2,086
עריכות
שיחת תצוה תשנ"ב (א) - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור " ב־"[[תורה אור/") |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
א אדר דשנת העיבור כולל שני חדשים – שהחידוש דמולד הלבנה, שרומז על החידוש דישראל, הוא באופן ד"כפלים (לתושי')"{{הערה|ל' הכתוב – איוב יא, ו. וראה שמו"ר רפמ"ו.}}. | א אדר דשנת העיבור כולל שני חדשים – שהחידוש דמולד הלבנה, שרומז על החידוש דישראל, הוא באופן ד"כפלים (לתושי')"{{הערה|ל' הכתוב – איוב יא, ו. וראה שמו"ר רפמ"ו.}}. | ||
ב באדר דשנת העיבור יש ששים יום – שרומז על הענין דביטול בששים, היינו, נתינת־כח לביטול כל ענינים בלתי־רצויים{{הערה|ומרומז ב"(כפלים ל)'''תושי'''<nowiki/>'" – ש"תושי'" קאי על התשת כח הסט"א כו' ([[תורה אור/יתרו|תו"א יתרו]] סז, ב. ובכ"מ).}} והפיכתם לטוב, ועד שראויים לאכילתם של ישראל להיות דם ובשר כבשרם, כמשל "דברים חריפים או חמוצים רק שהם מתובלים ומתוקנים היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש"{{הערה|תניא פכ"ז.}}. | ב באדר דשנת העיבור יש ששים יום – שרומז על הענין דביטול בששים, היינו, נתינת־כח לביטול כל ענינים בלתי־רצויים{{הערה|ומרומז ב"(כפלים ל)'''תושי'''<nowiki/>'" – ש"תושי'" קאי על התשת כח הסט"א כו' ([[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/יתרו|תו"א יתרו]] סז, ב. ובכ"מ).}} והפיכתם לטוב, ועד שראויים לאכילתם של ישראל להיות דם ובשר כבשרם, כמשל "דברים חריפים או חמוצים רק שהם מתובלים ומתוקנים היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש"{{הערה|תניא פכ"ז.}}. | ||
ג ועוד ועיקר: על ידו נעשית השלימות דכל חדשי הלבנה שמשתווים לשנת החמה – שרומז על קיום היעוד{{הערה|ישעי' ל, כו.}} "והי' אור הלבנה כאור החמה וגו' שבעתיים כאור שבעת הימים", לעתיד לבוא, כש"עתידים להתחדש כמותה". | ג ועוד ועיקר: על ידו נעשית השלימות דכל חדשי הלבנה שמשתווים לשנת החמה – שרומז על קיום היעוד{{הערה|ישעי' ל, כו.}} "והי' אור הלבנה כאור החמה וגו' שבעתיים כאור שבעת הימים", לעתיד לבוא, כש"עתידים להתחדש כמותה". | ||
| שורה 110: | שורה 110: | ||
ח. ע"פ האמור לעיל יש לבאר הקשר והשייכות דשבעה באדר לפרשת תצוה – שענינו של שבעה באדר (לידת משה, "הוא ישראל", והתגברות מזלם של ישראל, "בריא ותקיף מזלי'", התוקף והחוזק דעצם הנשמה למס"נ באחד) מרומז בהתחלת פרשת תצוה – "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד": | ח. ע"פ האמור לעיל יש לבאר הקשר והשייכות דשבעה באדר לפרשת תצוה – שענינו של שבעה באדר (לידת משה, "הוא ישראל", והתגברות מזלם של ישראל, "בריא ותקיף מזלי'", התוקף והחוזק דעצם הנשמה למס"נ באחד) מרומז בהתחלת פרשת תצוה – "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד": | ||
"'''אתה'''" – קאי על העצמות דמשה (עצם הנשמה, "מזל") שלמעלה משם, והוא"ו ד"'''ו'''אתה" – מורה על ההמשכה (שמרומזת בציור דאות וא"ו{{הערה|ראה [[לקוטי תורה מטות|לקו"ת מטות]] פה, רע"ד. ובכ"מ.}}) מהעצמות ("מזל") דמשה להיות "'''תצוה את בני ישראל'''", באופן של צוותא וחיבור (תצוה מלשון צוותא{{הערה|[[תורה אור/תצוה|תו"א פרשתנו]] פב, א. ובכ"מ.}}) עם בנ"י, להיות התגברות מזלם של ישראל, "בריא ותקיף מזלי'", שיתגלה אצלם החוזק והתוקף דעצם הנשמה. | "'''אתה'''" – קאי על העצמות דמשה (עצם הנשמה, "מזל") שלמעלה משם, והוא"ו ד"'''ו'''אתה" – מורה על ההמשכה (שמרומזת בציור דאות וא"ו{{הערה|ראה [[לקוטי תורה מטות|לקו"ת מטות]] פה, רע"ד. ובכ"מ.}}) מהעצמות ("מזל") דמשה להיות "'''תצוה את בני ישראל'''", באופן של צוותא וחיבור (תצוה מלשון צוותא{{הערה|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/תצוה|תו"א פרשתנו]] פב, א. ובכ"מ.}}) עם בנ"י, להיות התגברות מזלם של ישראל, "בריא ותקיף מזלי'", שיתגלה אצלם החוזק והתוקף דעצם הנשמה. | ||
(ועי"ז) "ויקחו אליך{{הערה|"תיבת אליך מיותר, ודורש שענין הזית מרמז על ישראל, ומשה הוא ישראל, וזהו אליך" (פי' מהרז"ו לשמו"ר ריש פרשתנו).}} '''שמן זית זך כתית למאור'''" – שרומז על ענין המס"נ, כמארז"ל{{הערה|כ"ה באוה"ת פרשתנו ע' א'תקעה – מרבות פ' אמור ס"פ (ל"א), ש"פירשו שם שהזית מסר נפשו כו'" (אוה"ת שם ע' א'תקמז).}} ש"הזית מסר נפשו על קדושת הקב"ה", וזהו"ע "'''כתית''' למאור", כמארז"ל "נמשלו ישראל לזית . . (ש)אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה"{{הערה|מנחות נג, סע"ב.}}, "כך ישראל באים עכו"ם וחובטין אותם ממקום למקום כו'"{{הערה|שם=:7|שמו"ר ריש פרשתנו.}}, היינו, שעל ידי צער ויסורי הגלות מתגלה החוזק והתוקף{{הערה|וראה מנחות שם: "מה זית אין עליו נושרין אף ישראל אין להם בטילה עולמית" – תוקף '''נצחי'''.}} '''דעצם הנשמה''', שזהו"ע "שמן גו' זך גו' למאור": "'''שמן'''", ש"אפילו<ref name=":7" /> אתה מערבו בכל המשקין שבעולם הוא נתון למעלה מהן"{{הערה|ודוגמתו בזית – שאין בו הרכבה (ירושלמי כלאים פ"א ה"ז. מדרש תהלים קכח, ג).}}, "'''זך'''", בלי שמרים, "'''למאור'''", שלמעלה מ"אור". | (ועי"ז) "ויקחו אליך{{הערה|"תיבת אליך מיותר, ודורש שענין הזית מרמז על ישראל, ומשה הוא ישראל, וזהו אליך" (פי' מהרז"ו לשמו"ר ריש פרשתנו).}} '''שמן זית זך כתית למאור'''" – שרומז על ענין המס"נ, כמארז"ל{{הערה|כ"ה באוה"ת פרשתנו ע' א'תקעה – מרבות פ' אמור ס"פ (ל"א), ש"פירשו שם שהזית מסר נפשו כו'" (אוה"ת שם ע' א'תקמז).}} ש"הזית מסר נפשו על קדושת הקב"ה", וזהו"ע "'''כתית''' למאור", כמארז"ל "נמשלו ישראל לזית . . (ש)אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה"{{הערה|מנחות נג, סע"ב.}}, "כך ישראל באים עכו"ם וחובטין אותם ממקום למקום כו'"{{הערה|שם=:7|שמו"ר ריש פרשתנו.}}, היינו, שעל ידי צער ויסורי הגלות מתגלה החוזק והתוקף{{הערה|וראה מנחות שם: "מה זית אין עליו נושרין אף ישראל אין להם בטילה עולמית" – תוקף '''נצחי'''.}} '''דעצם הנשמה''', שזהו"ע "שמן גו' זך גו' למאור": "'''שמן'''", ש"אפילו<ref name=":7" /> אתה מערבו בכל המשקין שבעולם הוא נתון למעלה מהן"{{הערה|ודוגמתו בזית – שאין בו הרכבה (ירושלמי כלאים פ"א ה"ז. מדרש תהלים קכח, ג).}}, "'''זך'''", בלי שמרים, "'''למאור'''", שלמעלה מ"אור". | ||