כך נוגע זה להאדם (שיהי' "הסתכל בשלשה דברים") – שבשביל זה היתה ירידת נשמתו למטה ע"י הקב"ה: מבלי הבט על גודל העילוי דהנשמה למעלה, "נשמה{{הערה|שם=:2|נוסח ברכות השחר.}} שנתת בי טהורה היא"{{הערה|ראה [[לקוטי תורה בחוקותי|לקו"ת בחוקותי]] מו, סע"ד ואילך. ר"פ [[לקוטי תורה דברים|דברים]]. ובכ"מ.}} ואין שם מקום להיפך הטהרה, שלח אותה הקב"ה למטה, "אתה<ref name=":2" /> בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי", עד לעולם העשי' הגשמית, שבו ישנו "את החיים ואת הטוב"{{הערה|נצבים ל, טו.}}, וגם את הדרך השני' דהיפך הטהרה (עד שהנשמה צריכה שם לשמירה, "ואתה39 משמרה בקרבי"{{הערה|ראה [[לקוטי תורה דברים|לקו"ת דברים]] שם. אוה"ת שמות (כרך ז) ע' ב'תקיח.}}) – בכדי למלאות את הכוונה דעשיית דירה בתחתונים. | ועד כדי כך נוגע זה להאדם (שיהי' "הסתכל בשלשה דברים") – שבשביל זה היתה ירידת נשמתו למטה ע"י הקב"ה: מבלי הבט על גודל העילוי דהנשמה למעלה, "נשמה{{הערה|שם=:2|נוסח ברכות השחר.}} שנתת בי טהורה היא"{{הערה|ראה [[לקוטי תורה/בחוקותי|לקו"ת בחוקותי]] מו, סע"ד ואילך. ר"פ [[לקוטי תורה/דברים|דברים]]. ובכ"מ.}} ואין שם מקום להיפך הטהרה, שלח אותה הקב"ה למטה, "אתה<ref name=":2" /> בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי", עד לעולם העשי' הגשמית, שבו ישנו "את החיים ואת הטוב"{{הערה|[[דברים פרק ל|נצבים ל, טו]].}}, וגם את הדרך השני' דהיפך הטהרה (עד שהנשמה צריכה שם לשמירה, "ואתה39 משמרה בקרבי"{{הערה|ראה [[לקוטי תורה/דברים|לקו"ת דברים]] שם. אוה"ת שמות (כרך ז) ע' ב'תקיח.}}) – בכדי למלאות את הכוונה דעשיית דירה בתחתונים. | ||
דלכאורה: ירידת הנשמה בגוף היא היפך הנהגתו הרגילה של הקב"ה, שהוא מקור ותכלית הטוב והחסד, ומטבע הטוב להטיב{{הערה|עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. [[שער היחוד והאמונה פרק ד | דלכאורה: ירידת הנשמה בגוף היא היפך הנהגתו הרגילה של הקב"ה, שהוא מקור ותכלית הטוב והחסד, ומטבע הטוב להטיב{{הערה|עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. [[שער היחוד והאמונה פרק ד|שעהיוה"א פ"ד]]. שומר אמונים ויכוח ב' סי' יד.}}, ומצד החסד והטוב הי' צריך להיות תמיד '''עליות''', וכאן לוקח הקב"ה נשמה ומורידה למטה, "ירידה גדולה ובחי' גלות ממש"{{הערה|כי גם כשיהי' צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה רבה בתענוגים לא יגיע למעלות דביקותו בה' בדחילו ורחימו בטרם ירידתו לעוה"ז החומרי לא מינה ולא מקצתה כו' ([[לקוטי אמרים פרק לז|תניא שם]] (מח, סע"א)).}}, "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא"{{הערה|ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.}}! | ||
ומזה מובן גודל העילוי (והחסד) דהעבודה דעשיית דירה בתחתונים, שבעבור זה כדאי להוריד את הנשמה למטה, לא בשביל הנשמה עצמה ("כי הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כלל"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק | ומזה מובן גודל העילוי (והחסד) דהעבודה דעשיית דירה בתחתונים, שבעבור זה כדאי להוריד את הנשמה למטה, לא בשביל הנשמה עצמה ("כי הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כלל"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לז|תניא שם]] (מח, ב).}}), אלא כדי לתקן את הגוף ונה"ב וחלקו בעולם, בכדי לעשות דירה בתחתונים. כיון שע"י הירידה ועבודת הנשמה למטה לעשות דירה בתחתונים, נפעל ענין נעלה יותר מעבודת הנשמה עצמה למעלה – הגילוי דעצמותו ית'{{הערה|ראה סה"מ מלוקט ח"ה ע' קנא־ג. וש"נ.}} בתחתונים. | ||
עד שעילוי זה נמשך ונפעל גם בהנשמה (שירדה למטה), שנוסף על זה שהנשמה מגיעה לדרגא נעלית יותר (שלמעלה ממקום שמשם ירדה), גילוי התוקף דהנשמה, מקבלת הנשמה גם שייכות להגילוי דעצמותו ית' שנפעל ע"י (עבודת הנשמה למטה בעשיית) הדירה בתחתונים{{הערה|בארוכה ע"ד ב' ענינים אלו – ראה לקו"ש חט"ו ע' 246 ואילך. סה"מ מלוקט ח"ב ע' שכ. סה"מ מלוקט ח"ה ע' רמג ואילך. ועוד.}}. | עד שעילוי זה נמשך ונפעל גם בהנשמה (שירדה למטה), שנוסף על זה שהנשמה מגיעה לדרגא נעלית יותר (שלמעלה ממקום שמשם ירדה), גילוי התוקף דהנשמה, מקבלת הנשמה גם שייכות להגילוי דעצמותו ית' שנפעל ע"י (עבודת הנשמה למטה בעשיית) הדירה בתחתונים{{הערה|בארוכה ע"ד ב' ענינים אלו – ראה לקו"ש חט"ו ע' 246 ואילך. סה"מ מלוקט ח"ב ע' שכ. סה"מ מלוקט ח"ה ע' רמג ואילך. ועוד.}}. | ||
עפ"ז מובנת הוראת המשנה "הסתכל בשלשה דברים": מבלי הבט על גודל העילוי דנשמתו של יהודי, "חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב | עפ"ז מובנת הוראת המשנה "הסתכל בשלשה דברים": מבלי הבט על גודל העילוי דנשמתו של יהודי, "חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב|תניא רפ"ב]].}}, תוכן עבודתו צריך להיות, שנוסף לזה שעושה מעצמו "דירה" להקב"ה ע"י '''גילוי''' נשמתו בגופו הגשמי (העילוי בהנשמה שבא עי"ז) – צריך גם ל"הסתכל בשלשה דברים", ולעשות דירה לו יתברך '''בתחתונים דעולם''', שהעולם עצמו נעשה דירה להקב"ה. | ||
ועי"ז מגיע גם האדם עצמו לשלימותו (כיון ש"זה כל האדם ותכלית בריאתו כו'"), ואע"פ שלגביו הרי זו ירידה (בחיצוניות ו)לפי שעה, הרי דוקא עי"ז נפעל העילוי בו עצמו – ש"אין אתה בא לידי עבירה": ע"י עבודתו בעשיית דירה בתחתונים (הסתכל בשלשה דברים), "אין אתה בא לידי עבירה", אפילו לא "לידי", ה'''אפשריות''' לעשות עבירה. | ועי"ז מגיע גם האדם עצמו לשלימותו (כיון ש"זה כל האדם ותכלית בריאתו כו'"), ואע"פ שלגביו הרי זו ירידה (בחיצוניות ו)לפי שעה, הרי דוקא עי"ז נפעל העילוי בו עצמו – ש"אין אתה בא לידי עבירה": ע"י עבודתו בעשיית דירה בתחתונים (הסתכל בשלשה דברים), "אין אתה בא לידי עבירה", אפילו לא "לידי", ה'''אפשריות''' לעשות עבירה. | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
גאולה (אינה מבטלת את ה"גולה", אלא) כוללת בתוכה את ה"גולה", ואדרבה: היא מעלה את הגולה ע"י שמכניסה ומגלה בה את אלופו של עולם – כיון שהכוונה היא לעשות דירה לו יתברך בתחתונים, כולל כפי שהתחתונים נמצאים בגלות, לגלות את אלופו של '''עולם''' בתחתונים במצבם כפי שהם נמצאים בגלות. | גאולה (אינה מבטלת את ה"גולה", אלא) כוללת בתוכה את ה"גולה", ואדרבה: היא מעלה את הגולה ע"י שמכניסה ומגלה בה את אלופו של עולם – כיון שהכוונה היא לעשות דירה לו יתברך בתחתונים, כולל כפי שהתחתונים נמצאים בגלות, לגלות את אלופו של '''עולם''' בתחתונים במצבם כפי שהם נמצאים בגלות. | ||
ואדרבה: זהו תוכן ומהות הגאולה [גם עניני הגאולה שלמעלה מעולם וגלות, השינוי במנהגו של עולם, ע"ד תחיית המתים{{הערה|כמ"ש ב[[לקוטי אמרים פרק | ואדרבה: זהו תוכן ומהות הגאולה [גם עניני הגאולה שלמעלה מעולם וגלות, השינוי במנהגו של עולם, ע"ד תחיית המתים{{הערה|כמ"ש ב[[לקוטי אמרים פרק לז|תניא רפל"ז]]: "תכלית השלימות הזה של ימות המשיח '''ותחיית המתים''' כו' תלוי במעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות". וי"ל ש"ימות המשיח" קאי על תקופה הראשונה (שלא "יבטל דבר ממנהגו של עולם") ו"תחיית המתים" קאי על תקופה השני'.}} – "גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי"{{הערה|שם=:3|ל' התניא שם.}}, עד שנעשה דירה לו יתברך בתחתונים, לו לעצמותו{{הערה|המשך תרס"ו ס"ע ג. ובכ"מ – נסמנו בסה"מ מלוקט ח"ב ע' רמא.}}. | ||
ולכן '''תלוי''' ענין הגאולה ב"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך '''הגלות'''"<ref name=":3" /> (גולה), העבודה דהכנסת האל"ף (אלופו של עולם) בגולה, עד שעי"ז נעשית גאולה [רוב האותיות וראש תיבת גאולה הוא – "גולה", כנ"ל ס"ב]. | ולכן '''תלוי''' ענין הגאולה ב"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך '''הגלות'''"<ref name=":3" /> (גולה), העבודה דהכנסת האל"ף (אלופו של עולם) בגולה, עד שעי"ז נעשית גאולה [רוב האותיות וראש תיבת גאולה הוא – "גולה", כנ"ל ס"ב]. | ||
| שורה 112: | שורה 112: | ||
י. ויש לקשר כל זה גם עם שם בעל היארצייט{{הערה|כן נקרא ("יארצייט" באידיש) גם בספרים שבלשון הקודש. וגם אצל אחבנ"י הספרדים (שאינם מבינים שפה זו). ולפעמים מוסיפים הפירוש בלה"ק: "יום השנה".}} די"ג אייר{{הערה|הוו"ח עוסק בצ"צ רב פעלים וכו' ישראל ארי' ליב, אחיו של – יבלח"ט – כ"ק אדמו"ר שליט"א. נולד ג' (?) סיון תרס"ט. נפטר י"ג אייר תשי"ב. '''המו"ל.'''}} – ישראל ארי־ה ליב. | י. ויש לקשר כל זה גם עם שם בעל היארצייט{{הערה|כן נקרא ("יארצייט" באידיש) גם בספרים שבלשון הקודש. וגם אצל אחבנ"י הספרדים (שאינם מבינים שפה זו). ולפעמים מוסיפים הפירוש בלה"ק: "יום השנה".}} די"ג אייר{{הערה|הוו"ח עוסק בצ"צ רב פעלים וכו' ישראל ארי' ליב, אחיו של – יבלח"ט – כ"ק אדמו"ר שליט"א. נולד ג' (?) סיון תרס"ט. נפטר י"ג אייר תשי"ב. '''המו"ל.'''}} – ישראל ארי־ה ליב. | ||
ובהקדים, אע"פ שלכאורה ה"ז שם של איש פרטי, יש לו שייכות עם כל בנ"י{{הערה|ועאכו"כ עם יוצאי חלציו שי'.}} (כיון שכל בנ"י הם מציאות אחת, קומה אחת שלימה{{הערה|[[לקוטי תורה נצבים|לקו"ת ר"פ נצבים]]. וראה [[לקוטי אמרים פרק | ובהקדים, אע"פ שלכאורה ה"ז שם של איש פרטי, יש לו שייכות עם כל בנ"י{{הערה|ועאכו"כ עם יוצאי חלציו שי'.}} (כיון שכל בנ"י הם מציאות אחת, קומה אחת שלימה{{הערה|[[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת ר"פ נצבים]]. וראה [[לקוטי אמרים פרק לב|תניא פל"ב]] (מא, א): כולן מתאימות ואב א' לכולנה כו'.}}). ובפרט ששמו הראשון הוא '''ישראל''' – השם הכללי של כאו"א מישראל ושל כלל ישראל [וכידוע{{הערה|[[אגרת הקודש סימן ז|אגה"ק ס"ז]].}} גם שנשמת יעקב (ששמו ישראל{{הערה|שם=:6|וישלח לב, כט.}}) "כלולה מכל הנשמות '''שבישראל''' מעולם ועד עולם"]. | ||
וע"פ הוראת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הידועה{{הערה|אגרות־קודש שלו ח"ב ע' תשכ. וש"נ. וראה גם ס' השיחות תש"ב ס"ע 83 ואילך.}}, ש"עניני עבודה שיכולים לקשר בדברי התניא . . מותר לדבר ולהרחיב בהם הדבור" (אע"פ שבכלל ישנה זהירות באמירת פירושים בספר התניא{{הערה|ראה במקומות שבהערה הקודמת.}}) – הרי עד"ז מובן בנדו"ד: כדאי ונכון לבאר הוראה משמו של בעל היארצייט – כשזה יכול להוסיף ביראת שמים ועבודת ה'. | וע"פ הוראת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הידועה{{הערה|אגרות־קודש שלו ח"ב ע' תשכ. וש"נ. וראה גם ס' השיחות תש"ב ס"ע 83 ואילך.}}, ש"עניני עבודה שיכולים לקשר בדברי התניא . . מותר לדבר ולהרחיב בהם הדבור" (אע"פ שבכלל ישנה זהירות באמירת פירושים בספר התניא{{הערה|ראה במקומות שבהערה הקודמת.}}) – הרי עד"ז מובן בנדו"ד: כדאי ונכון לבאר הוראה משמו של בעל היארצייט – כשזה יכול להוסיף ביראת שמים ועבודת ה'. | ||
"'''ישראל'''"{{הערה|ראה גם (באופן אחר) שיחת ש"פ אחרי־קדושים, י"ג אייר תשמ"ה. שיחת פסח שני תשמ"ז.}} – השם הכללי דבנ"י (כנ"ל) – כולל בתוכו שני ענינים הפכיים לכאורה: (א) "ישראל" ר"ת "יש ששים ריבוא אותיות לתורה"{{הערה|מגלה עמקות אופן קפו.}}, כיון שישנם ששים ריבוא נשמות ישראל כלליים (וכל אחת מהן נחלקת לששים ריבוא נשמות פרטיות{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק | "'''ישראל'''"{{הערה|ראה גם (באופן אחר) שיחת ש"פ אחרי־קדושים, י"ג אייר תשמ"ה. שיחת פסח שני תשמ"ז.}} – השם הכללי דבנ"י (כנ"ל) – כולל בתוכו שני ענינים הפכיים לכאורה: (א) "ישראל" ר"ת "יש ששים ריבוא אותיות לתורה"{{הערה|מגלה עמקות אופן קפו.}}, כיון שישנם ששים ריבוא נשמות ישראל כלליים (וכל אחת מהן נחלקת לששים ריבוא נשמות פרטיות{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק לז|תניא פל"ז]] (מח, א).}}), וכל נשמה היא כנגד אות אחת מהששים ריבוא אותיות לתורה, ואות זו היא מקור חיותו כו'. ו(ב) "ישראל" הוא על שם "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל"<ref name=":6" />. | ||
הענין ד"שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל" מורה על העבודה '''ומלחמה''' נגד העולם – "עם אלקים" (שרו ומלאך של עשו{{הערה|ב"ר פע"ז, ג. פרש"י וישלח לב, כה.}}), "ועם אנשים" (עשו ולבן{{הערה|פרש"י עה"פ.}}) – שזהו לכאורה ההיפך הגמור מכך ש"ישראל" הוא ר"ת "יש ששים ריבוא אותיות לתורה", כפי שנשמות ישראל קשורות עם תורה שלמעלה מעולם. | הענין ד"שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל" מורה על העבודה '''ומלחמה''' נגד העולם – "עם אלקים" (שרו ומלאך של עשו{{הערה|ב"ר פע"ז, ג. פרש"י וישלח לב, כה.}}), "ועם אנשים" (עשו ולבן{{הערה|פרש"י עה"פ.}}) – שזהו לכאורה ההיפך הגמור מכך ש"ישראל" הוא ר"ת "יש ששים ריבוא אותיות לתורה", כפי שנשמות ישראל קשורות עם תורה שלמעלה מעולם. | ||
| שורה 130: | שורה 130: | ||
ועי"ז נעשה "ותוכל" מלשון כל (שישנם כל עניני העולם) ומלשון התכללות – שהיהודי כולל בתוכו את כל עניני העולם – ומעלה אותם, עד שנפעל ענין הגאולה (שכולל "גולה"), ע"י המשכת האל"ף דאלופו של עולם ב"גולה". | ועי"ז נעשה "ותוכל" מלשון כל (שישנם כל עניני העולם) ומלשון התכללות – שהיהודי כולל בתוכו את כל עניני העולם – ומעלה אותם, עד שנפעל ענין הגאולה (שכולל "גולה"), ע"י המשכת האל"ף דאלופו של עולם ב"גולה". | ||
וע"י העבודה בבירור וזיכוך העולם נעשה גם "ותוכל" מלשון יכולת, שמתוספת אצל היהודי עוד יותר יכולת, כמבואר בכ"מ{{הערה|ראה [[לקוטי תורה האזינו|לקו"ת האזינו]] עה, ב ואילך. ועוד.}} שע"י העבודה דנפש האלקית כפי שהיא מתלבשת בהגוף ונה"ב ועושה את עבודתה בעולם, מתוספת בה כח וחיות ויכולת חדשה, מצד זה ש"רב תבואות בכח שור"{{הערה|משלי יד, ד.}} (דנה"ב). | וע"י העבודה בבירור וזיכוך העולם נעשה גם "ותוכל" מלשון יכולת, שמתוספת אצל היהודי עוד יותר יכולת, כמבואר בכ"מ{{הערה|ראה [[לקוטי תורה/האזינו|לקו"ת האזינו]] עה, ב ואילך. ועוד.}} שע"י העבודה דנפש האלקית כפי שהיא מתלבשת בהגוף ונה"ב ועושה את עבודתה בעולם, מתוספת בה כח וחיות ויכולת חדשה, מצד זה ש"רב תבואות בכח שור"{{הערה|[[משלי פרק יד|משלי יד, ד]].}} (דנה"ב). | ||
והאופן לעשות את העבודה ד"ישראל" – הוא ע"י "'''ארי' ליב'''": "הוי . . גבור '''כארי''' לעשות רצון אביך שבשמים"{{הערה|אבות פ"ה מ"כ.}} (כדאיתא גם בריש ותחלת השולחן ערוך{{הערה|טור או"ח רס"א. שו"ע אדה"ז שם. ובשו"ע המחבר: יתגבר כארי.}}), הוא מתגבר על כל ההעלמות וההסתרים בעולם; ונוסף על ההתגברות שלו בעבודתו בעניני קדושה ("ארי'" בלשון הקודש), ישנה אצלו התגברות גם בעבודה בעניני רשות וחול, העבודה בעניני העולם ("ליב" בלע"ז). | והאופן לעשות את העבודה ד"ישראל" – הוא ע"י "'''ארי' ליב'''": "הוי . . גבור '''כארי''' לעשות רצון אביך שבשמים"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ה#משנה כ|אבות פ"ה מ"כ]].}} (כדאיתא גם בריש ותחלת השולחן ערוך{{הערה|טור או"ח רס"א. שו"ע אדה"ז שם. ובשו"ע המחבר: יתגבר כארי.}}), הוא מתגבר על כל ההעלמות וההסתרים בעולם; ונוסף על ההתגברות שלו בעבודתו בעניני קדושה ("ארי'" בלשון הקודש), ישנה אצלו התגברות גם בעבודה בעניני רשות וחול, העבודה בעניני העולם ("ליב" בלע"ז). | ||
ולהוסיף, ש"ליב" הוא גם אותיות לב עם יו"ד באמצע, שמרמז על לבו של אדם (לב), ועשר כחות הנפש (י'), [ובפרטיות יותר כותבים לפעמים "לייב" עם שני יודי"ן, כנגד שתי הדרגות בנשמה: יעקב, ישראל{{הערה|ראה בארוכה לקו"ת דרושים לר"ה סב, ג (וראה גם תו"א משפטים עז, ריש ע"ב). ספר הליקוטים דא"ח־צ"צ ערך יעקב סמ"ד (ע' א'קא ואילך). וש"נ. וראה [[ברכת י"א ניסן תנש"א - מוגה|ברכת י"א ניסן ש.ז.]] (סה"ש תנש"א ח"א ע' 7־416 (לעיל ע' 36)).}}], כיון שהעבודה (ד"ישראל") דעשיית דירה בתחתונים נפעלת ע"י עשר כחות הנפש, כפי שהם מוקפים בלבו של אדם – ולב ישראל הוא תמיד בשלימות{{הערה|ראה רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.}}, "אני ישנה ולבי ער"{{הערה|שה"ש ה, ב. וראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' שיט.}}. ועוד י"ל, שה"לב" המקיף את הי' – הוא ג' הלבושים דמחשבה דיבור ומעשה, המקיפים את עשר הכחות, ומבטאים אותם בעבודת האדם בפועל למטה{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ד | ולהוסיף, ש"ליב" הוא גם אותיות לב עם יו"ד באמצע, שמרמז על לבו של אדם (לב), ועשר כחות הנפש (י'), [ובפרטיות יותר כותבים לפעמים "לייב" עם שני יודי"ן, כנגד שתי הדרגות בנשמה: יעקב, ישראל{{הערה|ראה בארוכה לקו"ת דרושים לר"ה סב, ג (וראה גם תו"א משפטים עז, ריש ע"ב). ספר הליקוטים דא"ח־צ"צ ערך יעקב סמ"ד (ע' א'קא ואילך). וש"נ. וראה [[ברכת י"א ניסן תנש"א - מוגה|ברכת י"א ניסן ש.ז.]] (סה"ש תנש"א ח"א ע' 7־416 (לעיל ע' 36)).}}], כיון שהעבודה (ד"ישראל") דעשיית דירה בתחתונים נפעלת ע"י עשר כחות הנפש, כפי שהם מוקפים בלבו של אדם – ולב ישראל הוא תמיד בשלימות{{הערה|ראה רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.}}, "אני ישנה ולבי ער"{{הערה|שה"ש ה, ב. וראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' שיט.}}. ועוד י"ל, שה"לב" המקיף את הי' – הוא ג' הלבושים דמחשבה דיבור ומעשה, המקיפים את עשר הכחות, ומבטאים אותם בעבודת האדם בפועל למטה{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ד|תניא פ"ד]].}}. | ||
ויש לקשר זה גם עם היום די"ג אייר: י"ג הוא בגימטריא אח"ד, שמרמז על העבודה דלפעול "והי' ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד"{{הערה|זכרי' יד, ט.}}, גילוי מלכותו ית' ואחדותו ית' בעולם, עד באופן ד"מלכות שבנצח", כנ"ל (ס"ז). | ויש לקשר זה גם עם היום די"ג אייר: י"ג הוא בגימטריא אח"ד, שמרמז על העבודה דלפעול "והי' ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד"{{הערה|[[זכריה פרק יד|זכרי' יד, ט]].}}, גילוי מלכותו ית' ואחדותו ית' בעולם, עד באופן ד"מלכות שבנצח", כנ"ל (ס"ז). | ||
<nowiki>*</nowiki> * * | <nowiki>*</nowiki> * * | ||