דבר מלכות/שמיני: הבדלים בין גרסאות בדף

דבר מלכות/שמיני (הצגת מקור)

גרסה מ־12:34, 3 באוגוסט 2025

הוסר בית אחד , 3 אוגוסט

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,477

עריכות

@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 וזהו תוכן החידוש דגילוי האלקות במשכן ומקדש [ובתכלית השלימות – כפי שיהי' בבית המקדש השלישי] – כפי שנפעל "ביום השמיני" – "(ועשו לי מקדש) ושכנתי בתוכם"<ref name=":1" />, השראת וגילוי השכינה, שלמעלה מגדרי העולם ("לי"), במשכן הגשמי, ב"מעשה ידיכם". ומהמשכן ה"ז נמשך בכל העולם (ממנו אורה יוצאה לכל העולם{{הערה|ירושלמי ברכות פ"ד ה"ה. וראה גם רש"י כת"י מנחות פו, ב.}}).
-וכפי שהי' בגלוי בארון (שהוא "עיקר החפץ במשכן"{{הערה|רמב"ן ר"פ תרומה.}}) – ש"מקום ארון אינו מן המדה"{{הערה|יומא כא, א. וש"נ.}}: אע"פ שהארון (שבו היו מונחים שני לוחות הברית, הכוללים כל התורה כולה{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. ועוד.}}, שאורייתא וקוב"ה כולא חד{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד'|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}) הוא למעלה ממדידה והגבלה, "אינו מן המדה", הי' למקום הארון '''מדה''' מסויימת ("אמתים וחצי ארכו גו'"{{הערה|[[שמות פרק כה|תרומה כה, י]].}}), '''והמקום''' הי' "אינו מן המדה" – המעלה דבלי גבול ביחד עם המעלה דגבול (שיכול להתקבל בגדרי התחתון).
+וכפי שהי' בגלוי בארון (שהוא "עיקר החפץ במשכן"{{הערה|רמב"ן ר"פ תרומה.}}) – ש"מקום ארון אינו מן המדה"{{הערה|יומא כא, א. וש"נ.}}: אע"פ שהארון (שבו היו מונחים שני לוחות הברית, הכוללים כל התורה כולה{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. ועוד.}}, שאורייתא וקוב"ה כולא חד{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}) הוא למעלה ממדידה והגבלה, "אינו מן המדה", הי' למקום הארון '''מדה''' מסויימת ("אמתים וחצי ארכו גו'"{{הערה|[[שמות פרק כה|תרומה כה, י]].}}), '''והמקום''' הי' "אינו מן המדה" – המעלה דבלי גבול ביחד עם המעלה דגבול (שיכול להתקבל בגדרי התחתון).
 ועד"ז הרי זה מתבטא בעבודתו של יהודי: בכללות ישנם שני אופני וסדרי עבודה – עבודה בצמצום ובמדידה והגבלה (דקדושה), ועבודה שלמעלה ממדידה והגבלה. ויש בזה מה שאין בזה: העבודה במדידה והגבלה היא בערך לדרגת האדם, שייעשה '''כלי''' לקלוט אלקות בפנימיות מציאותו. והעבודה שלמעלה ממדידה והגבלה ("בכל מאדך"{{הערה|ואתחנן ו, ה. וראה [[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לט, ג־ד. דרמ"צ קכג, ב. קמ, ב. קס, ב. סה"מ תר"ס ע' קח. וראה ספר הערכים חב"ד ערך אהבת ה' – בכל לבבך, נפשך ומאדך ס"ד. '''וש"נ'''.}}) היא כלי לקבל אלקות שלמעלה מהגבלת האדם ("מאד" האמיתי); והשלימות היא בחיבור שני הענינים בעבודת האדם: גם בעבודתו שלמעלה מהגבלה ישנה המעלה שזה נמשך בכלי ובפנימיות, וגם בעבודתו שבהגבלה ישנה המעלה ד"בכל מאדך".