11,477
עריכות
דבר מלכות/כ"ו ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (ש. א. העביר את הדף דבר מלכות כ"ו ניסן לשם דבר מלכות/כ"ו ניסן בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
ההנהגה הנסית של הקב"ה בהוציאו את בנ"י מעבדות לחירות ביציאת מצרים איננה דבר חד־פעמי שאירע רק אז (ביציאת מצרים), אלא "בכל{{הערה|שם=:1|משנה פסחים קטז, ב.}} דור ודור [ובכל יום ויום{{הערה|שם=:2|הוספת אדה"ז ב[[לקוטי אמרים פרק | ההנהגה הנסית של הקב"ה בהוציאו את בנ"י מעבדות לחירות ביציאת מצרים איננה דבר חד־פעמי שאירע רק אז (ביציאת מצרים), אלא "בכל{{הערה|שם=:1|משנה פסחים קטז, ב.}} דור ודור [ובכל יום ויום{{הערה|שם=:2|הוספת אדה"ז ב[[לקוטי אמרים פרק מז|תניא רפמ"ז]].}}] חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא [היום<ref name=":2" />] ממצרים" [ועד שזה מתבטא במעשה בפועל בליל הסדר, ש"ישב בהסיבה דרך חירות כו'"{{הערה|טושו"ע סתע"ב ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ז. וראה גם משנה פסחים צט, ריש ע"ב. רמב"ם הל' חו"מ פ"ז ה"ו־ז.}}], וכפי שאומרים בהגדה של פסח (בליל הסדר): "לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה ממצרים אלא אף אותנו גאל עמהם"{{הערה|הגש"פ פיסקא ד"ה בכל דור.}} [ועד ש"אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי '''אנו''' ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים"{{הערה|שם פיסקא ד"ה עבדים היינו.}}], ו"לפיכך '''אנחנו''' חייבים להודות ולהלל כו' למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו הוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה כו' ומשעבוד לגאולה כו'"<ref name=":1" />. | ||
ויתירה מזה: גאולת מצרים "פתחה" את הדרך (הצנור){{הערה|ד"ה כימי צאתך תש"ח פי"ב (סה"מ ע' 164). וראה גם [[מאמר כימי צאתך מארץ מצרים תשמ"ב - מוגה|ד"ה זה תשמ"ב]] (סה"מ מלוקט ח"ב ע' לז ואילך) ס"ג.}} ונתנה את הכח לחירות וגאולה – ובאופן נסי – של בנ"י במשך כל הדורות וכל הזמנים{{הערה|וראה גבורות ה' (להמהר"ל) פס"א.}}; גאולת מצרים היא הפתיחה וההתחלה וכוללת{{הערה|וכן מסעות בנ"י במדבר העמים (וכן מסעות בנ"י במשך כל הדורות) נכללים בהמסע ויציאה ממצרים, ולכן נאמר "אלה מסעי בנ"י אשר '''יצאו מארץ מצרים'''", מסעי לשון רבים (אף ש"מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה שנסעו מרעמסס לסוכות") – ראה לקו"ת מסעי פח, ג ואילך.}} את כל הגאולות (כולל גאולה ש"לאו גאולה דגלות היא אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו כו'"{{הערה|ד"שם גאולה עלה" (רש"י ד"ה אתחלתא – מגילה יז, ב).}}), עד גם – הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ואילו זכו היתה גאולת מצרים הגאולה שלימה (ראה ספרי דברים א, ב. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 346), כפי שאמרו בשירת הים "מקדש אד' כוננו ידיך ה' ימלוך לעולם ועד" (בשלח טז, יז־יח. ובפרש"י שם), כי גאולת מצרים היא ההתחלה דגאולה השלימה.}} (שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. תוד"ה ד"ה ה"ג ונאמר – פסחים שם. ועוד.}}), שעלי' נאמר{{הערה|מיכה ז, טו.}} "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". ולכן אומרים בהברכה{{הערה|בהגש"פ – ממשנה פסחים שם.}} "אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים" (בהמשך ובסיום ה"לפיכך" הנ"ל): "כן ה' אלקינו כו' יגיענו למועדים כו' בבנין עירך כו' ונודה לך '''שיר חדש''' על גאולתנו כו'". | ויתירה מזה: גאולת מצרים "פתחה" את הדרך (הצנור){{הערה|ד"ה כימי צאתך תש"ח פי"ב (סה"מ ע' 164). וראה גם [[מאמר כימי צאתך מארץ מצרים תשמ"ב - מוגה|ד"ה זה תשמ"ב]] (סה"מ מלוקט ח"ב ע' לז ואילך) ס"ג.}} ונתנה את הכח לחירות וגאולה – ובאופן נסי – של בנ"י במשך כל הדורות וכל הזמנים{{הערה|וראה גבורות ה' (להמהר"ל) פס"א.}}; גאולת מצרים היא הפתיחה וההתחלה וכוללת{{הערה|וכן מסעות בנ"י במדבר העמים (וכן מסעות בנ"י במשך כל הדורות) נכללים בהמסע ויציאה ממצרים, ולכן נאמר "אלה מסעי בנ"י אשר '''יצאו מארץ מצרים'''", מסעי לשון רבים (אף ש"מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה שנסעו מרעמסס לסוכות") – ראה לקו"ת מסעי פח, ג ואילך.}} את כל הגאולות (כולל גאולה ש"לאו גאולה דגלות היא אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו כו'"{{הערה|ד"שם גאולה עלה" (רש"י ד"ה אתחלתא – מגילה יז, ב).}}), עד גם – הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ואילו זכו היתה גאולת מצרים הגאולה שלימה (ראה ספרי דברים א, ב. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 346), כפי שאמרו בשירת הים "מקדש אד' כוננו ידיך ה' ימלוך לעולם ועד" (בשלח טז, יז־יח. ובפרש"י שם), כי גאולת מצרים היא ההתחלה דגאולה השלימה.}} (שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. תוד"ה ד"ה ה"ג ונאמר – פסחים שם. ועוד.}}), שעלי' נאמר{{הערה|מיכה ז, טו.}} "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". ולכן אומרים בהברכה{{הערה|בהגש"פ – ממשנה פסחים שם.}} "אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים" (בהמשך ובסיום ה"לפיכך" הנ"ל): "כן ה' אלקינו כו' יגיענו למועדים כו' בבנין עירך כו' ונודה לך '''שיר חדש''' על גאולתנו כו'". | ||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
וכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|[[שמות פרק י|בא י, ט]].}}, בכל מקום שהם – הן מהמדינה ההיא, והן אלו שלע"ע התיישבו במדינות אחרות – הולכים, "וארו עם ענני שמיא"{{הערה|דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.}} (ע"ד שטסים במטוס, אבל עוד יותר מהר) – לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי. | וכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|[[שמות פרק י|בא י, ט]].}}, בכל מקום שהם – הן מהמדינה ההיא, והן אלו שלע"ע התיישבו במדינות אחרות – הולכים, "וארו עם ענני שמיא"{{הערה|דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.}} (ע"ד שטסים במטוס, אבל עוד יותר מהר) – לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי. | ||
ומזרזים זאת עוד יותר ע"י עשיית כאו"א לשליח מצוה לצדקה (ובהוספה מדילי'), ד"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב י, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק | ומזרזים זאת עוד יותר ע"י עשיית כאו"א לשליח מצוה לצדקה (ובהוספה מדילי'), ד"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב י, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק לז|תניא פל"ז]] (מח, ב).}}. ובפרט בבית הכנסת ובית המדרש ובית מעשים טובים – בית משולש – של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. | ||
והקיצו ורננו שוכני עפר{{הערה|[[ישעיה פרק כו|ישעי' כו, יט]].}}, והוא וכל בני ביתו נשמות בגוף בתוכם, יחד עם כל בנ"י מכל הדורות, ולוקחים לארץ הקודש את ביהכנ"ס וביהמ"ד זה וכל הבתי כנסיות ובתי מדרשות{{הערה|מגילה כט, א.}}. | והקיצו ורננו שוכני עפר{{הערה|[[ישעיה פרק כו|ישעי' כו, יט]].}}, והוא וכל בני ביתו נשמות בגוף בתוכם, יחד עם כל בנ"י מכל הדורות, ולוקחים לארץ הקודש את ביהכנ"ס וביהמ"ד זה וכל הבתי כנסיות ובתי מדרשות{{הערה|מגילה כט, א.}}. | ||