283
עריכות
(יצירת דף עם התוכן "==פסוק א== '''לך לך''' — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר א...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
(א) '''לך לך'''{{גופן| — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר אשר אראך – גילה לו הסוד, כי כן כתוב: "ויצאו ללכת ארצה כנען" (בראשית יב ה). או יהיה טעם אראך הוא, שאמר לו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):|רשי}} | |||
''' | (ג) '''מברכיך''' {{גופן| — רבים.|רשי}} '''ומקללך''' {{גופן| — יחיד:|רשי}} | ||
(ה) '''רכושם''' {{גופן| — מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" (בראשית יג ו): ואת הנפש — עבדים ילידי בית. או עשו – כמו "קנו", וכן "עשה לי את החיל הזה" (דברים ח יז). ויש אומרים, הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם. וטעם ויצאו ללכת — אל המקום אשר אמר השם:|רשי}} | |||
''' | (ו) '''גם זה המקום שכם''' {{גופן| — משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם. אלון — כמו "אלה" (ישעיהו ו יג), והם עצים. ויש אומרים: שדה, כמו "איל פארן" (בראשית יד ו). |רשי}} '''מורה''' {{גופן| — יש אומרים שהוא "ממרא" בעל ברית אברם (בראשית יד יג). ויתכן שהוא אחר, ויהיה אלון מורה שם מקום. |רשי}} '''והכנעני אז בארץ''' {{גופן| — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום:|רשי}} | ||
(ז) '''וירא ה'''' {{גופן| — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח):|רשי}} | |||
''' | (ח) '''ויעתק''' {{גופן| — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט. וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.|רשי}} '''וטעם מים''' {{גופן|— ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.|רשי}} '''וטעם ויקרא בשם ה''' {{גופן|— תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:|רשי}} | ||
(ט) '''הנגבה''' {{גופן|— פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):|רשי}} | |||
''' | (י) '''ויהי רעב בארץ''' {{גופן|— בארץ כנען:|רשי}} | ||
(יא) '''כאשר הקריב''' {{גופן|— מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו. מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.|רשי}} '''וטעם הנה נא ידעתי''' {{גופן|— שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:|רשי}} | |||
'''כאשר הקריב''' — מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו. | |||
מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל. | |||
'''וטעם הנה נא ידעתי''' — שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר: | |||
==פסוק יב== | ==פסוק יב== | ||
עריכות