2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור " ב־"[[תורה אור/") |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
"אילן" – קשור עם בנ"י, כמ"ש{{הערה|שופטים כ, יט.}} "כי האדם (שקאי בעיקר על בנ"י, "אתם קרויין אדם"{{הערה|יבמות סא, רע"א.}}, ע"ש "אדמה לעליון"{{הערה|ראה של"ה ג, רע"א. ועוד. עש"מ מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג. ובכ"מ.}}) עץ השדה", ובפרט האילנות (שבארץ ישראל, וביניהם גופא האילנות) שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ששייכותם '''לארץ ישראל''' היא כתוצאה מזה שישנם תחילה '''בישראל''' עצמם. | "אילן" – קשור עם בנ"י, כמ"ש{{הערה|שופטים כ, יט.}} "כי האדם (שקאי בעיקר על בנ"י, "אתם קרויין אדם"{{הערה|יבמות סא, רע"א.}}, ע"ש "אדמה לעליון"{{הערה|ראה של"ה ג, רע"א. ועוד. עש"מ מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג. ובכ"מ.}}) עץ השדה", ובפרט האילנות (שבארץ ישראל, וביניהם גופא האילנות) שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ששייכותם '''לארץ ישראל''' היא כתוצאה מזה שישנם תחילה '''בישראל''' עצמם. | ||
ויומתק יותר – ע"פ הידוע{{הערה|ראה גם [[תורה אור/בראשית|תו"א בראשית]] בתחלתו. ובכ"מ.}} שישראל נקראים בשם "ארץ", כמ"ש{{הערה|מלאכי ג, יב. וראה [[היום יום י"ז אייר|"היום יום" י"ז אייר]]. [[היום יום ב' אלול|ב' אלול]]. ובכ"מ.}} "כי תהיו אתם ארץ חפץ", וכמארז"ל{{הערה|ב"ר פ"ה, ח.}} "למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה", "רצתה" מלשון רצון{{הערה|פי' המת"כ שם.}}, וגם מלשון מרוצה{{הערה|ראה פי' מהרז"ו שם. תו"א שם א, סע"ג.}}, שענין זה שייך בעיקר ב"ארץ חפץ" דישראל, שכאו"א מישראל "'''רוצה''' הוא לעשות כל המצוות"{{הערה|רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.}}, ועד ש"רץ (בזריזות הכי גדולה) למצוה"{{הערה|אבות פ"ד מ"ב. וראה לקו"ש חי"ז ע' 371 ואילך. וש"נ.}}, ועל ידם נמשך ונעשה גם '''בארץ''' ישראל{{הערה|כולל גם בעבודתם בקיום ההוראה המפורסמת של נשיאי חב"ד: "עשה כאן (בחו"ל) ארץ ישראל" (אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה).}}, ומזה מובן שכל פרטי הענינים שבארץ ישראל ישנם תחילה בישראל. | ויומתק יותר – ע"פ הידוע{{הערה|ראה גם [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/בראשית|תו"א בראשית]] בתחלתו. ובכ"מ.}} שישראל נקראים בשם "ארץ", כמ"ש{{הערה|מלאכי ג, יב. וראה [[היום יום י"ז אייר|"היום יום" י"ז אייר]]. [[היום יום ב' אלול|ב' אלול]]. ובכ"מ.}} "כי תהיו אתם ארץ חפץ", וכמארז"ל{{הערה|ב"ר פ"ה, ח.}} "למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה", "רצתה" מלשון רצון{{הערה|פי' המת"כ שם.}}, וגם מלשון מרוצה{{הערה|ראה פי' מהרז"ו שם. תו"א שם א, סע"ג.}}, שענין זה שייך בעיקר ב"ארץ חפץ" דישראל, שכאו"א מישראל "'''רוצה''' הוא לעשות כל המצוות"{{הערה|רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.}}, ועד ש"רץ (בזריזות הכי גדולה) למצוה"{{הערה|אבות פ"ד מ"ב. וראה לקו"ש חי"ז ע' 371 ואילך. וש"נ.}}, ועל ידם נמשך ונעשה גם '''בארץ''' ישראל{{הערה|כולל גם בעבודתם בקיום ההוראה המפורסמת של נשיאי חב"ד: "עשה כאן (בחו"ל) ארץ ישראל" (אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה).}}, ומזה מובן שכל פרטי הענינים שבארץ ישראל ישנם תחילה בישראל. | ||
ובהתאם לכך יש לבאר תוכן הענין דשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש"{{הערה|עקב ח, ח.}} – כידוע ששבעת המינים הם כנגד שבעת המדות{{הערה|ראה ליקוטי תורה וספר הליקוטים להאריז"ל עה"פ. לקוטי לוי"צ אג"ק ריש ע' שסז.}}, שבעת הקנים ד"מנורת זהב כולה"{{הערה|זכרי' ד, ב.}}, שקאי על כנסת ישראל שנחלקת לשבעה סוגים, שבעה אופנים בעבודת ה'{{הערה|ראה [[לקוטי תורה בהעלותך|לקו"ת ר"פ בהעלותך]]. ובכ"מ.}}, שכל פרטי ענינים אלו ישנם בכאו"א מישראל{{הערה|ובהדגשה יתירה – במעמד כו"כ מישראל יחדיו.}}, האנשים והנשים והטף{{הערה|אף שיש חילוקי דרגות באופן ההתגלות – בגלוי ממש, בגלוי סתם, או בכח ובהעלם, העלם שישנו במציאות, ועד להעלם שאינו במציאות (כמבואר בכ"מ).}}. | ובהתאם לכך יש לבאר תוכן הענין דשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש"{{הערה|עקב ח, ח.}} – כידוע ששבעת המינים הם כנגד שבעת המדות{{הערה|ראה ליקוטי תורה וספר הליקוטים להאריז"ל עה"פ. לקוטי לוי"צ אג"ק ריש ע' שסז.}}, שבעת הקנים ד"מנורת זהב כולה"{{הערה|זכרי' ד, ב.}}, שקאי על כנסת ישראל שנחלקת לשבעה סוגים, שבעה אופנים בעבודת ה'{{הערה|ראה [[לקוטי תורה בהעלותך|לקו"ת ר"פ בהעלותך]]. ובכ"מ.}}, שכל פרטי ענינים אלו ישנם בכאו"א מישראל{{הערה|ובהדגשה יתירה – במעמד כו"כ מישראל יחדיו.}}, האנשים והנשים והטף{{הערה|אף שיש חילוקי דרגות באופן ההתגלות – בגלוי ממש, בגלוי סתם, או בכח ובהעלם, העלם שישנו במציאות, ועד להעלם שאינו במציאות (כמבואר בכ"מ).}}. | ||