לקוטי אמרים · פרק נג: הבדלים בין גרסאות בדף

'''פרק נ"ג - השראת השכינה בעולם הזה'''

בשני הפרקים הקודמים הוסבר כיצד ממשיכה ומגלה (משרה) התורה את [[שכינה|אור השכינה]] בכל עולם לפי ערכו. על פי הקדמה זו יוסבר כאן, מדוע ממשיל הינוקא{{הערה|ב[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]], ובהסבר [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים נ"א-נ"ג|כאן]].}} את המצוות ל"[[שמן]]".

כדי שהנר (הנפש האלוקית) יאיר, צריך אור השכינה לאחוז בפתילה (הגוף ו[[נפש הבהמית]]) על ידי שמן (מצוות):

{{פרק תניא|פרק=נג|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ"ג}}}}

בשונה מתקופת המקדש, שורה היום אור השכינה על ה[[נפש האלוקית]] רק על ידי קיום מצוות (המתבצע בפועל על ידי הנפש הבהמית): אור השכינה (המלובש בתורה ונמשך במצוות) "שורף" את הנפש הבהמית - ומאיר על הנפש האלוקית.

'''ומסכם{{הערה|פרק זה הוא מאמר שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ט' בכסלו]] [[תקנ"ד]], המדבר אודות בית ראשון (כמובא ב[[היום יום]] לט' בכסלו).}} אדמו"ר הזקן את הספר של בינונים:''' כעת מובן הייטב עניין ותכלית עבודת הבינונים - להאיר את הנפש האלוקית על ידי שריפת הנפש הבהמית.

[[ספר התמונה]] מקשר את הפסוק הנאמר לגבי לוחות הברית {{הערה|שמות ל"ב ט"ז.}} "והלחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלחת." עם הפסוק בספר ירמיהו{{הערה|י' י'.}} והוי' אלוקים אמת הוא אלקים חיים", ואומר{{הערה|בהקדמה לספר התמונה, דף ט' עמ' א.}} "כי הלוחות מעשה אלקים, והמכתב מכתב '''אלוקים חיים'''".

מבואר על זה בספרי הקבלה{{הערה|זוהר ויקהל, ראשית חכמה שער התשובה פרק ו' ועוד}}, שהתורה היא ראשית '''גילוי''' האלוקות המתגלה ומחייה את העולמות, ולכן נקראת "חיים". על דרך זו גם דרגת האלוקות שהיא ראשית הגילוי לעולמות נקראת חיים – והיינו "בינה" (כי ספירת החכמה עודנה "נקודה" ואינה גילוי).