4,879
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
ויש לומר, שענין זה מרומז גם '''בהכנה''' למתן־תורה (שצריכה להיות גם מעין ודוגמת השלימות דלעתיד לבוא שניתנה בהעלם במתן־תורה) – בהמסעות במדבר, במלחמת עמלק ובהודאת יתרו, שתוכנם הוא בירור והעלאת ניצוצות הקדושה לשרשם ומקורם בבחי' "אחד עשר", כנ"ל. | ויש לומר, שענין זה מרומז גם '''בהכנה''' למתן־תורה (שצריכה להיות גם מעין ודוגמת השלימות דלעתיד לבוא שניתנה בהעלם במתן־תורה) – בהמסעות במדבר, במלחמת עמלק ובהודאת יתרו, שתוכנם הוא בירור והעלאת ניצוצות הקדושה לשרשם ומקורם בבחי' "אחד עשר", כנ"ל. | ||
אלא, שאז היתה רק '''התחלת''' ההכנה להשלימות דמתן־תורה דלעתיד לבוא, '''ועיקרה ושלימותה''' היא ע"י "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"<ref>[[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא רפל"ז]].</ref> ב"מדבר העמים" (כידוע שכל זמן משך הגלות נרמז במ"ב המסעות שבמדבר | אלא, שאז היתה רק '''התחלת''' ההכנה להשלימות דמתן־תורה דלעתיד לבוא, '''ועיקרה ושלימותה''' היא ע"י "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"<ref>[[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא רפל"ז]].</ref> ב"מדבר העמים" (כידוע שכל זמן משך הגלות נרמז במ"ב המסעות שבמדבר<ref>שסיומם וחותמם ב"ירדן ירחו", בחי' "והריחו ביראת ה'" שנאמר במשיח צדקנו, "דמורח ודאין" (סנהדרין צג, ב. לקו"ת שבהערה 63).</ref>), לברר ולהעלות ניצוצות הקדושה, כידוע הפירוש במארז"ל<ref>פסחים פז, ב. וראה אוה"ת פרשתנו ע' עתר ואילך.</ref> "לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים", שהו"ע בירור והעלאת ניצוצות הקדושה<ref>ראה תו"א [[תורה אור בראשית|בראשית]] ו, א. שם ר"פ [[תורה אור לך לך|לך לך]]. אוה"ת שם. ועוד.</ref>, ועד לגמר ושלימות הבירור כשיקויים היעוד<ref>זכרי' יג, ב.</ref> "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", שזהו"ע "מחה אמחה את זכר עמלק"<ref>וכיון ש"ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד", הרי, ע"י ביטול ומחיית עמלק מתבטל "רוח הטומאה" לגמרי.</ref>. | ||
ומזה באים תיכף להשלימות דמתן־תורה באופן ש"תורה חדשה מאתי תצא", וכן להשלימות דהכניסה לארץ טובה ורחבה בגאולה האמיתית והשלימה | ומזה באים תיכף להשלימות דמתן־תורה באופן ש"תורה חדשה מאתי תצא", וכן להשלימות דהכניסה לארץ טובה ורחבה בגאולה האמיתית והשלימה<ref>להעיר שגם הגאולה קשורה עם מספר '''ארבעים''' (ע"ד הארבעים שנה שהיו בנ"י במדבר העמים) – "לםרבה המשרה", מ"ם סתומה באמצע התיבה, שרומז על סתימת פירצת הגלות, "חומות ירושלים אשר המ פרוצים"*, מ"ם פתוחה בסוף התיבה (ראה ספר הערכים – חב"ד מערכת אותיות התורה אות מ"ם (ב) ס"ע רב ואילך. '''וש"נ'''). | ||
ו. ויש להוסיף, שהאמור לעיל מודגש גם בהשם דש"ק זה ע"ש שירת הים – שבת שירה: | '''*) ויתירה מזה – שמהפכים הפירצה למעמד ומצד ד"'''פרזות '''תשב ירושלים" (זכרי' ב, ח). ולהעיר מהשייכות להפטרה דפרשתנו: "צדקת פרזונו בישראל" (שופטים ה, יא) – "שהוא גילוי בחי' פרזונו, לשון פרזות תשב ירושלים . . ע"י שפיזרן לבין האומות שעי"ז מלקטים הניצוצים דתהו שהם מבחי' פרזות כו'" (אוה"ת פרשתנו ע' שסד).'''</ref> – ארץ עשר אומות, כיון שנוסף על ארץ שבע אומות (בירור ז' מדות דתוהו<ref name=":1" />) יהי' גם הכיבוש דג' הארצות דקיני קניזי וקדמוני<ref>שהובטחו לאברהם בברית בין הבתרים, "עשר אומות יש כאן, ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה . . עתידים להיות ירושה לעתיד" (פרש"י לך לך טו, יט – מב"ר ספמ"ד). | ||
וראה במדב"ר פי"ד, א: "שלשה אומות אסר הקב"ה לישראל לכשנכנסו לארץ לירש את ארצם . . ארץ פלשתים מנין דכתיב '''ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים''' . . ולעתיד לבוא עתיד הקב"ה להתיר שלשתן לישראל, שנאמר ועפו בכתף פלשתים ימה" (ראה אוה"ת פרשתנו ע' שסז).</ref> (בירור כח"ב דתוהו<ref name=":1" />), ועד שעתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות<ref>ראה ספרי דברים בתחלתו. פס"ר פ' שבת ור"ח. יל"ש ישעי' רמז תקג. [[לקוטי תורה מסעי|לקו"ת מסעי]] פט, ב.</ref>, שכל העולם יהי' בבחי' "ארץ ישראל", דירה לו ית' בתחתונים<ref>ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא רפל"ו]]. ובכ"מ.</ref>, בדוגמת הדירה שבה מתגלה '''עצמותו''' של הדר בהדירה<ref>ראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' רמא. וש"נ.</ref>, גילוי העצמות, "אנת הוא חד". | |||
ו. ויש להוסיף, שהאמור לעיל מודגש גם בהשם דש"ק זה ע"ש שירת הים – שבת '''שירה''': | |||
ב"שבת שירה" נכללים כל עניני עליות שנעשים ע"י שיר, "כל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר" (כנ"ל ס"א). | ב"שבת שירה" נכללים כל עניני עליות שנעשים ע"י שיר, "כל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר" (כנ"ל ס"א). | ||
וע"פ הידוע | וע"פ הידוע<ref>אוה"ת דרושי שבועות ע' קלח. סה"מ תרס"ד ע' קפ. ועוד.</ref> שכל העליות נכללים בשם '''מ"ב''' ד"אנא בכח" (שיש בו מ"ב תיבות)<ref>שלכן אומרים "אנא בכח" בכל זמן של עלי' מלמטה למעלה, כמו בק"ש על המטה, שאז נעשית העלי' דעבודת כל היום, ובקבלת שבת, שאז נעשית העלי' דעבודת כל השבוע (אוה"ת וסה"מ שם).</ref>, "ועד"ז היו כל ה'''מ"ב''' מסעות שהם כנגד שם מ"ב הוא בחי' עלי' ממדרגה למדרגה כו'"<ref>[[תורה אור בשלח|תו"א פרשתנו]] סב, רע"ג.</ref>, מ"ב עליות<ref>ראה [[לקוטי תורה מסעי|לקו"ת מסעי]] (פט, א ואילך) ביאור החילוק שבין מ"ט ימים דספה"ע (ז' מדות שכל א' כלול מז') למ"ב המסעות (ו' פעמים ז') – ש"מלמעלה למטה הם מ"ט . . שממשיכים מקיפים מלמעלה למטה לכל הז' מדות . . גם בחי' מלכות . . משא"כ המסעות שהם '''מלמטה למעלה''' אינם כ"א ששה לבד בכל מדה כו'". עיי"ש.</ref> שע"י עבודת הבירורים שבמדבר העמים – נמצא, שב"שבת שירה" (שכולל כל העליות שע"י שיר) נכללים כל העליות שנעשים ע"י מ"ב המסעות שבמדבר העמים, כללות מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות. | ||
ולאחרי גמר עבודת הבירורים בכל פרטי העליות דמ"ב המסעות שבמדבר העמים שכלולים ב"שבת שירה" – באים ל"שיר חדש" דלעתיד לבוא<ref>להעיר ששירת הים נאמרה בלשון עתיד – "אז ישיר", "לעתיד לבוא" (טו, א ובמכילתא עה"פ), שרומז על השיר לעתיד לבוא*. | |||
'''*) נוסף לכך ש"מכאן לתחיית המתים מן התורה" (סנהדרין צא, סע"ב. הובא במכילתא ופרש"י עה"פ).'''</ref>: | |||
איתא במכילתא | איתא במכילתא<ref>שם. וראה גם יל"ש יהושע רמז כ.</ref> "עשר שירות הן<ref>ראה גם תנחומא פרשתנו יו"ד. תרגום שה"ש בתחלתו.</ref>, הראשונה שנאמרה במצרים . . השני' על הים, שנאמר אז ישיר משה . . הששית שאמרה דבורה וברק, שנאמר ותשר דבורה וברק בן אבינועם . . העשירית לעתיד לבוא, שנאמר שירו לה' שיר חדש . . כל השירות כולן קרואות בלשון נקבה, כשם שהנקבה יולדת כך התשועות שעברו הי' אחריהם שעבוד, אבל התשועה העתידה להיות אין אחרי' שעבוד לכך קרואה בלשון זכר"<ref>וראה גם שמו"ר (פרשתנו) פכ"ג, יא. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.</ref>. | ||
ומהחילוקים שביניהם | ומהחילוקים שביניהם<ref>ראה גם סידור (עם דא"ח) סז, ב ואילך. אוה"ת שה"ש ע' ג. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קכה. ועוד.</ref> – שבשירה בלשון נקבה נרגשת בעיקר העלי' '''מלמטה למעלה''', שהמקבל מצ"ע (נקבה) משתוקק ומתגעגע לצאת ממדרגתו ולהכלל בדרגא נעלית יותר, משא"כ בשיר בלשון זכר נרגשת בעיקר השפעת וגילוי אור העליון '''מלמעלה למטה''', שעל ידו נעשית הדביקות והתכללות בהעליון<ref>משא"כ בהעלי' מלמטה למעלה אינו נכלל עדיין בהעליון ממש (כנ"ל הערה 71).</ref>. כלומר, עם היותו "שיר" שענינו עלי' מלמטה למעלה, ה"ז באופן שנרגש בו (לא כ"כ הגעגועים, אלא בעיקר) הדביקות וההתכללות בהגילוי דהעליון, ועי"ז יש בו ב' המעלות דמלמטלמ"ע ומלמעלה למטה גם יחד. | ||
ויש לומר, שב"שבת שירה" (הקשורה גם עם "העשירית . . שיר חדש . . בלשון זכר") ישנה השלימות דכל השירות באופן של עלי' מלמטה למעלה, ונוסף לזה נרגשת הדביקות וההתכללות מצד הגילוי שלמעלה מעשר – בחי' "אחד עשר", "אנת הוא חד ולא בחושבן" (ע"ד "י"א | ויש לומר, שב"שבת שירה" (הקשורה גם עם "העשירית . . שיר חדש . . בלשון זכר") ישנה השלימות דכל השירות באופן של עלי' מלמטה למעלה, ונוסף לזה נרגשת הדביקות וההתכללות מצד הגילוי שלמעלה מעשר – בחי' "אחד עשר", "אנת הוא חד ולא בחושבן" (ע"ד "י"א<ref>ולחידודי להעיר (ע"ד הרמז) ש"אז ישיר" ר"ת (א"י) י"א (ראה לעיל הערה 54).</ref> מסעות . . נשאם הקב"ה דרך המדבר מ' שנה", כנ"ל ס"ד). | ||
ויש לקשר זה עם הענין ד"שיר | ויש לקשר זה עם הענין ד"שיר<ref>להעיר שבכמה ק"ק בישראל נוהגים לומר שיר השירים לפני קבלת שבת.</ref> השירים"<ref>והמשך הכתוב "ישקני מנשיקות פיהו", "מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמי' ומסתר צפונותי'" (פרש"י עה"פ), גילוי דטעמי תורה לעתיד לבוא, "תורה חדשה מאתי תצא", שאז יהיו הנישואין דהקב"ה וכנס"י ("לימות המשיח יהיו נישואין" (שמו"ר ספט"ו)), שזהו התוכן ד"שיר השירים".</ref> שהוא "קדש קדשים"<ref>ידים ספ"ג.</ref> – כפירוש המהרש"א<ref>בחדא"ג ידים שם.</ref> ש"עשר שירות היו בעולם וזו למעלה מזו וזו למעלה מכולם (כמ"ש בתרגום), וכיון שכולם קדש הרי העשירי שהוא קודש בכל מקום למעלה מכולם הכא נמי קדש קדשים" – שהשייכות ד"שיר השירים" (שנאמר בזמן הזה) לשיר העשירי דלעתיד לבוא, היא, לפי שבו נעשית השלימות דכל השירים שבזמן הזה (כל העליות מלמטה למעלה) כפי שמתקשרים ומתחברים עם השיר חדש דלעתיד לבוא<ref>ראה אוה"ת שה"ש ע' ג ואילך. ושם, שהו"ע העלי' דבחי' החכמה לבחי' הכתר הנק' קדש קדשים.</ref> (שנרגשת גם הדביקות וההתכללות בהעליון), ועי"ז באים לשיר חדש לשון זכר דלעתיד לבוא עצמו<ref>כי, "שיר השירים הם שיר נוקבא ושיר דדכורא שע"י אתעדל"ת . . ושיר דלעת"ל זהו מבחי' שיר חדש שלמעלה מאתעדל"ת" (אוה"ת שם).</ref> שהוא למעלה מכל העשרה שירות<ref>ההעלאה מבחי' כתר לאוא"ס ב"ה והוא למעלה גם מקדה"ק (אוה"ת שם).</ref> – שיר שכל ענינו הוא הדביקות וההתכללות עם מהותו ועצמותו ית'<ref>להעיר מהשייכות לבחי' פלשתים דקדושה – "התגלות השמחה בדביקות ה' בפילוש ובגילוי ובהתרחבות לאין קץ", "השמחה בה' מצד מהו"ע בלי שום מבוקש" (מדרגת הצדיקים) – שתהי' (אצל כל בנ"י) רק לאחרי גמר עבודת הבירורים, לעתיד לבוא, שאז תהי' השמחה בתכלית השלימות, כמ"ש "אז ימלא שחוק פינו", "וע"כ יותן להם ארץ פלשתים שהוא השמחה באלקות בפילוש כו'" (אוה"ת פרשתנו ע' שסז ואילך).</ref>, בחי' "אחד עשר", "אנת הוא חד ולא בחושבן". | ||
ז. ע"פ האמור לעיל יש לבאר גם הקשר והשייכות דפרשיות בשלח ויתרו לתוכן הזמן שבו קורין פרשיות אלו – בסמיכות להעשירי בשבט: | ז. ע"פ האמור לעיל יש לבאר גם הקשר והשייכות דפרשיות בשלח ויתרו לתוכן הזמן שבו קורין פרשיות אלו – בסמיכות להעשירי בשבט: | ||
חודש שבט הוא חודש האחד עשר (להתחלת מנין החדשים מניסן) – "עשתי עשר חודש הוא חודש שבט" | חודש שבט הוא חודש '''האחד עשר''' (להתחלת מנין החדשים מניסן) – "עשתי עשר חודש הוא חודש שבט"<ref>זכרי' א, ז.</ref> – ששייך במיוחד להגאולה האמיתית והשלימה<ref>כמרומז גם בהשם "שבט" – ע"ש "שבט מלוכה" דמלכות בית דוד (ראה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 264).</ref> שאז יהי' הגילוי דבחי' "אחד עשר", "אנת הוא חד", שלכן, מחודש שבט באים לחודש אדר, שבו היתה '''הגאולה דפורים''', גאולה במעמד ומצב ד"אכתי<ref>מגילה יד, א.</ref> עבדי אחשורוש אנן"<ref>ויתירה מזה – שפורים לא יבטל גם בימות המשיח, שנאמר (אסתר ט, כח) "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" (רמב"ם סוף הל' מגילה).</ref>, ו"מיסמך גאולה לגאולה", "פורים '''לפסח'''"<ref>שם ו, סע"ב ובפרש"י.</ref>, בחודש ניסן "שבו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידין ליגאל, שנאמר<ref>מיכה ז, טו.</ref> כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"<ref>ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.</ref>. | ||
ובחודש שבט (חודש עשתי עשר) עצמו באים מיום העשירי ליום אחד עשר ("אחד עשר יום מחורב") – אחד עשר שבאחד עשר. | ובחודש שבט (חודש עשתי עשר) עצמו באים מיום העשירי ליום אחד עשר ("אחד עשר '''יום''' מחורב") – אחד עשר שבאחד עשר. | ||
ויש להוסיף בביאור העילוי וההוספה דאחד עשר יום לגבי כללות חודש האחד עשר – (א) שבחי' אחד עשר היא באופן של "יום" ("אחד עשר יום") ע"ש האור וגילוי (כמ"ש | ויש להוסיף בביאור העילוי וההוספה דאחד עשר '''יום''' לגבי כללות חודש האחד עשר – (א) שבחי' אחד עשר היא באופן של "יום" ("אחד עשר '''יום'''") ע"ש האור וגילוי (כמ"ש<ref>בראשית א, ה.</ref> "ויקרא אלקים לאור יום"), (ב) החילוק שבין חודש ליום הוא שחודש קשור עם מהלך הלבנה, ויום<ref>גם ימי החודש, שהרי חילוק הימים (יום ולילה) נעשה ע"י מהלך החמה.</ref> קשור עם מהלך החמה, ומזה (כנ"ל ס"ד) ש'''חודש''' האחד עשר מורה על בחי' אחד עשר כפי שנמשך ומתגלה אל '''המקבל''' (לבנה), '''ויום''' האחד עשר מורה על בחי' אחד עשר כפי שהוא אצל '''המשפיע''' (חמה), אחד עשר '''בטהרתו'''. | ||
ומיום אחד עשר (בחודש אחד עשר) באים ליום אח"ד (בגימטריא י"ג) | ומיום אחד עשר (בחודש אחד עשר) באים ליום '''אח"ד''' (בגימטריא י"ג)<ref>לאחרי ההקדמה ביום הי"ב – יום הי"ב בחודש הי"א, שרומז על הגילוי דבחי' אחד עשר בכל י"ב השבטים (י"ב שבט).</ref>, ובהדגשה בקביעות שנה זו שיום הי"ג בחודש חל ביום הש"ק, שממנו באים תיכף ליום ראשון בשבוע, "יום '''אחד'''", "שהי' הקב"ה '''יחיד''' בעולמו"<ref>בראשית שם ובפרש"י (מב"ר פ"ג, ח).</ref> – שמורה על הגילוי דבחי' "אנת הוא '''חד'''" גם בעולם ("יחיד '''בעולמו'''")<ref>ולהעיר, שהבריאה הפרטית דיום זה היא בריאת האור, "ויאמר אלקים יהי אור" – דיש לומר, ש"ויאמר '''אלקים'''" (שמורה על ההעלם) קאי על דרגא הכי נעלית שלמעלה מכללות ענין האור (גילוי), ולמעלה גם מ"מאור" (שורש ומקור האור) – שלכן נקרא "אלקים" (העלם), שמורה על ההעלם שלמעלה מגילוי (העלם העצמי). והחידוש הוא שגם בחי' זו ("אלקים") באה ונמשכת באופן של אור וגילוי – "ויאמר '''אלקים''' יהי '''אור'''".</ref>. | ||
ובימי החודש – יום י"ד, שממנו באים תיכף ליום ט"ו – שרומז על מ"ש בסיום פרשתנו "כי יד (י"ד) על כס י־ה" (ט"ו), שהו"ע בירור ומחיית עמלק כדי שיהי' "השם שלם", גם ו"ה (י"א), בחי' אחד עשר (כנ"ל ס"ד). | ובימי החודש – יום י"ד, שממנו באים תיכף ליום ט"ו – שרומז על מ"ש בסיום פרשתנו "כי '''יד''' (י"ד) על כס י־ה" (ט"ו), שהו"ע בירור ומחיית עמלק כדי שיהי' "השם שלם", גם ו"ה (י"א), בחי' אחד עשר (כנ"ל ס"ד). | ||
ומעלה יתירה בט"ו בשבט שהוא "ראש השנה לאילן", "לענין מעשר" | ומעלה יתירה בט"ו בשבט שהוא "ראש השנה לאילן", "לענין מעשר"<ref>"שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם שבט על שחנטו לאחר שבט" (פרש"י ורע"ב ריש ר"ה. רמב"ם שבהערה 14).</ref> '''בארץ ישראל''', וכמודגש במנהג ישראל<ref>מג"א או"ח סקל"א סקט"ז. השלמה לשו"ע אדה"ז שם ס"ח.</ref> לאכול בט"ו בשבט פירות (ובפרט פירות) '''שנשתבחה בהם ארץ ישראל'''<ref>ראה לעיל הערה 54.</ref>, "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש"<ref>עקב ח, ח.</ref> – שתכלית השלימות בזה תהי' בהכניסה לארץ לעתיד לבוא, הן בנוגע לפירות כפשוטם<ref>ראה כתובות בסופה.</ref> (כולל ובמיוחד הפירות שבאה"ק ושבביהמ"ק<ref>ראה סה"ש תש"נ ח"א ע' 284. וש"נ.</ref>), והן (ובעיקר) בנוגע לתוכן ענין הפירות בתורה, שמורה על '''התענוג''' שבתורה, טעמי תורה, פנימיות התורה (כמודגש במיוחד ב"דבש"<ref>ולהעיר, שכיון שכל הסמוך לארץ השני חשוב מן המאוחר מארץ הראשון, הרי "התמרים ('''דבש''' תמרים) קודמים לענבים (אף שגפן הוא הראשון מחמשת מיני הפירות), שהתמרים שני לארץ והענבים שלישי לארץ" (רמב"ם הל' ברכות פ"ח הי"ג).</ref> שרומז על פנימיות התורה<ref>ראה חגיגה יג, א. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב.</ref>), שעיקר התגלותה ב"תורה חדשה מאתי תצא" לעתיד לבוא. | ||
ח. וכל זה מודגש ביותר ביום העשירי ויום אחד עשר בחודש אחד עשר בדורנו זה, ובפרט בשנה זו: | ח. וכל זה מודגש ביותר ביום העשירי ויום אחד עשר בחודש אחד עשר בדורנו זה, ובפרט בשנה זו: | ||
יום העשירי בחודש האחד עשר בדורנו זה הוא יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שבו נעשית העלי' ד"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"[ | יום העשירי בחודש האחד עשר בדורנו זה הוא יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שבו נעשית '''העלי'''' ד"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"<ref>תניא [[אגרת הקודש סימן כ"ז|אגה"ק סז"ך]] וביאורה.</ref> לדרגא נעלית יותר, ועד לעילוי שבאין־ערוך, החל מהעלי' של נשיא דורנו (בעל ההילולא), ועל ידו גם העלי' דכל הדור ("בתר רישא גופא אזיל"<ref>עירובין מא, א. וראה סוטה מה, ב.</ref>) – כמודגש בהמשך הימים, שמיום העשירי (יום ההילולא) באים '''ליום האחד עשר'''<ref>ולהעיר, שגם העליות דיום ההילולא (ע"י אמירת קדיש) קשורות עם אחד עשר – '''י"א''' אותיות ד"יתגדל ויתקדש" (ראה בארוכה שער הכוונות ענין הקדיש. פע"ח שער הקדישים פ"ד).</ref> לחודש האחד עשר. | ||
וענין זה מודגש ביותר בהקביעות דהעשירי בשבט חל ביום הרביעי שבו נתלו<ref>נוסף על "נטלו" (בטי"ת) מצד ההסתלקות, גם "נתלו" (בתי"ו) – נוסף על פשטות הדבר – מצד העלי' היתירה שנעשית לאחרי וע"י ההסתלקות.</ref> המאורות, "שני המאורות הגדולים" – שבזה מרומז תוכן העלי' שנעשית לאחרי ההסתלקות '''ביום הי"א''' לחודש הי"א, שנוסף על השלימות די"א מצד '''החודש''' (לבנה, מאור הקטן) נעשית גם השלימות די"א מצד '''היום''' (חמה, מאור הגדול)<ref>להעיר מהשייכות ד"'''ביום עשתי עשר יום''' (לחודש הגאולה)* נשיא לבני אשר" לחודש הי"א (להדעות שהשייכות דהנשיאים לחדשי השנה היא כסדרם בחנוכת המשכן (קה"י ערך שבט. ועוד)), ויש לומר, ששייכות זו היא בהדגשה יתירה ביום הי"א דחודש הי"א. | |||
'''*) ובשנת העיבור – לאחרי ג' חדשים, צדי"ק יום, ובהדגשה יתירה בשנה זו – שנת הצדי"ק.'''</ref>, '''אחד עשר בטהרתו''' (כנ"ל ס"ז). | |||
והשלימות העיקרית בזה נעשית בעשירי והאחד עשר בחודש אחד עשר בשנה זו – שנת הארבעים ושתים (תש"י־תשנ"ב), שקשורה עם שם מ"ב שעל ידו נעשים כל עניני העליות (כנ"ל ס"ו) – שכבר נשלמו כל העליות | והשלימות העיקרית בזה נעשית בעשירי והאחד עשר בחודש אחד עשר '''בשנה זו''' – שנת הארבעים ושתים (תש"י־תשנ"ב), שקשורה עם שם '''מ"ב''' שעל ידו נעשים כל עניני העליות (כנ"ל ס"ו) – שכבר '''נשלמו''' כל העליות<ref>כולל גם שלימות העליות בשבת שלאחריו, שבת שירה, שכולל כל העליות שע"י השיר (כנ"ל ס"ו).</ref> דמ"ב ימי ההילולא<ref>ולהעיר, שהעליות ע"י אמירת קדיש קשורות עם שם מ"ב (שער הכוונות ופע"ח שם).</ref>, וכל העליות שע"י מעשינו ועבודתינו במ"ב השנים (בהוספה על השלימות ד"ויהי בארבעים שנה") שהם בדוגמת מ"ב המסעות במדבר העמים שבדור זה (דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה), ותיכף ומיד ממש נעשית הכניסה לארץ טובה ורחבה בגאולה האמיתית והשלימה<ref>וי"ל הרמז בנוגע להמשך הימים: י' וי"א שבט הקשורים עם ענין הנשיאות – שינוי בהנשיא, יום השבת (י"ג שבט) פרשת בשלח שסיומה וחותמה במלחמת עמלק – הכרתת זרעו של עמלק, וט"ו בשבט – הכניסה לארץ ישראל (לאכול מפרי') ובנין בית הבחירה (שגם בו יהיו הפירות).</ref>, שאז תהי' שלימות הגילוי דבחי' אחד עשר שבאחד עשר, "אנת הוא חד". | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 126: | שורה 134: | ||
ט. מההוראות מהאמור לעיל בנוגע למעשה בפועל: | ט. מההוראות מהאמור לעיל בנוגע למעשה בפועל: | ||
להוסיף ולהשלים (מלשון שלימות) בכל הענינים השייכים ליום ההילולא, לימוד תורתו (ובאופן ד"עשרה שיושבים ועוסקים בתורה" | להוסיף ולהשלים (מלשון שלימות) בכל הענינים השייכים ליום ההילולא, לימוד תורתו (ובאופן ד"עשרה שיושבים ועוסקים בתורה"<ref>כמבואר בהמאמר הידוע לחג הגאולה שלו (סה"מ תרפ"ח ע' קמח ואילך).</ref>) והליכה בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה, כולל ובמיוחד המשך ההתוועדויות דיום ההילולא, מתוך שמחה ושירה, כההוראה והנתינת־כח דיום השבת שבו נעשית השלימות דיום ההילולא – שבת '''שירה'''. | ||
והוראה נוספת וג"כ עיקרית בענין השירה בנוגע לעבודת התפלה (שנקראת גם בלשון רינה | והוראה נוספת וג"כ עיקרית בענין השירה בנוגע לעבודת התפלה (שנקראת גם בלשון רינה<ref>ספרי ר"פ ואתחנן. ועוד.</ref> (שירה)) באופן של שירה (כידוע שרבינו הזקן הי' מתפלל בקול ושירה) – שנוסף על השירה הקשורה עם העלי' מלמטה למעלה, צ"ל '''עכשיו''' (לאחרי גמר כל העליות) השירה שמצד הדביקות וההתכללות בהעליון, כהכנה והתחלה ל"'''שיר חדש'''" דלעתיד לבוא (כנ"ל ס"ו). | ||
ובמיוחד בנוגע להתפלה על הגאולה האמיתית והשלימה[ | ובמיוחד בנוגע להתפלה על הגאולה האמיתית והשלימה<ref>נוסף על הגאולה הפרטית שנעשית ע"י עבודת התפלה (תניא [[אגרת הקודש סימן ד'|אגה"ק ס"ד]]).</ref> (ובפרט לאחרי שכבר "כלו כל הקיצין"<ref>סנהדרין צז, ב.</ref>, ונשלמו כל עניני העבודה, כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) – שנוסף על רגש הכוסף והתשוקה והגעגועים להגאולה (עד עתה), צ"ל '''עכשיו''' גם ובעיקר רגש '''השמחה'''<ref>שפורצת גדר (סה"מ תרנ"ז ס"ע רכג ואילך) – לא רק פריצת גדרי הגלות, אלא גם ובעיקר פריצת גדרי הגאולה, שהגאולה עצמה היא באופן ד"נחלה בלי מצרים . . נחלת יעקב אביך . . כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (שבת קיח, סע"א ואילך).</ref> מזה שהגאולה באה בפועל ממש ברגע זה ממש. | ||
י. ויש להוסיף ולעורר אודות עריכת התוועדויות בכל מקום ומקום גם בחמשה עשר בשבט: | י. ויש להוסיף ולעורר אודות עריכת התוועדויות בכל מקום ומקום גם בחמשה עשר בשבט: | ||
"ראש השנה לאילן" קשור ושייך ל"האדם ("אתם קרויין אדם" | "ראש השנה לאילן" קשור ושייך ל"האדם ("אתם קרויין אדם"<ref>יבמות סא, רע"א.</ref>, ע"ש אדמה לעליון<ref>ראה של"ה ג, רע"א. ועוד. עש"מ מאמר אכ"ח פל"ג. ובכ"מ.</ref>) עץ השדה"<ref>פ' שופטים כ, יט. וראה תענית ז, א.</ref>, ובפרט האילנות שנשתבחה בהם '''ארץ''' (ששייכת ונקראת ע"ש) '''ישראל''', "כי תהיו אתם ארץ חפץ"<ref>מלאכי ג, יב. וראה "היום יום" [[היום יום י"ז אייר|י"ז אייר]]. [[היום יום ב' אלול|ב' אלול]]. ובכ"מ.</ref>, ויש בכאו"א מהם (האנשים והנשים והטף) כל פרטי הענינים ד"ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש", כמבואר בכ"מ פרטי הענינים בזה<ref>ראה סה"ש תש"נ ח"א ע' 273 ואילך. וש"נ. – וראה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 322 (לקמן ע' 263) ואילך.</ref>. וב"ראש השנה לאילן" צ"ל חידוש והוספה בכל עניני העבודה הנ"ל אצל כל אחד ואחת מישראל, כל חד וחד לפום שיעורא דילי'. | ||
ובודאי ינצלו ההתוועדויות ד"ראש השנה לאילן" כדי לבאר ולעורר ע"ד ההוספה והחידוש בעניני העבודה הנ"ל, כולל ובמיוחד לעורר התשוקה והגעגועים ועד לרגש השמחה בגלל הידיעה שתיכף ומיד נכנסים לארץ ישראל, לאכול מפרי' ולשבוע מטובה, ולקיים כל המצוות התלויות בה בתכלית השלימות, "כמצות רצונך" | ובודאי ינצלו ההתוועדויות ד"ראש השנה לאילן" כדי לבאר ולעורר ע"ד ההוספה והחידוש בעניני העבודה הנ"ל, כולל ובמיוחד לעורר התשוקה והגעגועים ועד לרגש השמחה בגלל הידיעה שתיכף ומיד נכנסים לארץ ישראל, לאכול מפרי' ולשבוע מטובה, ולקיים כל המצוות התלויות בה בתכלית השלימות, "כמצות רצונך"<ref>ראה תו"ח ר"פ ויחי. המשך וככה תרל"ז פי"ז ואילך. ועוד.</ref>. | ||
יא. ויה"ר ועיקר – שעוד לפני חמשה עשר בשבט יהי' גמר ושלימות הצמיחה ד"איש צמח שמו", ועליו נאמר "וקם שבט (מלך רודה ומושל) מישראל" | יא. ויה"ר ועיקר – שעוד לפני חמשה עשר בשבט יהי' גמר ושלימות הצמיחה ד"איש צמח שמו", ועליו נאמר "וקם '''שבט''' (מלך רודה ומושל) מישראל"<ref>בלק כד, י ובפרש"י.</ref>, "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה"<ref>ישעי' יא, א.</ref> – "יעמוד מלך מבית דוד (מינוי מלך) . . וילחם מלחמות ה' ("מלחמה לה' בעמלק") . . ובנה מקדש במקומו"<ref>רמב"ם הל' מלכים ספי"א.</ref> (בנין בית הבחירה). | ||
ובפשטות – שתיכף ומיד ממש, בבואנו מיום עשתי עשר בחודש עשתי עשר דשנת הארבעים ושתים | ובפשטות – שתיכף ומיד ממש, בבואנו מיום עשתי עשר בחודש עשתי עשר דשנת הארבעים ושתים<ref>ע"ד מ"ש "אחד עשר יום מחורב גו' ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש גו'".</ref>, יוצאים כל בנ"י ("בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"<ref>בא יו"ד, ט.</ref>) מ"מדבר העמים", ועולים לארצנו הקדושה ולירושלים עיר הקודש ולבית המקדש השלישי – כיון ש"יוסיף אדנ־י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'"<ref>ישעי' שם, יא־יב.</ref>, ו"נודה לך שיר חדש"<ref>נוסח ברכת "אשר גאלנו" – פסחים קטז, ב (ובתוס' שם).</ref>, באופן ש"'''ימלא''' שחוק פינו"<ref>[[תהלים פרק קכ"ו|תהלים קכו, ב]]. וראה ברכות לא, א.</ref> – כמרומז בב' שמותיו של נשיא דורנו, משיח שבדורנו. | ||
ובלשון הכתוב בשירת הים: "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך גו' מקדש אדנ־י כוננו ידיך ה' ימלוך לעולם ועד", ובהמשך לזה – בפרשה דמ"ת: "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" | ובלשון הכתוב בשירת הים: "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך גו' מקדש אדנ־י כוננו ידיך ה' ימלוך לעולם ועד", ובהמשך לזה – בפרשה דמ"ת: "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר"<ref>יתרו כ, א.</ref>, השלימות דמתן־תורה ("אחד עשר יום מחורב") שתתגלה ב"תורה חדשה '''מאתי''' תצא". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||