לקוטי אמרים · פרק לג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיקונים
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק ל"ג לשם לקוטי אמרים · פרק לג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
(תיקונים)
שורה 6: שורה 6:
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ל"ג - האמונה באחדות ה' מביאה לשמחה אמיתית וכפולה'''
'''פרק לג - האמונה באחדות ה' מביאה לשמחה אמיתית וכפולה'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
לאחר המאמר המוסגר{{הערה|עניין [[אהבת ישראל]] שהוסבר ב[[תניא - פרק ל"ב|פרק הקודם]] ואינו חלק מההסבר כיצד יכול כל אחד ואחת להגיע להיות "בינוני".}} שב [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לעסוק בעצות לשמחה. ב[[תניא - פרק ל"א|פרק ל"א]] הובאה התבוננות המביאה לשמחת הנפש האלוקית בלבד, ובפרק זה מובאים אופני התבוננות השייכים גם לנפש הבהמית.
לאחר המאמר המוסגר{{הערה|עניין אהבת ישראל שהוסבר ב[[לקוטי אמרים · פרק לב|פרק הקודם]] ואינו חלק מההסבר כיצד יכול כל אחד ואחת להגיע להיות "בינוני".}} שב אדמו"ר הזקן לעסוק בעצות לשמחה. ב[[לקוטי אמרים · פרק לא|פרק לא]] הובאה התבוננות המביאה לשמחת הנפש האלוקית בלבד, ובפרק זה מובאים אופני התבוננות השייכים גם לנפש הבהמית.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 15: שורה 15:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה '''אמיתית'''{{הערה|שמחה נקראת "אמיתית" רק כאשר הגורם לה הוא דבר שראוי לשמוח בו - עניין אמיתי ונצחי, ולא עניינים גשמיים.}} השייכת גם לנפש הבהמית.
ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה '''אמיתית'''{{הערה|שמחה נקראת "אמיתית" רק כאשר הגורם לה הוא דבר שראוי לשמוח בו עניין אמיתי ונצחי, ולא עניינים גשמיים.}} השייכת גם לנפש הבהמית.


* האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'{{הערה|שבפרקים [[תניא - פרק כ'']]-[[תניא - פרק כ"א|כ"א]].}}: שהקב"ה נמצא יחד איתו, בפועל ממש, כל הזמן. וישמח בקרבת ה' כמו שפל אנשים, שהמלך בא לדור איתו בדירתו.
* האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'{{הערה|שבפרקים [[לקוטי אמרים · פרק כ|כ]]־[[לקוטי אמרים · פרק כא|כא]].}}: שהקב"ה נמצא יחד איתו, בפועל ממש, כל הזמן. וישמח בקרבת ה' כמו שפל אנשים, שהמלך בא לדור איתו בדירתו.


* האופן השני הוא לשמוח בנחת רוח '''של הקב"ה''' שגורמת שמחתו! דהיינו, מאחר ורצון ה'{{הערה|לכפות את הסטרא אחרא ולהפוך את החושך לאור.}} מתקיים על ידי שמחתו{{הערה|בקרבת ה'}}, ונמצא ששמחתו '''היא''' המביאה את תכלית הבריאה וגורמת נחת רוח לקב"ה.
* האופן השני הוא לשמוח בנחת רוח '''של הקב"ה''' שגורמת שמחתו! דהיינו, מאחר ורצון ה'{{הערה|לכפות את הסטרא אחרא ולהפוך את החושך לאור.}} מתקיים על ידי שמחתו{{הערה|בקרבת ה'}}, ונמצא ששמחתו '''היא''' המביאה את תכלית הבריאה וגורמת נחת רוח לקב"ה.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[שמחה]]
*שמחה
*[[ביטול העולמות]]
*ביטול העולמות
*[[אמונת ה']]
*אמונת ה'


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/02/24-02-2019-18-14-25-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D.pdf שמחת הנפש האמיתית]''', ביאור על הפרק מאת הרב ישראל יצחק זלמנוב, בתוך קובץ של מערכת 'אוצרות' - אדר ראשון תשע"ט
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/02/24-02-2019-18-14-25-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D.pdf שמחת הנפש האמיתית]''', ביאור על הפרק מאת הרב ישראל יצחק זלמנוב, בתוך קובץ של מערכת 'אוצרות' אדר ראשון תשע"ט
 
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק לב|פרק לב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק לד|פרק לד]]}}
 
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ב|פרק ל"ב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ד|פרק ל"ד]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

תפריט ניווט