11,477
עריכות
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 135: | שורה 135: | ||
והכח לזה בא מהספר שלפניו, החמישי (סיום המדות) – "ויהי<ref name=":9" /> בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך" (בירור הלעו"ז), ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל (השראת השכינה{{הערה|ראה יבמות סג, סע"ב ואילך. ספרי ופרש"י עה"פ.}} – גילוי הקדושה). | והכח לזה בא מהספר שלפניו, החמישי (סיום המדות) – "ויהי<ref name=":9" /> בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך" (בירור הלעו"ז), ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל (השראת השכינה{{הערה|ראה יבמות סג, סע"ב ואילך. ספרי ופרש"י עה"פ.}} – גילוי הקדושה). | ||
יב. ועד"ז מובן גם בנוגע לפרשת המרגלים (בפ' שלח), ובהקדים השאלה: (א) כיצד יתכן שהתורה מספרת בפרטיות את פרשת המרגלים, שהיא בגנותן של המרגלים – בו בזמן שהתורה נזהרת לדבר אפילו בגנותה של בהמה אינה טהורה{{הערה|פסחים ג, א. ב"ב קכג, א.}}? (ב) ההפטורה, שצריכה הרי להיות "מענין הפרשה"{{הערה|טושו"ע או"ח ר"ס רפד. שו"ע אדה"ז שם וסרפ"ג. טואו"ח סתכ"ח. רמ"א שם סכ"ח.}}, מדברת אודות שליחת מרגלי חרש ע"י יהושע{{הערה|[[יהושע פרק ב|יהושע ב, א ואילך]].}} שנפעלה בשלימותה – ההיפך הגמור ממעשה המרגלים בפרשתנו. | יב. ועד"ז מובן גם בנוגע לפרשת המרגלים (בפ' שלח), ובהקדים השאלה: (א) כיצד יתכן שהתורה מספרת בפרטיות את פרשת המרגלים, שהיא בגנותן של המרגלים – בו בזמן שהתורה נזהרת לדבר אפילו בגנותה של בהמה אינה טהורה{{הערה|פסחים ג, א. ב"ב קכג, א.}}? (ב) ההפטורה, שצריכה הרי להיות "מענין הפרשה"{{הערה|טושו"ע או"ח ר"ס רפד. שו"ע אדה"ז שם וסרפ"ג. טואו"ח סתכ"ח. רמ"א שם סכ"ח.}}, מדברת אודות שליחת מרגלי חרש ע"י יהושע{{הערה|[[יהושע פרק ב#פסוק א|יהושע ב, א ואילך]].}} שנפעלה בשלימותה – ההיפך הגמור ממעשה המרגלים בפרשתנו. | ||
וי"ל נקודת הביאור בזה: הכוונה בכך שהתורה מספרת את פרשת המרגלים – היא בכדי לגלות את העילוי שבא גם ממעשה המרגלים – וכפי שבא בגלוי בההפטורה, שע"י שילוח המרגלים ע"י יהושע, שי"ל שלמד זאת ממשה רבינו, ויהושע לא ימיש מתוך האוהל{{הערה|[[שמות פרק לג|תשא לג, יא]].}}, והוא "כפני לבנה" שמשקף את "פני חמה" של משה{{הערה|ב"ב עה, א.}} – נפעלה במילואה שליחותו של משה ודעתו בשילוח המרגלים שהוא לכבוש את הארץ. וכמודגש בקרא שיהושע הי' ממרגלי '''משה''', והוא (עם כלב) מילאו את שליחותם כדבעי, עד שאמרו{{הערה|[[במדבר פרק יד|שלח יד, ז]].}} ש"טובה הארץ '''מאד מאד'''"{{הערה|ראה לקו"ת בפרשתנו עה"פ.}}. | וי"ל נקודת הביאור בזה: הכוונה בכך שהתורה מספרת את פרשת המרגלים – היא בכדי לגלות את העילוי שבא גם ממעשה המרגלים – וכפי שבא בגלוי בההפטורה, שע"י שילוח המרגלים ע"י יהושע, שי"ל שלמד זאת ממשה רבינו, ויהושע לא ימיש מתוך האוהל{{הערה|[[שמות פרק לג|תשא לג, יא]].}}, והוא "כפני לבנה" שמשקף את "פני חמה" של משה{{הערה|ב"ב עה, א.}} – נפעלה במילואה שליחותו של משה ודעתו בשילוח המרגלים שהוא לכבוש את הארץ. וכמודגש בקרא שיהושע הי' ממרגלי '''משה''', והוא (עם כלב) מילאו את שליחותם כדבעי, עד שאמרו{{הערה|[[במדבר פרק יד|שלח יד, ז]].}} ש"טובה הארץ '''מאד מאד'''"{{הערה|ראה לקו"ת בפרשתנו עה"פ.}}. | ||