שיחת וירא תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

וההסברה בזה – ע"פ הידוע{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא רפל"ו]]. ובכ"מ.}} שתכלית הבריאה כולה הוא מפני שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, כלומר, לא רק שגילוי אלקות נמשך בכל סדר ההשתלשלות עד שנמשך ומתגלה גם בתחתונים, אלא אדרבה, שהדירה לו ית' בתחתונים דוקא, כי, דרגת האלקות שמתגלית בעולמות '''העליונים''' היא בחי' '''הגילויים''', ואילו התגלות '''העצם ממש''' (שלמעלה מבחי' הגילויים), מהותו ועצמותו ית', הוא '''בתחתונים''' דוקא, ששם נעשית דירה לו ית', דירה לעצמותו, שמתגלה בה בכל עצמותו{{הערה|ראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' רמא. וש"נ.}}.

וכידוע{{הערה|ראה ביאוה"ז לאדהאמ"צ בשלח מג, ג. ובכ"מ.}} שעיקר ושלימות הגילוי דיש האמיתי הוא ביש (הנברא והנוצר והנעשה, יש) הגשמי דוקא, שבו נמשך ומתגלה יש האמיתי – "מהותו ועצמותו של המאציל ב"ה שמציאותו הוא מעצמותו . . הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש בלי שום עילה וסיבה אחרת קודמת ליש הזה"{{הערה|[[אגרת הקודש סימן כ'|תניא אגה"ק ס"כ]].}}.

נפש הקדושה, נפש האלקית, היא דרגא נעלית באלקות – "חלק אלקה ממעל ממש"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב'|תניא רפ"ב]].}}, והעצם כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו{{הערה|כש"ט הוספות סקט"ז. וש"נ.}}, שתופס '''בהעצם דאלקה ממש'''.

והדרגא הנעלית ד"חלק אלקה ממעל ממש" – מתלבשת ונכנסת (בפנימיות) '''בגוף הגשמי''' ("הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מ"ט|תניא פמ"ט]].}}) דכאו"א מישראל, ועד שאמיתת החיות דהגוף הגשמי היא מנפש האלקית{{הערה|ראה סה"מ תרנ"ו ס"ע שיט. לקו"ש ח"י ע' 103. וש"נ.}}, שלכן, הגוף הגשמי דכאו"א מישראל הוא "גוף קדוש"{{הערה|ראה זח"ג ע, ריש ע"ב. שו"ע אדה"ז שבהערה 37. ועוד.}}, ונקרא "אדם" ("אתם קרויין אדם"{{הערה|יבמות סא, רע"א.}}), ע"ש אדמה לעליון{{הערה|עש"מ מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג. של"ה ג, רע"א. כ, ב. רסח, ב. שא, ב.}}.

מהענינים העיקריים דיעודי הגאולה – ש"לא יכנף עוד מוריך והיו '''עיניך רואות''' את מוריך"{{הערה|[[ישעיה פרק ל|ישעי' ל, כ]]. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא פל"ו]].}}, שזהו"ע ד"'''וירא אליו ה''''"{{הערה|ומרומז גם בהמשך וסיום הכתוב, "כחם היום" – כמארז"ל (נדרים ח, סע"ב. וש"נ) "לעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה צדיקים ("ועמך כולם צדיקים") מתרפאין בה", שיהי' שלימות הגילוי ד"שמש הוי'" בכל התוקף, ובאופן שיומשך ויתקבל בגוף הגשמי, ועד שפועל רפואת ושלימות הגוף.}} בתכלית השלימות.

ויתירה מזה: "ונגלה כבוד ה' '''וראו כל בשר''' גו'"{{הערה|[[ישעיה פרק מ|ישעי' מ, ה]]. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא שם]].}} (לא רק "'''עיני''' בשר", אלא ה"בשר" עצמו, ו"'''כל'''בשר"), שיהי' גילוי אלקות בכל הבריאה כולה – שזהו תוכן הענין ד'''ח"י מרחשון''', שבכל עניני העולם (עובדין דחול שבחודש מרחשון) יהי' ניכר החיות (ח"י) האמיתי דאלקות.

מעניניו העיקריים של אדנ"ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז"ל "בוצין בוצין מקטפי' ידיע", ועאכו"כ לאחרי שנתגדל ועד שנתמנה לנשיא בישראל{{הערה|לאחרי הסתלקות אביו, אדמו"ר מהר"ש, בי"ג תשרי תרמ"ג* – שבשנה זו התחילה שנת '''המאה ועשר''' להתחלת נשיאותו.{{ש}}'''<nowiki>*</nowiki>) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב' דחג הסוכות תרמ"ג) הוא ד"ה''' כתר '''יתנו לך (קונטרס "חנוך לנער" ע' 11).'''}} – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד"'''וירא אליו ה'<nowiki/>'''" (לא רק בנוגע לעצמו{{הערה|כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד "לקוטי תורה", אזי "ידעתיו הויתיו" (ראה סה"ש ה'ש"ת ע' 26. תש"ג ע' 63. תש"ה ע' 85).}}, אלא גם) אצל כאו"א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים{{הערה|להעיר מהשייכות ד"תמים" למצות מילה – כמ"ש "התהלך לפני והי' תמים", ע"י המילה (לך לך יז, א ובפרש"י).}}, ישיבה{{הערה|מלשון "'''יושב''' ועוסק בתורה", היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של '''התיישבות'''.}} שלומדים בה "תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"{{הערה|שיחת ליל שמח"ת תרנ"ט – "התמים" ח"א ע' כה. ועוד.}}, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא "בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה"{{הערה|שם ע' כג.}}, ש"החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|שם ע' כד.}} – שעי"ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד"'''וירא אליו ה''''", שעניני '''אלקות''' המתבארים בתורת החסידות{{הערה|ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע"י חסידים הראשונים בתואר "הרמב"ם של תורת החסידות" (לקו"ד ח"ב רצו, א. וראה גם סה'ש תנש"א ח"א ע' 18־117).}} ("דע את אלקי אביך"{{הערה|דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב. ועוד.}}) באים '''בראיית עיני השכל'''.