לקוטי אמרים · פרק לג: הבדלים בין גרסאות בדף

'''פרק ל"ג - האמונה באחדות ה' מביאה לשמחה אמיתית וכפולה'''

לאחר המאמר המוסגר{{הערה|עניין [[אהבת ישראל]] שהוסבר ב[[תניא - פרק ל"ב|פרק הקודם]] ואינו חלק מההסבר כיצד יכול כל אחד ואחת להגיע להיות "בינוני".}} שב [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לעסוק בעצות לשמחה. ב[[תניא - פרק ל"א|פרק ל"א]] הובאה התבוננות המביאה לשמחת הנפש האלוקית בלבד, ובפרק זה מובאים אופני התבוננות השייכים גם לנפש הבהמית.

ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה '''אמיתית'''{{הערה|שמחה נקראת "אמיתית" רק כאשר הגורם לה הוא דבר שראוי לשמוח בו - עניין אמיתי ונצחי, ולא עניינים גשמיים.}} השייכת גם לנפש הבהמית.

* האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'{{הערה|שבפרקים [[תניא - פרק כ'|כ']]-[[תניא - פרק כ"א|כ"א]].}}: שהקב"ה נמצא יחד איתו, בפועל ממש, כל הזמן. וישמח בקרבת ה' כמו שפל אנשים, שהמלך בא לדור איתו בדירתו.

*[[שמחה]]

*[[ביטול העולמות]]

*[[אמונת ה']]

*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/02/24-02-2019-18-14-25-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D.pdf שמחת הנפש האמיתית]''', ביאור על הפרק מאת הרב ישראל יצחק זלמנוב, בתוך קובץ של מערכת 'אוצרות' - אדר ראשון תשע"ט