לקוטי אמרים · פרק לח: הבדלים בין גרסאות בדף

'''פרק ל"ח - מעשה בלא כוונה - כגוף בלא נשמה'''

לאחר שבשלושת הפרקים הקודמים התבארה מעלה המעשה על פני הכוונה שבמצוות{{הערה|אהבה ויראה.}}, מבאר פרק זה{{הערה|והשניים הבאים אחריו, [[תניא - פרק ל"ט|ל"ט]] ו[[תניא - פרק מ'|מ']]}} את הצד השני: חשיבות הכוונה שבמעשה{{הערה|מדוע חשוב שקיום התורה לא יהיה "כמצוות אנשים מלומדה", אלא שלימוד התורה, קיום המצוות והתפילה יהיו חדורים ברגש של אהבה ויראה.}}

{{פרק תניא|פרק=לח|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ח}}}}

הקב"ה רוצה בכוונה לא פחות מאשר במצווה עצמה. ולכן, אף שעיקר '''המשכת''' האלוקות היא על ידי מעשה המצווה ("גוף" המצווה) - עיקר '''הגילוי בנפש''' הוא על ידי כוונתה ("נשמת" המצווה).

:* א) אהבה שכלית{{הערה|אהבה שמתעוררת על ידי התבוננות, המבוארת בפרקים הראשונים של תניא (עד [[ליקוטי אמרים - פרק י"ז|פרק י"ז]]).}} לעומת מעשה המצווה היא כנשמת '''האדם''' לגבי גופו.

:* ב) אהבה המסותרת{{הערה|אהבתה הטבעית של הנפש האלוקית, המבוארת בפרקים [[תניא - פרק י"ח|י"ח]]-[[תניא - פרק כ"ה|כ"ה]].}} היא כנשמת בעלי חיים{{הערה|המונהגים על ידי טבעם ולא על ידי שכלם.}}.

*[[דומם צומח חי מדבר]]

*[[אהבה המסותרת]]

[[לקוטי שיחות]], חלק ד', פרשת קרח