קונטרס עץ החיים פרק יט: הבדלים בין גרסאות בדף

{{יישור טקסט|שני הצדדים|יט) וכן הוא בענין היראה שהיא ג"כ טבעית ומוסתרת בלב כל ישראל שלא למרוד בממ"ה הקב"ה וצריך להוציאה מההעלם אל הגילוי ע"י ההתבוננות כשמתבונן בגדולת א"ס ב"ה ומלכותו אשר היא מל' כל עולמים עליונים ותחתונים ואיהו ממכ"ע כו' ומניח העליונים ותחתונים ומייחד מלכותו על עמו ישראל בכלל ועליו בפרט כו' והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי. וע"כ צריך לעבוד לפניו באימה וביראה כעומד לפני המלך ויעמיק במח' זו כו', וכמ"ש ב[[לקוטי אמרים פרק מא|סש"ב פמ"א]] יעו"ש. וב[[לקוטי אמרים פרק מב|פמ"ב]] כ' והנה כל אדם מישראל יהי' מי שיהי' כשיתבונן בזה שעה גדולה בכל יום איך שהקב"ה מלא ממש את העליונים ואת התחתונים ואת השמים ואת הארץ ממש מלא כל הארץ כבודו ממש וצופה ומביט ובוחן כליותיו ולבו וכל מעשיו ודיבוריו וצעדיו יספור אזי תקבע בלבו היראה לכל היום כולו כשיחזור ויתבונן בזה אפילו בהתבוננות קלה בכל עת ובכל שעה יהי' סו"ס וע"ט במחדו"מ כו'. וע"י התעוררו' היראה לבד זאת שיהי' עי"ז שלם בסו"מ וע"ט שלא למרות ח"ו עיני כבודו כו' כמ"ש ב[[לקוטי אמרים פרק מב|סש"ב שם]] עוד זאת שעי"ז תהי' עסק תורתו וקיום מצותיו בבחי' עבודת עבד לעשות רצונו ית' ולא בשביל הנאת עצמו כלל כ"א למלאות רצונו ית' ולעשות נח"ר ליוצרו שנח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני כו'. ויש לו ג"כ{{הערה|''ויש לו ג"כ:'' החילוקים בתענוג ונזכרו כאן ראה בביאור יותר בד"ה אחרי ד"א תלכו (ש"פ ראה בהמשך יו"ט שר"ה, תרס"ו).}} תענוג בזה, והיינו שמתענג בהעונג שלמע' כו'. ומשו"ז העבודה היא בשמחה כו' כמ"ש במ"א. (וענין זה דרק לעשות נח"ר יש ג"כ בהאה' דכברא דאשתדל כו' כמ"ש ב[[לקוטי אמרים פרק י|ספ"י]] ו[[לקוטי אמרים פרק מא|ספמ"א]]. ומ"מ י"ל שיש בזה חילוק בין אה' ליראה דבאהבה יש לו עונג וטוב לו בזה שיש יחוד קוב"ה ושכינתי' בתחתונים, וביראה הוא בבחי' ביטול ביותר, והיינו שאינו באופן כזה שלו טוב מזה (כי אינו שייך להתפשטות זו ג"כ) אלא שטוב לו מהעונג שלמעלה לבד ובזה הוא מתענג כו'. ולמעל' מזה הוא שמתענג בזה שיש יחוד קוב"ה ושכינתי' בתחתונים אבל הוא הוא התענוג העליון עצמו כי העבד הוא כמו האדון עצמו ודבר אחד אתו ולזאת תענוג העליון הוא עצמו תענוג שלו כו') וצריך להיות שתיהם אהוי"ר וכמ"ש ב[[לקוטי אמרים פרק מא|סש"ב פמ"א]]: