מאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול תשכ"ח - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

בס"ד

ח) וזהו והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול, דההוראה מזה שביום ההוא יתקע בשופר גדול, יתקע מעצמו, היא, שבסוף זמן הגלות שנשארו רק כמה רגעים שקודם ליום ההוא שיתקע בשופר גדול [ויתירה מזה שבנוגע לכמה ענינים התחיל כבר הענין דיתקע בשופר גדול, כמובן ממאמר הנ"ל דכ"ק מו"ח אדמו"ר<ref>ראה בארוכה שיחת ש"פ בראשית (ב) שנה זו (תשכ"ח).</ref>, ובפרט שמעת כתיבת המאמר עד עכשיו כבר עברו כו"כ שנים, ועאכו"כ בזמן האחרון שראו במוחש שכו"כ שהיו תחלה במצב של אובדים ונדחים רח"ל התעוררו בתשובה ע"י התקיעה בשופר גדול<ref>להעיר, שמאמר זה נאמר לאחרי ההתעוררות שלאחרי מלחמת ששת הימים ('''המו"ל''').</ref>] צריכה להיות העבודה בביטול, ההכרה והרגשה שכל הענינים שנפעלו ע"י עבודתו, הן בנוגע לעצמו והן בנוגע לזולתו, היא לא מצד המעלות שלו אלא מצד הנתינת כח מלמעלה. ולהעיר, שהרגש זה אינו פועל חלישות בעבודתו, ואדרבה, ע"י הרגש זה, עבודתו היא ביתר שאת. דכשהעבודה שלו קשורה עם מציאותו, העבודה היא במדידה והגבלה. וגם כשהעבודה שלו היא באופן דבכל מאודך, הרי היא מאדך, מאד שלך<ref>ראה [[תורה אור מקץ|תו"א מקץ]] לט, ד. ספהמ"צ להצ"צ קכג, ב. ובכ"מ.</ref>, וע"י ההרגש שהענינים שנעשים ע"י עבודתו הם לא מצד הכחות שיש לו אלא מצד האלקות, עי"ז הוא יוצא מהמציאות וההגבלות שלו, והעבודה שלו היא למעלה ממדידה והגבלה<ref>ראה עד"ז סה"מ מלוקט ח"ד ע' קצז.</ref>.

[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט|ו]]

[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט · כרך ו]]

[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]]

[[קטגוריה:מאמרי כ"ק אדמו"ר שליט"א|יא]]