משתמש:אַ גרויסע חסיד/מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים גו' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם גו' ואלה מסעיהם למוצאיהם. וידוע הדיוקים<ref>ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)|לקו"ת]] מסעי (פח, ג. צא, א)</ref> שבזה, שאומר אלה מסעי שהוא לשון רבים ומסיים אשר יצאו מארץ מצרים אשר מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה הראשונה. גם אינו מובן, אומרו ויכתוב משה שהרי כל התורה כולה כתבה משה רבינו ומה משמיענו בזה, גם מהו הכפל דמוצאיהם למסעיהם ומסעיהם למוציאהם, והפך הסדר מרישא לסיפא. ובכללות הדברים צריך להבין מה נוגע הסיפור והידיעה דסדר המסעות. ואף דבשביל דור ההוא מפרש במדרש<ref>במדבר רבה פכ"ג ג. תנחומא שם הובא בפרש"י.</ref> משל למלך ובנו שהלכו כו' כשחזרו היו מונים כל המסעות והמאורעות שבהם, אבל הרי התורה היא נצחית, ועל כרחך אשר סיפור זה נוגע בכל הזמנים ובכל המקומות. ולהבין כל זה צריך להקדים תחלה ביאור בקשת כנסת ישראל זכור הוי' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתינו. ופירש הבעל שם טוב<ref>[[ספר המאמרים אידיש|ס' המאמרים אידיש]] ע' ריב.</ref> געדענק גט וואס עס איז געווארען פון אונזער מ"ה שבנשמה קוק זיך צו און מאך אונז זעענדיק אונזער אייגענע שאנדע. דזהו בקשת כנסת ישראל מהקדוש ברוך הוא, וכמו כן יש בקשת זכירה מהקדוש ברוך הוא לישראל, וכדאיתא בזוהר ריש בקשת בחוקותי על פסוק זה שהבקשה מלמעלה... [כנ"ל בפנים הקונטרס                  עמוד ג' שורה שניה - עד גמירא].

וזהו מה שנאמר ואלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים, דהנה כל הגליות<ref>ראה בראשית רבה פט"ז, ה.</ref> נקראו מצרים, מצרים לשון מיצר וגבול,ועד שבאים <ref>ראה בכ"ז [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)|לקו"ת]] מסעי שם,.ד"ה ואלה מסעי ב[[ספר המאמרים תרכ"ז]].</ref> לירדן ירחו, ירחוה לשון ריח, עבודה שלמעלה מטעם ודעת, הרי זה עדיין בבחינת מיצר וגבול, ןבגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו יתגלה בחינה זו, וכדכתיב עליו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, מקיפים שלמעלה מחכמה ובינה, ועד שבאין לזה הוא ענין המסעות. והעבודה שבהמסעות היינו בירידת הנשמה והתלבשותה במיצר הגוף בכלל, ובפרט בזמן המצרים ההעלמות וההסתרים שבהגליות הנה הנתינת כח על זה הוא מבחינת מוצאיהם, לשון וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, שרש ועצם הנשמה, מ"ה שבנשמה, ועל ידיד המשכה ממוצאיהם למסעיהם, שנעשה על ידי זה בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל, ויכתוב משה, נתגלה בחינת מ"ה גם בהנשמה שבגוף ועל ידי זה עובד עבודתו. והעבודה היא הנסיעה וההעלאה ממטה למעלה, מסעיהם למוצאיהם. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, המסעות של דור המדבר במדבר העמים, כי מה שיש יכולת לאדם להמשיך מ"ה שבנשמה בגילוי ולהתגבר על גופו ונפשו הבהמית, ובפרט בזמן הגלות ודרא דעקבתא דמשיחא, חשך כפול ומכופל, זמן הניסיונות וכו' כנ"ל, הוא על ידי מעשה אבות שהכניעו מקור הקליפות על ידי שנסעו וחנו במדבר העמים נחש שרף ועקרב, ויהי בנסוע גו' ויאמר משה גו' ויפוצו אויביך ויפוצו משנאיך גו', לכן גם הענפים יהיו נכנעים אחר כך על ידי האדם במשך כל הדורות, על ידי אשר יכתוב משה שבכל אחד ואחד את מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם. והיינו על דרך כלל ופרט, עד אשר יבואו לירדן ירחו, מורח ודאין בעבודתו בפרט ואחר כך לגאולה הכללית ביאת משיח צדקנו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, בגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו.