מאמר מים רבים תשי"ז - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ו) דהנה מתענוג העליון נפל בשבה"כ ונעשה תענוגים גשמיים, ור"ג ורע"ק כשראו כרך{{הערה|'''כשראו כרך:''' סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.}} גדול של רומי ר"ג בכה רע"ק שחק ר"ג בכה מירידת תענוג העליון שירד למטה כל כך, ורע"ק שחק אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ. והוא פסולת תענוג העליון וכמש"א וכל קרבי את שם קדשו שיש מלאכים{{הערה|'''וכל קרבי . . שיש מלאכים:''' תהלים קג, א. ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/צו|לקו"ת ר"פ צו]]. שם פ' [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שלח|שלח]] ד"ה ענין הנסכים פ"ב. ועוד.}} שנק' קרבים שמבררים את השפע. וכמו הקרבים שמבררים את המאכל שהמובחר נעשה חיות למוח ולב והפסולת נדחה לחוץ. כמו כן המלאכים הנק' קרבים ה"ה מבררים את השפע שהפסולת נדחה לחוץ ונעשה תענוגי' גשמים, וכן ההעלאות שלמטה גם כן מתבררים מה שיוכל לעלות כו' והו"ע מלאכי אלקים עולים ויורדים בהסולם בתורה ותפלה וכמ"ש במ,א{{הערה|'''מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א:''' בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב).}}, ונשמות ישראל למטה מבררים את פסולת התענוג העליון, שע"ז הוא ירידת הנשמות למטה לברר את התענוגים גשמיים שיהיו נכללים באלקות ועי"ז נעשה יתרון אור דיתרון אור הוא מתוך החשך שמאיר עי"ז גילוי בחי' אוא"ס הסוכ"ע. שזהו כללות ההפרש בין ג"ע לעוה"ב. דהגילוי דג"ע הוא מבחי' ממכ"ע ולכן יש בזה חילוקי מדרי' וכידוע דממכ"ע הוא בחי' התחלקות כו' ולהיות שזהו דהאור דממכ"ע מאיר בגילוי ובבחי' גילוי המהות, הרי זה תענוג נפלא מאד ומוטב דלידיינא{{הערה|'''ומוטב דלדיינא:''' חגיגה טו, ב. ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בשלח|לקו"ת בשלח]] ד"ה ראו פ"ב.}} וליתי לעלמא דאתי שכדאי כל יסורי גיהנם וידוע{{הערה|'''וידוע:''' הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.}} דיסורי איוב ע' שנה אינם בערך יסורי גיהנם שעה אחת, ומ"מ כדאי כל יסורי גיהנם אפילו בשביל געה"ת וכש"כ געה"ע מפני שהוא עונג נפלא עד אין קץ. ומ"מ הרי זה גילוי בחי' ממכ"ע. ולכן הגילוי הוא רק לנשמות בלא גופים, להיות דממכ"ע הוא בחי' אור בכלי, שהכלי צ"ל לפ"ע האור, ואם כי לפי אופן הכלי הוא אופן האור, או שלפי אופן האור והגילוי הוא התהוות מציאות הכלי, דבאמת שניהם אמת וכמ"ש במ"א{{הערה|'''וכמ"ש במ"א:''' ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז.}}, הרי איך שיהי' צריך להיות הכלי שתהא ראוי' לקבל את האור והגוף אינו כלי לגילוי האור דממכ"ע, ועל כן הגילוי הוא לנשמות בלא גופים, אבל עוה"ב הוא גילוי בחי' סוכ"ע ששם לא יש התחלקות מדרי' לכן הוא רק מדרי' א', והגם שכל אחד נכוה מחופתו של חבירו זהו כי גם במקיפים יש מקיפים פרטים, ומ"מ הכל הוא מדרי' א'. וכידוע דבממכ"ע יש התחלקות מעלה ומטה שמחולקים במדריגתן ובעצם מעלתן וזהו שבגן עדן יש עליון ותחתון, משא"כ בחי' סובב כ"ע הגם שיש מקיפים פרטים, מ"מ בעצם מהותם הרי זה מהות אחד וכמ"ש במ"א. והגילוי דעוה"ב יהי' דוקא לנשמות בגופים משום דנעוץ תחלתן בסופן דוקא דסוף מעשה עלה במחשבה תחלה דתכלית הכוונה הוא במציאות היש שיהי' ביטול היש לאין, וע"כ היש הגשמי יש לו שייכות להבחינה דסובב כל עלמין וכמ"ש במ"א בהביאור דיביאו לבוש מלכות, ולכן הגילוי דלעתיד יהי' דוקא למטה לנשמות בגופים, ואדרבא עיקר הגילוי יהי' אל הגוף והנשמה תקבל ע"י הגוף ועמ"ש באורך בד"ה אלה תולדות נח רל"ז.

ז) וזהו אני אני הוא ב' פעמים אני הו"ע אני ראשון ואני אחרון אני ראשון הוא בחינת סובב כל עלמין ואני אחרון בחינת ממלא כל עלמין, ועכשיו אני פעם אחת בחי' ממכ"ע, ולעתיד יהי' ב' פעמים אני היינו גילוי בחי' סוכ"ע, ויהי' התחברות דב' פעמים אני היינו שיהי' גילוי בחי' סוכ"ע בבחי' סוף מעשה בחי' מל', ואומר ראו עתה היינו שההכנה לזה הוא עכשיו שע"י העבודה עתה בענין הבירורים עי"ז יהי' לעתיד אני אני הוא, ויובן זה מענין שרפים ואופנים{{הערה|'''שרפים ואופנים:''' ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/במדבר|לקו"ת במדבר]] כח, ד. שם מז, א ובכ"מ.}} דשרפים אומרים קדוש שמשיגים איך שאוא"ס קדוש ומובדל דשרפים הם בעולם הבריאה דאימא עילאה מקננא בכורסי' ע"כ הם משיגים בחי' החיות שלהם איך שהוא הארה בלבד ואיך שאוא"ס קדוש ומובדל מהעולמות, וזהו שרפים עומדים ממעל לו לשם אד' מפני שמשיגים את החיות שלהם וכמ"ש בסש"ב ח"א פ"ה בענין הלכות התורה שהוא בבחינת מקיף ומוקף דכאשר משיג את הדבר הלכה הרי הוא מקיף אותה, הגם שהדבר הלכה היא חכמת התורה שהיא למעלה באין ערוך לגבי שכלו, ומ"מ שכלו מקיף אותה כשמשיגה. וכמו"כ בשרפים מפני שמשיגים{{הערה|'''מפני שמשיגים:''' ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/חקת|לקו"ת חקת]] רד"ה אז ישיר. ושם [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/אמור|אמור]] ד"ה ונקדשתי פ"ה באו"א.}} בחי' החיות שלהם הרי הם עומדים ממעל לו, והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מפני העדר השגה, כי חיות הן ביצירה דשם התחלת עץ הדעת טוב ורע הרי זה מעלים ומסתיר שאין בהם השגה דבחי' קדוש, וכש"כ אופנים שבעשי' שבחי' ההסתר והריחוק הוא יותר וכמ"ש והנה אופן{{הערה|'''והנה אופן:''' יחזקאל א, טו.}} אחד בארץ ותרגמו מלרע וכמ"ש בלקו"ת בד"ה האזינו, ומזה הוא הרעש שלהם, וע"י הרעש ממשיכים ממדרי' עליונה יותר שזהו"ע ברוך כבוד ה' ממקומו וע"ד ממקומו הוא מוכרע{{הערה|'''ממקומו הוא מוכרע:''' שבועות ז, ב. ועייג"כ מכות כג, ב.}}, שממשיכים בחי' כבוד ה' משרשו ומקורו ומכש"כ התענוגים שלמטה שמעלימים ומסתירים ביותר והוא שמעלימים על הכוונה האלקית שבהם שהרי בכל דבר יש כוונה אלקית, והגשמי מעלים על זה ועוד כללות ההעלם שמעלים על אלקות ונעשה מזה הרעש גדול מאד, והיינו שצר לו מאד מזה שהוא בעולם כזה שההשפעה היא ע"י ריבוי העלמות והסתרים, וכן בעצמו בפרטיות מה שהוא במצב כזה שהשפעתו צ"ל דוקא ע"י ממוצעים המעלימים וגם שחפץ מאד שמ"מ לא יעלים ויסתיר אליו ויהי' נתון ומסור לעניני אלקות ובכל דבר יהי' כוונה אלקית ועי"ז נעשה יתרון אור וכמו בתשובה הרי בע"ת משכין לי' בחילא יתיר דבמקום שבע"ת עומדים צ"ג אינם יכולים לעמוד והוא מפני שבא מן הריחוק שמתעורר בפנימית נפשו, וכמו"כ הוא ברעש שנעשה ע"י ההעלם והריחוק שהרעש הוא ביותר ורעש אותיות שער בחי' זה השער לה', כי יש שער בימין ושער בשמאל{{הערה|'''שער בימין . . בשמאל:''' להעיר מ[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שלח|לקו"ת שלח]] מז, א.}} שער בימין הו"ע זה השער לה', שער בשמאל הוא בחי' שערות שזהו המשכה חיצונית, וכמו השערות הגם שיונקים מהמוח, הרי החיות הוא מצומצם מאד וע"י הפסק עצם הגולגולת, ולכן כשגוזזים השערות אינו מרגיש כאב.

ח) והנמשל מזה הוא מ"ש קווצותיו תלתלים{{הערה|'''תלתלים אלו תילי:''' שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.}} אלו תילי תילים של הלכות, שע"י סלסול השערות להפריד ההלכות שלא יסתרו זא"ז, הנה סלסלה ותרוממך שהנפש מתרומם עי"ז לבחי' שער רישי' כעמר נקי וכמ"ש בלקו"ת בד"ה כי ביום הזה יכפר הב', ומ"מ כ"ז הוא בחי' שערות לבד, דאורייתא מחכמה נפקת והארת התענוג בחכ' הוא ע"י מזלות ושערות דאבא יונק ממזל הח' נוצר אבל שער בימין הוא שער רחב, והוא כענין ענני במרחב י־ה בבחי' מרחב העצמי דא"ס, והיינו ע"י מן המיצר קראתי עי"ז ענני במרחב י־ה, וכמו"כ בבחי' הרעש שנעשה מהעלמות דהדברים הגשמים, כאשר עושה מצוה בהם כמו ציצית בצמר הגשמי ותפלין בקלף הגשמי שופר בקרן של איל הגשמי סוכה בסכך גשמי ד' מינים שבלולב בצמחים גשמיים כו', הנה רחבה מצותך מאד שנעשים כלים רחבים לקבל בחי' מאד העליון הבלי גבול. וכמו"כ ע"י שלילת השיתוף דהיינו גם בהיותו בהתעסקות הדברים הגשמים אינו מחשב אותם כלל והוא נתון רק לאלקות ועושה עי"ז יתרון אור כו' וכמו שאין אדם{{הערה|'''שאין אדם:''' להעיר מ[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/האזינו|לקו"ת האזינו]] סד"ה כנשר יעיר.}} רואה מהלבן שבעין אלא מהשחור שבו כך יתרון האור הוא מתוך החשך דוקא שע"י העבודה עכשיו יהי' הגילוי לעתיד בחי' עצמות א"ס ב"ה וזהו שא' במד"ר אבל לעתיד אני לבדי וי"ל שזהו כענין אתה הוא ה' לבדיך בחי' הוא והוי' כמו שהוא בבחי' לבדיך, והענין הוא דע"י בירורי התהו לבד שיורשים בחי' אורות דתהו נמשך ג"כ מבחי' עצמות א"ס שלמעלה מבחי' תהו ותיקון, שהרי בנין התהו הי' ע"מ לסתור, ושבירת התהו הי' ע"מ לבנות וע"כ ע"י הבירור דתקון נמשך מבחי' אוא"ס שלמעלה מתהו ותיקון דבשרש הראשון הוא בחי' לבדך ויהי' לעתיד אני לבדי וזהו ג"כ ענין אני אני הוא ואין אלקים עמדי דלית שותפא עמי דהיינו בחי' יחיד בחי' חד ולא בחושבן, והוא ע"י שלילת ענין השיתוף למטה עי"ז יהי' לעתיד גילוי בחי' יחיד וזהו עשיתוני חטיבה א' בעולם ה' אחד להוציא ענין ע"ז שזהו פירוד לגמרי, ולהוציא גם ענין השיתוף והיינו דאין אלקים עמדי ולמטה הוא שלא יחשוב שהדברים הגשמים הן מקור פרנסה שזהו פירוד לגמרי ח"ו, אך גם זאת שלא יחשוב אותם לשום דבר כלל (וי"ל דהסימן ע"ז הו"ע ההשתוות דהן ולאו שווין). וזהו שלילת השיתוף ועי"ז ממשיך גילוי בחי' אחד למטה בחי' אנת הוא חד.

ט) ומעתה צ"ל הפי' אחד אין כיוצא בו דאיך יעלה על לב איש שיש כיוצא בו שצ"ל דאין כיוצא בו, והענין הוא דהנה כתי'{{הערה|'''דהנה כתי':''' תהלים קב, כח.}} ואתה הוא ושנותיך לא יתמו, ולכאורה אינו מובן מה שייך לומר לגבי מעלה ושנותיך שזהו זמן וגבול והבורא ית' הוא בלתי בע"ג, וגם מה"ע ושנותיך לא יתמו שהן סותרים זא"ז, והרשב"א ז"ל{{הערה|'''והרשב"א ז"ל:''' שו"ת ח"א סתי"ח.}} תירץ דלהיות דאדם בע"ג אינו משיג את בלתי בע"ג שאין לו ציור כלל בענין בבע"ג, כשם שאין לנו ציור בבלתי מקום ובלי זמן, יותר מזה אין לנו שום ציור בבחי' בלי גבול, וע"כ אומר ושנותיך שזה משיג האדם ואח"כ אומר לא יתמו שהשנים אינם כלים דבאופן כזה יכולים להסביר להאדם שיהי' לו קצת הנחת הדבר בשכלו, והוא ע"ד לשבר את האזן וכמו עיני ה' אזני ה', תהי נא אזניך קשבת{{הערה|'''אזניך קשבת:''' נחמי' א, וא"ו.}} ועיניך פתוחות גו'. וע"ד החסידות יובן הענין באו"א, דהנה ידוע דזמן הוא בבחי' מל' וכמ"ש מלכותך מכ"ע וממשלתך בכל דור ודור דעבר הוה ועתיד שייך בבחי' מל' מלך מלך ימלוך. וזהו יומו של הקב"ה אלף שנה{{הערה|'''אלף שנה:''' ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.}}, דהנה יחידות עשירות מאות הן בבי"ע ואלפים באצי'{{הערה|'''בבי"ע . . באצי':''' ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ברכה|לקו"ת ר"פ ברכה]]. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ ח"ש. רשימות תהלים להצ"צ צ, ד ס"ק ד־ה.}} והיינו בבחי' מל' אבל למעלה מבחי' מל' לא יש בחי' הזמן, ומ"מ א"א לומר שלא יש שם שרש ומקור לבחי' זמן, שהרי{{הערה|'''שהרי:''' עבודת הקודש ח"א רפ"ח.}} אוא"ס כשם שיש לו כח בבע"ג כך יש לו כח בגבול, והיינו בחי' הכלים דע"ס דאצי' שזהו הגבול הנמצא ממנו תחלה, והוא שם שדי שבשרשו הוא בחי' הרשימו שזהו כח הגבול שבא"ס והוא שרש ומקור הכלים וכמ"ש במ"א בהבי' דויצוום דתקס"ז, אבל שם ה' הוא הי' הוה ויהי' כאחד דהיינו בחי' אוא"ס הבל"ג, ומצד שם הוי' היו העולמות בבחי' א"ס ממש, וע"י שם שדי שאמר לעולמו די הוא שנעשו עולמות בבחי' מציאות וגבול, ומ"מ כתי' ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך דבבחי' הגבלה דעבר הוה ועתיד מאיר בזה בחי' אוא"ס הבל"ג, ולכן ההתהוות שמבחי' מל' היא בבחי' בל"ג, דהגם שהנבראים הם בע"ג והי' צ"ל הגבלה במציאותם הרי הם בבחי' בל"ג וכמו בריבוי הדומם וצומח אילנות ועשבים ופירות ותבואה ה"ה בלי שיעור ממש{{הערה|'''בלי שיעור ממש:''' עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר ([[לקוטי אמרים פרק מו|תניא פמ"ו]]). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.