2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/"
מ (החלפת טקסט – "שב" ב־"קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תנש"א") |
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ב. ויש לבאר תחילה תוכן הענין דשילוח המרגלים – הן בפרשת השבוע, והן בהפטורה שהיא סיום וחותם קריאת הפרשה כולה{{הערה|כולל גם פרשת ציצית שבסיום וחותם הפרשה.}}, אשר, עם היותה "מענין הפרשה"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רפד.}}, שמסופר בה אודות שילוח המרגלים על ידי יהושע{{הערה|שם=:0|יהושע ב, א ואילך.}}, יש בה כמה שינויים לגבי המסופר בפרשה אודות שילוח המרגלים על ידי משה (כמבואר במפרשים{{הערה|ראה אלשיך, אברבנאל, אוה"ח, באר מים חיים (לאחי המהר"ל) ריש פרשתנו. ועוד.}}), ומהם: | ב. ויש לבאר תחילה תוכן הענין דשילוח המרגלים – הן בפרשת השבוע, והן בהפטורה שהיא סיום וחותם קריאת הפרשה כולה{{הערה|כולל גם פרשת ציצית שבסיום וחותם הפרשה.}}, אשר, עם היותה "מענין הפרשה"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רפד.}}, שמסופר בה אודות שילוח המרגלים על ידי יהושע{{הערה|שם=:0|יהושע ב, א ואילך.}}, יש בה כמה שינויים לגבי המסופר בפרשה אודות שילוח המרגלים על ידי משה (כמבואר במפרשים{{הערה|ראה אלשיך, אברבנאל, אוה"ח, באר מים חיים (לאחי המהר"ל) ריש פרשתנו. ועוד.}}), ומהם: | ||
א) במרגלים דמשה נאמר "שלח '''לך'''", ומפרש רש"י (פשוטו של מקרא) "'''לדעתך''', אני '''איני מצוה''' לך, אם תרצה שלח", משא"כ במרגלים דיהושע "בודאי לא עשה יהושע מדעתו רק '''שהשי"ת ציוהו''' ע"כ"{{הערה|[[לקוטי תורה/שלח|לקו"ת פרשתנו]] נא, ג.}}, כמובן בפשטות (ועד שאין צורך לפרש בקרא) שלאחרי הקלקול שהי' כתוצאה משילוח המרגלים '''מדעתו''' של משה (ללא ציווי הקב"ה), לא הי' יהושע שולח מרגלים '''מדעתו''', ועכצ"ל "שהשי"ת ציוהו ע"כ". | א) במרגלים דמשה נאמר "שלח '''לך'''", ומפרש רש"י (פשוטו של מקרא) "'''לדעתך''', אני '''איני מצוה''' לך, אם תרצה שלח", משא"כ במרגלים דיהושע "בודאי לא עשה יהושע מדעתו רק '''שהשי"ת ציוהו''' ע"כ"{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שלח|לקו"ת פרשתנו]] נא, ג.}}, כמובן בפשטות (ועד שאין צורך לפרש בקרא) שלאחרי הקלקול שהי' כתוצאה משילוח המרגלים '''מדעתו''' של משה (ללא ציווי הקב"ה), לא הי' יהושע שולח מרגלים '''מדעתו''', ועכצ"ל "שהשי"ת ציוהו ע"כ". | ||
ב) במשה כתיב "שלח לך '''אנשים''' ("אנשים" דייקא, ולא מרגלים{{הערה|ולהעיר, שבכל הפסוקים שבפרשה לא נקראו בשם מרגלים (משא"כ בפירוש רש"י ומדרשי חז"ל). וראה בארוכה לקו"ש חל"ג ע' 78 ואילך (באופן אחר).}}) '''ויתורו''' את ארץ כנען" (ולא "ויחפרו (וירגלו) את הארץ"{{הערה|ורק בדברי התוכחה בפ' דברים (א, כב-כד) נאמר "ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו '''ויחפרו''' לנו את הארץ . . '''וירגלו''' אותה", כדלקמן ס"ד.}}), וביהושע כתיב "אנשים '''מרגלים'''", '''לחפור''' את הארץ"{{הערה|שם, ב.}}, "'''לחפור'''{{הערה|שם, ג.}} את כל הארץ באו"{{הערה|ואף שלשון זה הוא מדברי אנשי יריחו ומלך יריחו, ואילו בדברי יהושע נאמר "לכו '''ראו''' את הארץ ואת יריחו" – הרי מפורש בסיום הענין דכיבוש יריחו (שם ו, כב־כה) "האנשים המרגלים . . אשר שלח יהושע '''לרגל''' את יריחו" (וראה לקמן הערה 58).}}. | ב) במשה כתיב "שלח לך '''אנשים''' ("אנשים" דייקא, ולא מרגלים{{הערה|ולהעיר, שבכל הפסוקים שבפרשה לא נקראו בשם מרגלים (משא"כ בפירוש רש"י ומדרשי חז"ל). וראה בארוכה לקו"ש חל"ג ע' 78 ואילך (באופן אחר).}}) '''ויתורו''' את ארץ כנען" (ולא "ויחפרו (וירגלו) את הארץ"{{הערה|ורק בדברי התוכחה בפ' דברים (א, כב-כד) נאמר "ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו '''ויחפרו''' לנו את הארץ . . '''וירגלו''' אותה", כדלקמן ס"ד.}}), וביהושע כתיב "אנשים '''מרגלים'''", '''לחפור''' את הארץ"{{הערה|שם, ב.}}, "'''לחפור'''{{הערה|שם, ג.}} את כל הארץ באו"{{הערה|ואף שלשון זה הוא מדברי אנשי יריחו ומלך יריחו, ואילו בדברי יהושע נאמר "לכו '''ראו''' את הארץ ואת יריחו" – הרי מפורש בסיום הענין דכיבוש יריחו (שם ו, כב־כה) "האנשים המרגלים . . אשר שלח יהושע '''לרגל''' את יריחו" (וראה לקמן הערה 58).}}. | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
ו. עפ"ז מתורצת תמיהה כללית בפרשת המרגלים: | ו. עפ"ז מתורצת תמיהה כללית בפרשת המרגלים: | ||
מבואר בכ"מ ע"ד מעלתם של המרגלים – כמפורש בקרא "כולם אנשים ("לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו") '''ראשי אלפי ישראל המה'''", שנבחרו מכל שאר בנ"י ("מן הברורים שבכם מן המסולתים שבכם"{{הערה|פרש"י דברים א, כג.}}) – ש"היו במדרגה גבוה מאד ולא רצו להשפיל את עצמם למצוות מעשיות שהוא בחי' המשכת אור א"ס ב"ה למטה . . ורצו להיות במדבר דוקא"{{הערה|[[לקוטי תורה/שלח|לקו"ת ריש פרשתנו]]. ובכ"מ.}}, שבו הי' כל עסקם בלימוד התורה (שניתנה במדבר{{הערה|עירובין נד, א. וראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 535 (לעיל ע' 147) ואילך.}}, במעמד ומצב שלא היו צריכים לעסוק בעניני העולם (כולל העסק דאדם חורש אדם זורע)), ועד כדי כך, שגם לאחרי החטא נאמר עליהם ש"אין להם חלק לעולם הבא"{{הערה|סנהדרין קח, א.}} מפני שמדרגתם '''גדולה יותר מעולם הבא''', שלכן אין עולם הבא בגדר של "שכר" עבורם{{הערה|ראה מגלה עמוקות עה"ת פרשתנו יד, לה. הנסמן בלקו"ש חכ"ג ע' 102 הערה 60.}}. | מבואר בכ"מ ע"ד מעלתם של המרגלים – כמפורש בקרא "כולם אנשים ("לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו") '''ראשי אלפי ישראל המה'''", שנבחרו מכל שאר בנ"י ("מן הברורים שבכם מן המסולתים שבכם"{{הערה|פרש"י דברים א, כג.}}) – ש"היו במדרגה גבוה מאד ולא רצו להשפיל את עצמם למצוות מעשיות שהוא בחי' המשכת אור א"ס ב"ה למטה . . ורצו להיות במדבר דוקא"{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שלח|לקו"ת ריש פרשתנו]]. ובכ"מ.}}, שבו הי' כל עסקם בלימוד התורה (שניתנה במדבר{{הערה|עירובין נד, א. וראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 535 (לעיל ע' 147) ואילך.}}, במעמד ומצב שלא היו צריכים לעסוק בעניני העולם (כולל העסק דאדם חורש אדם זורע)), ועד כדי כך, שגם לאחרי החטא נאמר עליהם ש"אין להם חלק לעולם הבא"{{הערה|סנהדרין קח, א.}} מפני שמדרגתם '''גדולה יותר מעולם הבא''', שלכן אין עולם הבא בגדר של "שכר" עבורם{{הערה|ראה מגלה עמוקות עה"ת פרשתנו יד, לה. הנסמן בלקו"ש חכ"ג ע' 102 הערה 60.}}. | ||
ואינו מובן: לאחרי גודל הפלאת מעלת המרגלים – איך יתכן '''שהתוצאה''' משילוח המרגלים '''בפועל ממש''' (לא מצד כוונתם ומחשבתם) היתה '''אך ורק''' באופן '''בלתי־רצוי'''? | ואינו מובן: לאחרי גודל הפלאת מעלת המרגלים – איך יתכן '''שהתוצאה''' משילוח המרגלים '''בפועל ממש''' (לא מצד כוונתם ומחשבתם) היתה '''אך ורק''' באופן '''בלתי־רצוי'''? | ||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
ועפ"ז צריך להבין הטעם (בפנימיות הענינים) שכל א' מי"ב נשיאי ישראל הלך לתור את הארץ כולה, לא רק החלק דשבטו (ובפרט שהי' ידוע החלק (לכמה שבטים) מברכת יעקב{{הערה|ראה לעיל הערה 63.}}), אלא גם החלקים דשאר השבטים – דלכאורה, כיון שעבודתו של שבט זה היא בחלק מסויים השייך לו, מהו הצורך ומהי התועלת בכך שיתור גם את החלקים דשאר השבטים, שעבודת בירורם שייכת ונעשית על ידי שאר השבטים? | ועפ"ז צריך להבין הטעם (בפנימיות הענינים) שכל א' מי"ב נשיאי ישראל הלך לתור את הארץ כולה, לא רק החלק דשבטו (ובפרט שהי' ידוע החלק (לכמה שבטים) מברכת יעקב{{הערה|ראה לעיל הערה 63.}}), אלא גם החלקים דשאר השבטים – דלכאורה, כיון שעבודתו של שבט זה היא בחלק מסויים השייך לו, מהו הצורך ומהי התועלת בכך שיתור גם את החלקים דשאר השבטים, שעבודת בירורם שייכת ונעשית על ידי שאר השבטים? | ||
והביאור בזה – בפשטות – שהפעולה דכל נשיא לתור את הארץ כולה, גם חלקי הארץ דשאר השבטים, היא, מצד הציווי "ואהבת לרעך כמוך"{{הערה|קדושים יט, יח.}}, כיון ש"כל ישראל ערבים (ומעורבים) זה בזה"{{הערה|שבועות לט, סע"א. וש"נ.}}, ועד ל"קומה{{הערה|ראה בארוכה [[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת ר"פ נצבים]]. ובכ"מ.}} אחת שלימה"{{הערה|ולהעיר, שהדין שעשרה מישראל נקראים "עדה" (מציאות אחת) – למדים מפרשת המרגלים (מגילה כג, ב – הובא בפרש"י פרשתנו יד, כז). – נתבאר בארוכה בלקו"ש חל"ג ע' 85 ואילך.}}. | והביאור בזה – בפשטות – שהפעולה דכל נשיא לתור את הארץ כולה, גם חלקי הארץ דשאר השבטים, היא, מצד הציווי "ואהבת לרעך כמוך"{{הערה|קדושים יט, יח.}}, כיון ש"כל ישראל ערבים (ומעורבים) זה בזה"{{הערה|שבועות לט, סע"א. וש"נ.}}, ועד ל"קומה{{הערה|ראה בארוכה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|לקו"ת ר"פ נצבים]]. ובכ"מ.}} אחת שלימה"{{הערה|ולהעיר, שהדין שעשרה מישראל נקראים "עדה" (מציאות אחת) – למדים מפרשת המרגלים (מגילה כג, ב – הובא בפרש"י פרשתנו יד, כז). – נתבאר בארוכה בלקו"ש חל"ג ע' 85 ואילך.}}. | ||
ובעומק יותר – שעל ידי ההתאחדות דכל שבטי ישראל שמודגשת בכך שכל נשיא הלך לתור את הארץ כולה נעשית הפעולה דבירור הארץ '''באופן נעלה יותר''', להיותה מצד ועל ידי דרגא נעלית בישראל שלמעלה מהתחלקות לי"ב שבטים, הבחי' '''שלמעלה מהתחלקות''', כפי שנמשכת וחודרת בדרגת '''ההתחלקות''', כדלקמן. | ובעומק יותר – שעל ידי ההתאחדות דכל שבטי ישראל שמודגשת בכך שכל נשיא הלך לתור את הארץ כולה נעשית הפעולה דבירור הארץ '''באופן נעלה יותר''', להיותה מצד ועל ידי דרגא נעלית בישראל שלמעלה מהתחלקות לי"ב שבטים, הבחי' '''שלמעלה מהתחלקות''', כפי שנמשכת וחודרת בדרגת '''ההתחלקות''', כדלקמן. | ||
| שורה 176: | שורה 176: | ||
ויש להוסיף, שנקודת האחדות דישראל ודתורה היא בהדגשה מיוחדת בלימוד הרמב"ם (כהמנהג שנתפשט בשנים האחרונות ללמוד שיעור יומי ברמב"ם, ג' פרקים ליום) – שכל בנ"י מתאחדים בלימוד כל התורה ("מקבץ לתורה שבעל פה כולה"{{הערה|לשון הקדמת הרמב"ם לספר הי"ד.}}), כמשנ"ת בארוכה במק"א{{הערה|לקו"ש חכ"ז ע' 229 ואילך. ועוד.}}. | ויש להוסיף, שנקודת האחדות דישראל ודתורה היא בהדגשה מיוחדת בלימוד הרמב"ם (כהמנהג שנתפשט בשנים האחרונות ללמוד שיעור יומי ברמב"ם, ג' פרקים ליום) – שכל בנ"י מתאחדים בלימוד כל התורה ("מקבץ לתורה שבעל פה כולה"{{הערה|לשון הקדמת הרמב"ם לספר הי"ד.}}), כמשנ"ת בארוכה במק"א{{הערה|לקו"ש חכ"ז ע' 229 ואילך. ועוד.}}. | ||
ועוד ועיקר – האחדות דישראל ודתורה שעל ידי הפצת המעיינות '''דפנימיות התורה''' ("סתים" שבתורה, שעל ידה נעשית האחדות ד"סתים" דישראל עם "סתים" דקוב"ה{{הערה|ראה זח"ג עג, א. לקו"ת [[לקוטי תורה/ויקרא|ויקרא]] ה, ג. [[לקוטי תורה/נצבים|נצבים]] מו, א. ובכ"מ.}}) '''חוצה''', עד לחוצה שאין חוצה הימנו, כפי שנתחדש במיוחד בדורנו זה גם ובמיוחד בחצי כדור התחתון (שבו לא הי' הגילוי דמ"ת{{הערה|ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ע' שלא. וש"נ.}}), שבו נקבע מושבו של נשיא הדור, כ"ק מו"ח אדמו"ר, משה שבדורנו, ומשם מופצים המעיינות בכל קצוי תבל ממש, ובמשך '''יובל שנים'''{{הערה|כולל ובמיוחד בענין שהזמן גרמא, יובל שנים לכ"ח ("כח") סיון (שמתברך מיום הש"ק זה) – ראה בארוכה שיחת [[שיחת כ"ח סיון תנש"א - מוגה|כ"ח סיון]] (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 635 (לקמן ע' 243) ואילך).}} ("עולם"{{הערה|קידושין טו, א. מכילתא ופרש"י משפטים כא, ו. – ולהעיר גם מלקו"ת [[לקוטי תורה/שלח|פרשתנו]] מב, ד ואילך.}}), אשר, על ידי ההוספה בהפצת המעיינות חוצה (שכבר היתה באופן ד"די והותר"), "'''דע''' את אלקי אביך", "'''לדעתך'''"{{הערה|כולל גם ההוספה ב"לדעתך" '''דמשה''' (ועי"ז גם במשה שבכאו"א מישראל) – כמארז"ל "צדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב" (ברכות בסופה. וש"נ), "האבות ומשרע"ה שהם בג"ע יותר מג' אלפים שנה ומתעלים בכ"י ג"פ כו'" (סה"מ תרנ"ד ע' רכ. ועוד).}}, זוכים{{הערה|כהבטחת מלך המשיח להבעש"ט – במענה לשאלתו אימת אתי מר – כשיפוצו מעינותיך (דהבעש"ט) חוצה (אגה"ק דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו).}} '''תיכף ומיד''' ל"אותו הזמן . . (ש)לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". | ועוד ועיקר – האחדות דישראל ודתורה שעל ידי הפצת המעיינות '''דפנימיות התורה''' ("סתים" שבתורה, שעל ידה נעשית האחדות ד"סתים" דישראל עם "סתים" דקוב"ה{{הערה|ראה זח"ג עג, א. לקו"ת [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ויקרא|ויקרא]] ה, ג. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|נצבים]] מו, א. ובכ"מ.}}) '''חוצה''', עד לחוצה שאין חוצה הימנו, כפי שנתחדש במיוחד בדורנו זה גם ובמיוחד בחצי כדור התחתון (שבו לא הי' הגילוי דמ"ת{{הערה|ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ע' שלא. וש"נ.}}), שבו נקבע מושבו של נשיא הדור, כ"ק מו"ח אדמו"ר, משה שבדורנו, ומשם מופצים המעיינות בכל קצוי תבל ממש, ובמשך '''יובל שנים'''{{הערה|כולל ובמיוחד בענין שהזמן גרמא, יובל שנים לכ"ח ("כח") סיון (שמתברך מיום הש"ק זה) – ראה בארוכה שיחת [[שיחת כ"ח סיון תנש"א - מוגה|כ"ח סיון]] (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 635 (לקמן ע' 243) ואילך).}} ("עולם"{{הערה|קידושין טו, א. מכילתא ופרש"י משפטים כא, ו. – ולהעיר גם מלקו"ת [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שלח|פרשתנו]] מב, ד ואילך.}}), אשר, על ידי ההוספה בהפצת המעיינות חוצה (שכבר היתה באופן ד"די והותר"), "'''דע''' את אלקי אביך", "'''לדעתך'''"{{הערה|כולל גם ההוספה ב"לדעתך" '''דמשה''' (ועי"ז גם במשה שבכאו"א מישראל) – כמארז"ל "צדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב" (ברכות בסופה. וש"נ), "האבות ומשרע"ה שהם בג"ע יותר מג' אלפים שנה ומתעלים בכ"י ג"פ כו'" (סה"מ תרנ"ד ע' רכ. ועוד).}}, זוכים{{הערה|כהבטחת מלך המשיח להבעש"ט – במענה לשאלתו אימת אתי מר – כשיפוצו מעינותיך (דהבעש"ט) חוצה (אגה"ק דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו).}} '''תיכף ומיד''' ל"אותו הזמן . . (ש)לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". | ||
יד. וכן תהי' לנו – שתיכף ומיד ממש, ביום זה, יום הש"ק פרשת שלח, מתקיימת '''בפועל ממש''' הבשורה שבפרשת השבוע: "בישר להם שיכנסו לארץ", וכסיום וחותם ההפטורה: "'''נתן ה' בידינו את כל הארץ וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו'''", | יד. וכן תהי' לנו – שתיכף ומיד ממש, ביום זה, יום הש"ק פרשת שלח, מתקיימת '''בפועל ממש''' הבשורה שבפרשת השבוע: "בישר להם שיכנסו לארץ", וכסיום וחותם ההפטורה: "'''נתן ה' בידינו את כל הארץ וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו'''", | ||