11,496
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
דובר לעיל ע"ד החילוק בין תיבת "קרח" ו"חקת" (שתי הפרשיות שקורין בשבת זה – פ' קרח בקריאת היום, ופ' חוקת בקריאת תפלת המנחה) – ששתיהן כלולות מאותיות "חק", אלא שב"חקת" ניתוספה אות ת' (משא"כ ב"קרח" – אות ר'), הכוללת ג' קוים מחוברים (מלמעלה וב' הצדדים), ופתח (שער) למטה, ונקודה בצדה. | דובר לעיל ע"ד החילוק בין תיבת "קרח" ו"חקת" (שתי הפרשיות שקורין בשבת זה – פ' קרח בקריאת היום, ופ' חוקת בקריאת תפלת המנחה) – ששתיהן כלולות מאותיות "חק", אלא שב"חקת" ניתוספה אות ת' (משא"כ ב"קרח" – אות ר'), הכוללת ג' קוים מחוברים (מלמעלה וב' הצדדים), ופתח (שער) למטה, ונקודה בצדה. | ||
ובעבודת האדם: אות ת' (סיום כל הכ"ב אותיות התורה) מורה על סיום ושלימות העבודה בכל הג' קוין (כפי שהם מחוברים) '''יחד''' (כמו הג' קוין דאות ת' שמחוברים יחד ואין שם מקום לענינים צדדיים) – תורה עבודה וגמילות חסדים{{הערה|ראה [[משנה/אבות פרק א#משנה ב|אבות פ"א מ"ב]].}}, ובכל שלשה לבושי הנפש '''יחד''' – מחשבה דיבור ומעשה{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ד | ובעבודת האדם: אות ת' (סיום כל הכ"ב אותיות התורה) מורה על סיום ושלימות העבודה בכל הג' קוין (כפי שהם מחוברים) '''יחד''' (כמו הג' קוין דאות ת' שמחוברים יחד ואין שם מקום לענינים צדדיים) – תורה עבודה וגמילות חסדים{{הערה|ראה [[משנה/אבות פרק א#משנה ב|אבות פ"א מ"ב]].}}, ובכל שלשה לבושי הנפש '''יחד''' – מחשבה דיבור ומעשה{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ד|תניא פ"ד]].}}. דאף שצ"ל הפסק בין מחשבה דיבור ומעשה, כמרומז בההפסק בין רגל השמאלי והגג ורגל הימני דאות ה"א{{הערה|ראה תו"א מג"א צה, סע"ב ואילך. לקו"ת ר"פ בלק (סז, א). ובכ"מ.}} – הרי על ידי סיום ושלימות העבודה בקדושה, הנרמזת באות תי"ו (סיום כל הא"ב), נעשה החיבור של מעשה עם מחשבה ודיבור, שהמעשה באה בהמשך אחד עמהם, באופן של זריזות דקדושה (כנרמז גם ב"פרח מטה אהרן . . ויגמול שקדים"{{הערה|[[במדבר פרק יז|פרשתנו יז, כג]].}}, הזריזות דגידול שקדים{{הערה|ראה קה"ר פי"ב, ז. פרש"י פרשתנו עה"פ. לקו"ת פרשתנו נה, ג.}}); | ||
וכיון שת' מורה על שלימות העבודה – יש בזה גם המעלה שעל ידי עבודת התשובה (שזהו"ע הפתח למטה{{הערה|'''למטה''' דוקא – כי למעלה ומב' הצדדים הכל סתום ואין מקום לענינים צדדיים (ועאכו"כ – הפכיים), כיון שהאדם הגיע לשלימות העבודה, ודוקא '''למטה''' (בעולם הזה התחתון) יש פתח ואפשריות לענין של ירידה ח"ו (ראה מנחות כט, ב), וגם בצדיקים – הפתח הוא למטה, כי עבודת התשובה (באופן ד"והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה" ([[קהלת פרק יב|קהלת יב, ז]])) שייכת דוקא בעוה"ז התחתון.}}), ע"ד "לאתבא צדיקיא{{הערה|ועי"ז נעשה הפתח למטה "שער" '''לצדיקים''', כמ"ש ([[תהלים פרק קיח|תהלים קיח, כ]]) "זה השער לה' צדיקים יבואו בו".}} בתיובתא"{{הערה|מאמר הזהר, הובא בלקו"ת שמע"צ צב, ב. שה"ש נ, סע"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תקלד. – וראה זח"ג קנג, ב.}} – אשר, כל זה נעשה על ידי הנקודה (שבצדה) שלמעלה ממדידה והגבלה, שזהו"ע הביטול, שנמשך וחודר בכל הענינים והדרגות כולן. | וכיון שת' מורה על שלימות העבודה – יש בזה גם המעלה שעל ידי עבודת התשובה (שזהו"ע הפתח למטה{{הערה|'''למטה''' דוקא – כי למעלה ומב' הצדדים הכל סתום ואין מקום לענינים צדדיים (ועאכו"כ – הפכיים), כיון שהאדם הגיע לשלימות העבודה, ודוקא '''למטה''' (בעולם הזה התחתון) יש פתח ואפשריות לענין של ירידה ח"ו (ראה מנחות כט, ב), וגם בצדיקים – הפתח הוא למטה, כי עבודת התשובה (באופן ד"והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה" ([[קהלת פרק יב|קהלת יב, ז]])) שייכת דוקא בעוה"ז התחתון.}}), ע"ד "לאתבא צדיקיא{{הערה|ועי"ז נעשה הפתח למטה "שער" '''לצדיקים''', כמ"ש ([[תהלים פרק קיח|תהלים קיח, כ]]) "זה השער לה' צדיקים יבואו בו".}} בתיובתא"{{הערה|מאמר הזהר, הובא בלקו"ת שמע"צ צב, ב. שה"ש נ, סע"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תקלד. – וראה זח"ג קנג, ב.}} – אשר, כל זה נעשה על ידי הנקודה (שבצדה) שלמעלה ממדידה והגבלה, שזהו"ע הביטול, שנמשך וחודר בכל הענינים והדרגות כולן. | ||