דבר מלכות חמשה עשר בשבט: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיקונים
(תיקונים)
(תיקונים)
 
שורה 28: שורה 28:
ד. ובכללות יותר – נכללים בעבודת האדם ב"'''ארץ'''" כל הענינים שבהם נעשית העבודה בירידת הנשמה למטה (ב"ארץ"), שהם כל ל"ט מלאכות<ref>להעיר, שבכמה מקומות הובא הלשון ל"ט מלאכות בנוגע לסידורא דפת (ראה לדוגמא [[לקוטי תורה בחוקותי|לקו"ת בחוקותי]] מט, ד), אף שהמספר המדוייק של המלאכות השייכות לסידורא דפת הוא י"א* (ראה סה"מ תר"ל ע' רמז).
ד. ובכללות יותר – נכללים בעבודת האדם ב"'''ארץ'''" כל הענינים שבהם נעשית העבודה בירידת הנשמה למטה (ב"ארץ"), שהם כל ל"ט מלאכות<ref>להעיר, שבכמה מקומות הובא הלשון ל"ט מלאכות בנוגע לסידורא דפת (ראה לדוגמא [[לקוטי תורה בחוקותי|לקו"ת בחוקותי]] מט, ד), אף שהמספר המדוייק של המלאכות השייכות לסידורא דפת הוא י"א* (ראה סה"מ תר"ל ע' רמז).


'''*) וי"ל ע"ד הרמז – שע"י העבודה והיגיעה (בלחם הרוחני) ב'''י"א '''מלאכות באים לבחי' "אחד עשר" (בחי' האלקות שלמעלה מהבריאה) שלמעלה מעשר (בחי' אלקות השייכת להבריאה), שזהו גם תוכן העילוי ד"ארבעים" לגבי "ארבעים חסר אחת".'''</ref>, "הזורע והחורש . . ארבעים חסר אחת":
'''<nowiki>*</nowiki>) וי"ל ע"ד הרמז – שע"י העבודה והיגיעה (בלחם הרוחני) ב'''י"א '''מלאכות באים לבחי' "אחד עשר" (בחי' האלקות שלמעלה מהבריאה) שלמעלה מעשר (בחי' אלקות השייכת להבריאה), שזהו גם תוכן העילוי ד"ארבעים" לגבי "ארבעים חסר אחת".'''</ref>, "הזורע והחורש . . ארבעים חסר אחת":


הלשון "ארבעים '''חסר אחת'''"<ref>בהבא לקמן – ראה גם סה"מ שם ע' רמד ואילך.</ref> (ולא שלושים ותשע) הוא ע"ד מ"ש<ref>תהלים ח, ו.</ref> "ותחסרהו מעט מאלקים" [כמארז"ל<ref>ר"ה כא, ב. וש"נ.</ref> "חמישים שערי בינה נבראו בעולם כולם ניתנו למשה '''חסר אחת''', שנאמר ותחסרהו מעט מאלקים"] – שנוסף לכך שהחסרון מאלקים אינו אלא "מעט" בלבד, "חסר אחת", הרי, גם חסרון זה הוא פעולה מיוחדת של הקב"ה ("ותחסרהו"), ולפני פעולה זו לא הי' חסרון, כיון שכאו"א מישראל הוא בבחינת אלקים, כמ"ש<ref>תהלים פב, ו.</ref> "אני אמרתי אלקים אתם", ויתירה מזה, כיון ש"שמש ומגן הוי' אלקים"<ref>שם פד, יב. וראה [[שער היחוד והאמונה פרק ד|תניא שעהיוה"א רפ"ד]]. ובכ"מ.</ref>, ששם אלקים הוא מגן ונרתק לשם הוי', נמצא, שכאו"א מישראל הוא גם בבחינת שם הוי'<ref>אפילו מצד הגוף – כידוע שהגוף דישראל* הוא בציור שם הוי' (ראה אוה"ת תזריע ע' תקכד. ועוד), ועאכו"כ מצד הנשמה, שיש בה כל פרטי הענינים דד' אותיות שם הוי' (ראה [[אגרת התשובה פרק ד|תניא אגה"ת פ"ד]]. ובכ"מ).
הלשון "ארבעים '''חסר אחת'''"<ref>בהבא לקמן – ראה גם סה"מ שם ע' רמד ואילך.</ref> (ולא שלושים ותשע) הוא ע"ד מ"ש<ref>תהלים ח, ו.</ref> "ותחסרהו מעט מאלקים" [כמארז"ל<ref>ר"ה כא, ב. וש"נ.</ref> "חמישים שערי בינה נבראו בעולם כולם ניתנו למשה '''חסר אחת''', שנאמר ותחסרהו מעט מאלקים"] – שנוסף לכך שהחסרון מאלקים אינו אלא "מעט" בלבד, "חסר אחת", הרי, גם חסרון זה הוא פעולה מיוחדת של הקב"ה ("ותחסרהו"), ולפני פעולה זו לא הי' חסרון, כיון שכאו"א מישראל הוא בבחינת אלקים, כמ"ש<ref>תהלים פב, ו.</ref> "אני אמרתי אלקים אתם", ויתירה מזה, כיון ש"שמש ומגן הוי' אלקים"<ref>שם פד, יב. וראה [[שער היחוד והאמונה פרק ד|תניא שעהיוה"א רפ"ד]]. ובכ"מ.</ref>, ששם אלקים הוא מגן ונרתק לשם הוי', נמצא, שכאו"א מישראל הוא גם בבחינת שם הוי'<ref>אפילו מצד הגוף – כידוע שהגוף דישראל* הוא בציור שם הוי' (ראה אוה"ת תזריע ע' תקכד. ועוד), ועאכו"כ מצד הנשמה, שיש בה כל פרטי הענינים דד' אותיות שם הוי' (ראה [[אגרת התשובה פרק ד|תניא אגה"ת פ"ד]]. ובכ"מ).


'''*) ולצורך ענין הבחירה נעשה דוגמתו גם בגופי אוה"ע (ראה סה"מ תרנ"ו ס"ע שיט).'''</ref>, וכמ"ש<ref>האזינו לב, ט. וראה [[אגרת התשובה פרק ד|אגה"ת שם]].</ref> "כי חלק הוי'<ref>נוסף על היותו "חלק '''אלקה''' ממעל ממש" (איוב לא, ב. [[לקוטי אמרים פרק ב|תניא רפ"ב]]).</ref> עמו", אלא שבירידתו למטה ב"ארץ" נעשה אצלו חסרון זה ("ותחסרהו מעט מאלקים").
'''<nowiki>*</nowiki>) ולצורך ענין הבחירה נעשה דוגמתו גם בגופי אוה"ע (ראה סה"מ תרנ"ו ס"ע שיט).'''</ref>, וכמ"ש<ref>האזינו לב, ט. וראה [[אגרת התשובה פרק ד|אגה"ת שם]].</ref> "כי חלק הוי'<ref>נוסף על היותו "חלק '''אלקה''' ממעל ממש" (איוב לא, ב. [[לקוטי אמרים פרק ב|תניא רפ"ב]]).</ref> עמו", אלא שבירידתו למטה ב"ארץ" נעשה אצלו חסרון זה ("ותחסרהו מעט מאלקים").


וחסרון זה ("ותחסרהו מעט מאלקים") שבירידה למטה לעסוק בכל פרטי המלאכות שבעבודת ה"ארץ" ("ארבעים חסר אחת") הוא '''לצורך עלי'''' (כידוע הכלל שכל ירידה היא לצורך עלי' למעמד ומצב נעלה יותר מכמו לפני הירידה) – שנשלם ה"חסר אחת" (ארבעים)<ref>ויש לומר, שענין זה מרומז גם ב"ארץ (ש)ממנה יצא לחם", שכולל גם פירות האילן, שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל שהם כנגד '''שבעת המדות''' – שרומז על כללות העבודה דבירור שבעת המדות, שבפרטיות הם במספר '''מ"ט''' (ז' פעמים ז', כי כל מדה כלולה מז' מדות) – שזהו"ע "חמישים שערי בינה . . חסר אחת . . ותחסרהו מעט מאלקים", ועי"ז באים לשער הנו"ן דבינה (ועד להדרגא שבאין־ערוך למ"ט שערי בינה).
וחסרון זה ("ותחסרהו מעט מאלקים") שבירידה למטה לעסוק בכל פרטי המלאכות שבעבודת ה"ארץ" ("ארבעים חסר אחת") הוא '''לצורך עלי'''' (כידוע הכלל שכל ירידה היא לצורך עלי' למעמד ומצב נעלה יותר מכמו לפני הירידה) – שנשלם ה"חסר אחת" (ארבעים)<ref>ויש לומר, שענין זה מרומז גם ב"ארץ (ש)ממנה יצא לחם", שכולל גם פירות האילן, שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל שהם כנגד '''שבעת המדות''' – שרומז על כללות העבודה דבירור שבעת המדות, שבפרטיות הם במספר '''מ"ט''' (ז' פעמים ז', כי כל מדה כלולה מז' מדות) – שזהו"ע "חמישים שערי בינה . . חסר אחת . . ותחסרהו מעט מאלקים", ועי"ז באים לשער הנו"ן דבינה (ועד להדרגא שבאין־ערוך למ"ט שערי בינה).
שורה 46: שורה 46:
"'''וגפן'''" – "'''תירושי המשמח''' אלקים ואנשים"<ref>שופטים ט, יג.</ref> – שרומז על הוספת השמחה בכל עניני העבודה ד"אלקים", נפש '''האלקית''' ("חטה"), ובכל עניני העבודה ד"אנשים", כמו "(יין ישמח לבב) אנוש"<ref>תהלים קד, טו.</ref>, לשון חלישות<ref>"כי אנוש יש בו ב' פירושים, הא' לשון איש*, והב' לשון חלישות" ([[לקוטי תורה שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] כד, ד).
"'''וגפן'''" – "'''תירושי המשמח''' אלקים ואנשים"<ref>שופטים ט, יג.</ref> – שרומז על הוספת השמחה בכל עניני העבודה ד"אלקים", נפש '''האלקית''' ("חטה"), ובכל עניני העבודה ד"אנשים", כמו "(יין ישמח לבב) אנוש"<ref>תהלים קד, טו.</ref>, לשון חלישות<ref>"כי אנוש יש בו ב' פירושים, הא' לשון איש*, והב' לשון חלישות" ([[לקוטי תורה שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] כד, ד).


'''*) ומזה מובן שגם התואר "אנשים" ("איש") שייך ל"אנוש".'''</ref> (כמו "עקוב הלב מכל ואנוש הוא"<ref>ירמי' יז, ט.</ref>), שקאי על נפש '''הבהמית''' ("שעורה").
'''<nowiki>*</nowiki>) ומזה מובן שגם התואר "אנשים" ("איש") שייך ל"אנוש".'''</ref> (כמו "עקוב הלב מכל ואנוש הוא"<ref>ירמי' יז, ט.</ref>), שקאי על נפש '''הבהמית''' ("שעורה").


"'''ותאנה'''" – כמ"ש "ויתפרו עלה '''תאנה''' ויעשו להם חגורות"<ref>בראשית ג, ז.</ref>, וממשיך ש"ויעש גו' כתנות עור וילבישם"<ref>שם, כא.</ref> – מורה על העבודה דבירור '''הלבושים''' של האדם (לאחרי ובהוספה על העבודה בנוגע להאדם עצמו), ועד לשלימות הבירור באופן ד"כתנות '''אור'''" (באל"ף, כ"בתורתו של רבי מאיר"<ref>ב"ר פ"כ, יב.</ref>) – ש"אור" רומז על אלופו של עולם (אל"ף ד"'''א'''ור") כפי שנמשך (ע"י הוא"ו ד"א'''ו'''ר") למטה (עד להרי"ש ד"או'''ר'''"<ref>להעיר גם מהענין ד"'''מאתיים (ר')''' לנוטרים את פריו" (שה"ש ח, יב. וראה אוה"ת שה"ש (כרך ב') ס"ע תשסא ואילך).</ref>), ודוגמתו בעבודת האדם, שה"אור" דכאו"א מישראל הוא גדול כל כך עד שפועל אפילו בהלבושים ("כתנות") שנעשים "כתנות '''אור'''"<ref>כולל גם העילוי דאתהפכא חשוכא לנהורא – שמהפכים ה"עור" (בעי"ן) דנחש הקדמוני ל"אור" (באל"ף).</ref>.
"'''ותאנה'''" – כמ"ש "ויתפרו עלה '''תאנה''' ויעשו להם חגורות"<ref>בראשית ג, ז.</ref>, וממשיך ש"ויעש גו' כתנות עור וילבישם"<ref>שם, כא.</ref> – מורה על העבודה דבירור '''הלבושים''' של האדם (לאחרי ובהוספה על העבודה בנוגע להאדם עצמו), ועד לשלימות הבירור באופן ד"כתנות '''אור'''" (באל"ף, כ"בתורתו של רבי מאיר"<ref>ב"ר פ"כ, יב.</ref>) – ש"אור" רומז על אלופו של עולם (אל"ף ד"'''א'''ור") כפי שנמשך (ע"י הוא"ו ד"א'''ו'''ר") למטה (עד להרי"ש ד"או'''ר'''"<ref>להעיר גם מהענין ד"'''מאתיים (ר')''' לנוטרים את פריו" (שה"ש ח, יב. וראה אוה"ת שה"ש (כרך ב') ס"ע תשסא ואילך).</ref>), ודוגמתו בעבודת האדם, שה"אור" דכאו"א מישראל הוא גדול כל כך עד שפועל אפילו בהלבושים ("כתנות") שנעשים "כתנות '''אור'''"<ref>כולל גם העילוי דאתהפכא חשוכא לנהורא – שמהפכים ה"עור" (בעי"ן) דנחש הקדמוני ל"אור" (באל"ף).</ref>.
שורה 60: שורה 60:
ויש לומר, ש"ארץ" הב' קאי על העבודה והיגיעה בזמן הגלות, שמצד גודל ירידת הגלות, יש צורך בעבודה ויגיעה גדולה יותר, ובמילא, נעשית גם העלי' (ירידה צורך עלי'<ref>כהכלל בכל עניני ירידה (כנ"ל ס"ד), ועאכו"כ בנוגע לירידה הכללית דזמן הגלות, שהיא ירידה הכי גדולה, כמשל בן יחיד שגלה מעל שולחן אביו (ראה ברכות ג, סע"א), שלא זו בלבד שצריכים להחזירו להיות סמוך* על שולחן אביו, אלא יתירה מזה, שצ"ל עלי' גדולה יותר לגבי המעמד ומצב שלפני ירידת הגלות.
ויש לומר, ש"ארץ" הב' קאי על העבודה והיגיעה בזמן הגלות, שמצד גודל ירידת הגלות, יש צורך בעבודה ויגיעה גדולה יותר, ובמילא, נעשית גם העלי' (ירידה צורך עלי'<ref>כהכלל בכל עניני ירידה (כנ"ל ס"ד), ועאכו"כ בנוגע לירידה הכללית דזמן הגלות, שהיא ירידה הכי גדולה, כמשל בן יחיד שגלה מעל שולחן אביו (ראה ברכות ג, סע"א), שלא זו בלבד שצריכים להחזירו להיות סמוך* על שולחן אביו, אלא יתירה מזה, שצ"ל עלי' גדולה יותר לגבי המעמד ומצב שלפני ירידת הגלות.


'''*) מלשון "סומך ה' לכל הנופלים" (תהלים קמה, יד).'''</ref>) באופן נעלה יותר, ביתר שאת וביתר עוז.
'''<nowiki>*</nowiki>) מלשון "סומך ה' לכל הנופלים" (תהלים קמה, יד).'''</ref>) באופן נעלה יותר, ביתר שאת וביתר עוז.


וענין זה מרומז בפרטי הענינים ד"ארץ" הב' – "'''זית שמן ודבש'''":
וענין זה מרומז בפרטי הענינים ד"ארץ" הב' – "'''זית שמן ודבש'''":
שורה 98: שורה 98:
ויש לעורר גם ע"ד השמירה על שלימותה של ארץ ישראל – לבטל לגמרי ("כעפרא דארעא") הקס"ד והדיבור ע"ד מסירת שטחים מארץ ישראל שבידינו לאוה"ע, אפילו לא שעל אחד, ואפילו לא חוט השערה, אלא לשמור על שלימות הארץ (שכבר ניתנה בפועל ע"י הקב"ה לבעלותם של ישראל בזמן הזה), ביחד עם שלימות העם ושלימות התורה – שלימות משולשת ונצחית<ref>ובלשון הכתוב (קהלת ד, יב) "החוט המשולש לא במהרה ינתק", ויתירה מזה, לא זו בלבד ש"לא במהרה ינתק" (אבל לאחרי משך זמן ינתק)*, אלא "לא ינתק" כלל.
ויש לעורר גם ע"ד השמירה על שלימותה של ארץ ישראל – לבטל לגמרי ("כעפרא דארעא") הקס"ד והדיבור ע"ד מסירת שטחים מארץ ישראל שבידינו לאוה"ע, אפילו לא שעל אחד, ואפילו לא חוט השערה, אלא לשמור על שלימות הארץ (שכבר ניתנה בפועל ע"י הקב"ה לבעלותם של ישראל בזמן הזה), ביחד עם שלימות העם ושלימות התורה – שלימות משולשת ונצחית<ref>ובלשון הכתוב (קהלת ד, יב) "החוט המשולש לא במהרה ינתק", ויתירה מזה, לא זו בלבד ש"לא במהרה ינתק" (אבל לאחרי משך זמן ינתק)*, אלא "לא ינתק" כלל.


'''*) כבלעו"ז, "חבור עצבים אפרים גו'" (הושע ד, יז), ש"עובדים ע"ז (רח"ל) ושלום ביניהם כו'" (ב"ר פל"ח, ו) – ש"חיבור" זה סופו ש"ינתק".'''</ref>.
'''<nowiki>*</nowiki>) כבלעו"ז, "חבור עצבים אפרים גו'" (הושע ד, יז), ש"עובדים ע"ז (רח"ל) ושלום ביניהם כו'" (ב"ר פל"ח, ו) – ש"חיבור" זה סופו ש"ינתק".'''</ref>.


ויה"ר שההחלטה טובה בכהנ"ל (ש"ה' יראה ללבב"<ref>שמואל־א טז, ז.</ref>) תביא תיכף ומיד את השכר<ref>ראה תענית ח, ב. שו"ע או"ח סו"ס תקעא.</ref> – ש"בנערינו ובזקנינו נלך"<ref>בא יו"ד, ט.</ref> (ונרוץ, "עם ענני שמיא"<ref>דניאל ז, יג.</ref>) לארצנו הקדושה, ארץ ישראל בשלימותה (לא רק ארץ שבע אומות, אלא ארץ עשר אומות<ref>כפי שהובטח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים (לך לך טו, יח־כא). ובלשון הכתוב בס"פ עקב (לאחרי ובהמשך ל"ארץ חטה ושעורה וגו'", ו"ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה גו'")* – "מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהי' גבולכם".
ויה"ר שההחלטה טובה בכהנ"ל (ש"ה' יראה ללבב"<ref>שמואל־א טז, ז.</ref>) תביא תיכף ומיד את השכר<ref>ראה תענית ח, ב. שו"ע או"ח סו"ס תקעא.</ref> – ש"בנערינו ובזקנינו נלך"<ref>בא יו"ד, ט.</ref> (ונרוץ, "עם ענני שמיא"<ref>דניאל ז, יג.</ref>) לארצנו הקדושה, ארץ ישראל בשלימותה (לא רק ארץ שבע אומות, אלא ארץ עשר אומות<ref>כפי שהובטח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים (לך לך טו, יח־כא). ובלשון הכתוב בס"פ עקב (לאחרי ובהמשך ל"ארץ חטה ושעורה וגו'", ו"ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה גו'")* – "מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהי' גבולכם".


'''*) להעיר מדעת זקנים מבעלי התוספות (עקב ח, ז): "שבעה פעמים כתיב כאן ארץ (בפסוקים ז־י) כנגד שבעה עממין". ועפ"ז י"ל, שההוספה דשלשה פעמים ארץ בפסוקים שלאח"ז (יא, יא־יב), "'''והארץ '''אשר אתם עוברים שמה לרשתה''' ארץ '''הרים ובקעות גו'''' ארץ '''אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד גו'", הם כנגד שלש ארצות דקיני קניזי וקדמוני. וצ"ע. ואכ"מ.'''</ref>), "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש" ("לאכול מפרי' ולשבוע מטובה", ולברך "על הארץ ועל פירותי'"<ref>לא רק "על הארץ ועל הפירות" (ברכות מד, א. רמב"ם הל' ברכות פ"ח הי"ד. שו"ע או"ח סר"ח ס"י).</ref>), וארץ מלאה אבנים טובות ומרגליות, ובארץ ישראל עצמה – לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש ולקדש הקדשים (שבו נמצאת גם ה"אבן שתי'", ש"ממנה הושתת '''העולם'''"<ref>יומא נד, ב.</ref>).
'''<nowiki>*</nowiki>) להעיר מדעת זקנים מבעלי התוספות (עקב ח, ז): "שבעה פעמים כתיב כאן ארץ (בפסוקים ז־י) כנגד שבעה עממין". ועפ"ז י"ל, שההוספה דשלשה פעמים ארץ בפסוקים שלאח"ז (יא, יא־יב), "'''והארץ '''אשר אתם עוברים שמה לרשתה''' ארץ '''הרים ובקעות גו'''' ארץ '''אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד גו'", הם כנגד שלש ארצות דקיני קניזי וקדמוני. וצ"ע. ואכ"מ.'''</ref>), "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש" ("לאכול מפרי' ולשבוע מטובה", ולברך "על הארץ ועל פירותי'"<ref>לא רק "על הארץ ועל הפירות" (ברכות מד, א. רמב"ם הל' ברכות פ"ח הי"ד. שו"ע או"ח סר"ח ס"י).</ref>), וארץ מלאה אבנים טובות ומרגליות, ובארץ ישראל עצמה – לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש ולקדש הקדשים (שבו נמצאת גם ה"אבן שתי'", ש"ממנה הושתת '''העולם'''"<ref>יומא נד, ב.</ref>).


ובלשון הכתוב בשירת הים (בפרשת השבוע דמינה אזלינן): "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך גו' מקדש אדנ־י כוננו ידיך"<ref>בשלח טו, יז.</ref>, כש"ה' ימלוך לעולם ועד"<ref>שם, יח.</ref>, "לעתיד לבוא שכל המלוכה שלו"<ref>פרש"י שם, יז.</ref> – גילוי מלכותו של הקב"ה בכל העולם, שענין זה קשור במיוחד עם ראש השנה (ששייך גם ל"ראש השנה לאילן"<ref>ראה לעיל הערה 100.</ref>), "מלכיות זכרונות ושופרות"<ref>ר"ה טז, סע"א. וש"נ.</ref>, כולל ובמיוחד "תקע בשופר גדול לחרותנו"<ref>כההמשך בסיום ברכת שופרות* (שהיא לאחרי ברכות וסיומי מלכיות וזכרונות).
ובלשון הכתוב בשירת הים (בפרשת השבוע דמינה אזלינן): "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך גו' מקדש אדנ־י כוננו ידיך"<ref>בשלח טו, יז.</ref>, כש"ה' ימלוך לעולם ועד"<ref>שם, יח.</ref>, "לעתיד לבוא שכל המלוכה שלו"<ref>פרש"י שם, יז.</ref> – גילוי מלכותו של הקב"ה בכל העולם, שענין זה קשור במיוחד עם ראש השנה (ששייך גם ל"ראש השנה לאילן"<ref>ראה לעיל הערה 100.</ref>), "מלכיות זכרונות ושופרות"<ref>ר"ה טז, סע"א. וש"נ.</ref>, כולל ובמיוחד "תקע בשופר גדול לחרותנו"<ref>כההמשך בסיום ברכת שופרות* (שהיא לאחרי ברכות וסיומי מלכיות וזכרונות).


'''*) נוסף על אמירתה בתפילת העמידה דימי החול, וג"פ בכל יום.'''</ref>.
'''<nowiki>*</nowiki>) נוסף על אמירתה בתפילת העמידה דימי החול, וג"פ בכל יום.'''</ref>.


וע"י ההוספה במצות הצדקה<ref>במוצאי ט"ו בשבט נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א לכאו"א ג' שטרות של דולר (נוסף על חלוקת השטרות לצדקה בערב ט"ו בשבט, כבכל יום ראשון בשבוע). '''המו"ל'''.</ref> ש"מקרבת את הגאולה"<ref>ב"ב יו"ד, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק לז|תניא פל"ז]].</ref>, מקרבים ומזרזים וממהרים שכל זה יקויים בפועל ממש תיכף ומיד ממש.
וע"י ההוספה במצות הצדקה<ref>במוצאי ט"ו בשבט נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א לכאו"א ג' שטרות של דולר (נוסף על חלוקת השטרות לצדקה בערב ט"ו בשבט, כבכל יום ראשון בשבוע). '''המו"ל'''.</ref> ש"מקרבת את הגאולה"<ref>ב"ב יו"ד, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק לז|תניא פל"ז]].</ref>, מקרבים ומזרזים וממהרים שכל זה יקויים בפועל ממש תיכף ומיד ממש.
----*) מוצאי חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, וכולל גם הדברים שנאמרו בליל חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, ובערב חמשה עשר בשבט לאחרי מנחה. וניתוספו בה גם פרטים משיחות י"א שבט, וליל טו"ב שבט (ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו) – '''המו"ל'''.
 
{{הערות שוליים}}
<nowiki>*</nowiki>) מוצאי חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, וכולל גם הדברים שנאמרו בליל חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, ובערב חמשה עשר בשבט לאחרי מנחה. וניתוספו בה גם פרטים משיחות י"א שבט, וליל טו"ב שבט (ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו) – '''המו"ל'''.
 
[[קטגוריה:דבר מלכות|ב]]
[[קטגוריה:דבר מלכות|ב]]
[[קטגוריה:דבר מלכות · ספר שמות|ז]]
[[קטגוריה:דבר מלכות · ספר שמות|ז]]

תפריט ניווט