3,669
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 9: | שורה 9: | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
שלימות השמחה המבוארת ב[[לקוטי אמרים | שלימות השמחה המבוארת ב[[לקוטי אמרים פרק ל"ג|פרק הקודם]]{{הערה|שמתוך אמונת יחוד ה' נקבע במוחו שאכן המלך עצמו גר איתו בקביעות בדירתו.}} שייכת רק אצל האבות והנביאים. בפרק זה יבואר כיצד יכול גם אדם פשוט להביא שמחה זו בליבו. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
* כשיתבונן האדם, שהתורה והמצוות{{הערה|ובפרט צדקה.}} הן חכמתו ורצונו של הקב"ה, וכל פעם שלומד תורה ונותן צדקה הוא מארח אצלו את הקב"ה{{הערה|וזה שאינו מרגיש זאת אינו גורע במאומה מהמציאות.}} – יבוא לשמחה אמיתית עצומה. | * כשיתבונן האדם, שהתורה והמצוות{{הערה|ובפרט צדקה.}} הן חכמתו ורצונו של הקב"ה, וכל פעם שלומד תורה ונותן צדקה הוא מארח אצלו את הקב"ה{{הערה|וזה שאינו מרגיש זאת אינו גורע במאומה מהמציאות.}} – יבוא לשמחה אמיתית עצומה. | ||
* בסוף הפרק מסכם רבינו את עניין שלילת העצבות ומעלת השמחה{{הערה|עניין שהתבאר מ[[לקוטי אמרים | * בסוף הפרק מסכם רבינו את עניין שלילת העצבות ומעלת השמחה{{הערה|עניין שהתבאר מ[[לקוטי אמרים פרק כ"ו|פרק כ"ו]] ועד כאן}} ומוסיף: מאחר ושמחת הנשמה שייכת לנפש האלוקית, והמרירות לנפש הבהמית{{הערה|וכזכור, הוסבר ב[[לקוטי אמרים פרק ו'|פרק ו']] שלכל אחת מהנפשות יש שכל, רגש ולבושים משלה – שאינם קשורים כלל לשניה.}} – יכולות להיות אצל כל אחד שתי התנועות בו זמנית. | ||
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים פרק ל"ג|פרק ל"ג]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים פרק ל"ה|פרק ל"ה]]}} | {{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים פרק ל"ג|פרק ל"ג]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים פרק ל"ה|פרק ל"ה]]}} |