11,494
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
=== – לאחרי מכירת חמץ – === | === – לאחרי מכירת חמץ – === | ||
חג הפסח כשר ושמח, ולהמשיכו על כל השנה כולה{{הערה|להעיר מהפתגם הידוע שרבינו הזקן לא הכניס בסידורו (בסוף ההגדה) "חסל סידור פסח", כיון שהפסח אינו מסתיים אלא נמשך תמיד, בכל השנה (סה"ש תש"ג ע' 75).}}, | חג הפסח כשר ושמח, ולהמשיכו על כל השנה כולה{{הערה|להעיר מהפתגם הידוע שרבינו הזקן לא הכניס בסידורו (בסוף ההגדה) "חסל סידור פסח", כיון שהפסח אינו מסתיים אלא נמשך תמיד, בכל השנה (סה"ש תש"ג ע' 75).}}, | ||
כולל ובמיוחד – המשכת כל עניני ברכה באופן תמידי, כמו ברכת טל – שמתחילים לומר ביום ראשון דפסח{{הערה|בתפלת מוסף. – ולהעיר, שמעיקר הדין היו צריכים להתחיל בלילה הראשון (בתפלת ערבית), "אלא לפי שבתפלת ערבית אין כל העם בבית הכנסת", לכן קבעו להתחיל ביום, כדי שיהי' בפירסום הכי גדול (ראה ט"ז או"ח סקי"ד סק"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"א).}} – ש"לא מיעצר"{{הערה|תענית ג, א. – וטעם הדבר, כיון שהמשכתו בדרך אתערותא דלעילא, דלא כגשם שהמשכתו בדרך אתערותא דלתתא (ראה [[תורה אור בשלח|תו"א בשלח]] סה, ג. [[לקוטי תורה האזינו|לקו"ת האזינו]] עג, ב ואילך), ולכן שייך לחג הפסח (וחודש ניסן) שענינו אתעדל"ע (ראה לקו"ש ח"א ע' 234. ח"ב ע' 545).}}, כך יהיו כל הברכות וההמשכות בטוב הנראה והנגלה לכלל ישראל באופן ש"לא מיעצר", | |||
ובפשטות – שתיכף ומיד שומעים קול השופר דמשיח{{הערה|ראה פרדר"א ספל"א. ירושלמי תענית פ"ב ה"ד. אותיות דר"ע אות ט'.}}, ולפנ"ז קולו של אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר הגאולה{{הערה|ראה פרש"י בחוקותי כו, מב. תיב"ע וארא ו, יח. יל"ש ר"פ פינחס. עירובין מג, ב. רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ב.}}, שאומר שהגאולה '''כבר באה''', כדאיתא בילקוט שמעוני{{הערה|ישעי' רמז תצט | ועד להברכה הכי עיקרית – גאולה האמיתית והשלימה{{הערה|להעיר מהשייכות ד"טל" לגאולה העתידה – טל שעתיד להחיות בו את המתים (שבת פח, ב. ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב. תנחומא (באבער) תולדות יט).}}, גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא בשלח טו, א (הובא בתוס' פסחים קטז, ב). פסיקתא רבתי ויל"ש שבהערה 8.}} ("לא מיעצר"). | ||
ובפשטות – שתיכף ומיד שומעים קול השופר דמשיח{{הערה|ראה פרדר"א ספל"א. ירושלמי תענית פ"ב ה"ד. אותיות דר"ע אות ט'.}}, ולפנ"ז קולו של אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר הגאולה{{הערה|ראה פרש"י בחוקותי כו, מב. תיב"ע וארא ו, יח. יל"ש ר"פ פינחס. עירובין מג, ב. רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ב.}}, שאומר שהגאולה '''כבר באה''', כדאיתא בילקוט שמעוני{{הערה|ישעי' רמז תצט – מפסיקתא רבתי פל"ו.}} "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים{{הערה|"ענוים" דייקא – מעלת הביטול, ששייך במיוחד לחג הפסח ("זמן חרותנו") שנקרא בתושב"כ "חג המצות", כידוע ש"מצה" ענינה ביטול (ראה [[לקוטי תורה צו|לקו"ת צו]] יג, ג. ובכ"מ).}} הגיע זמן גאולתכם". | |||
ובפרט בעמדנו בשנה מיוחדת שבראשיתיבות שלה נרמז ענין הגאולה – "'''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות" (או "נפלאות אראנו") – שתיכף ומיד נעשה ה"אראנו נפלאות", "אראנו" דייקא, שרואים בעיני בשר ה"נפלאות" דהגאולה האמיתית והשלימה ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו. וראה אוה"ת נ"ך (ח"א) עה"פ (ע' תפז).}}), ובאופן ד"הי' תהא", "בהווייתו יהא"{{הערה|ראה ברכות יג, א. מגילה ט, א. יז, ריש ע"ב. בכורות ד, ב.}}, שמורה על התוקף והנצחיות. | ובפרט בעמדנו בשנה מיוחדת שבראשיתיבות שלה נרמז ענין הגאולה – "'''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות" (או "נפלאות אראנו") – שתיכף ומיד נעשה ה"אראנו נפלאות", "אראנו" דייקא, שרואים בעיני בשר ה"נפלאות" דהגאולה האמיתית והשלימה ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו. וראה אוה"ת נ"ך (ח"א) עה"פ (ע' תפז).}}), ובאופן ד"הי' תהא", "בהווייתו יהא"{{הערה|ראה ברכות יג, א. מגילה ט, א. יז, ריש ע"ב. בכורות ד, ב.}}, שמורה על התוקף והנצחיות. | ||
ובכל זה נוסף גם המעלה דשנה זו בענין ה"חזקה"{{הערה|ראה גם מכתב י"א ניסן שנה זו.}} – שהתחלת השנה (ר"ה) היתה באופן משולש, ג' ימים רצופים דיו"ט ושבת, וכן ימים ראשונים דחג הסוכות ושמע"צ ושמח"ת באופן משולש, ג' פעמים משולש, ושייך במיוחד לחג הפסח שיש בו שלשה דברים עיקריים, פסח מצה ומרור{{הערה|ד"כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו" (הגדה של פסח פיסקא "רבן גמליאל הי' אומר" | ובכל זה נוסף גם המעלה דשנה זו בענין ה"חזקה"{{הערה|ראה גם מכתב י"א ניסן שנה זו.}} – שהתחלת השנה (ר"ה) היתה באופן משולש, ג' ימים רצופים דיו"ט ושבת, וכן ימים ראשונים דחג הסוכות ושמע"צ ושמח"ת באופן משולש, ג' פעמים משולש, ושייך במיוחד לחג הפסח שיש בו שלשה דברים עיקריים, פסח מצה ומרור{{הערה|ד"כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו" (הגדה של פסח פיסקא "רבן גמליאל הי' אומר" – ממשנה פסחים קטז, אב).}} – שנעשה התוקף ד"חזקה" בכל הענינים האמורים. | ||
ויה"ר והוא העיקר – '''שמהדיבור''' בכל זה (ששייך לפסח, כדאיתא בכתבי האריז"ל{{הערה|פע"ח שער חג המצות פ"ז. ובכ"מ.}} ש"פסח" הוא "פה סח") יומשך ויבוא המעשה בפועל '''תיכף ומיד''', כולל ובמיוחד בנוגע להקרבת קרבן פסח מחר, בערב פסח, שלא יהי' צורך באמירת "סדר קרבן פסח" '''בדיבור''' (כמ"ש{{הערה|הושע יד, ג. סידור אדה"ז לפני "סדר קרבן פסח".}} "ונשלמה פרים שפתינו"), כיון שיקריבו קרבן פסח '''במעשה בפועל''' בבית המקדש '''השלישי'''. | ויה"ר והוא העיקר – '''שמהדיבור''' בכל זה (ששייך לפסח, כדאיתא בכתבי האריז"ל{{הערה|פע"ח שער חג המצות פ"ז. ובכ"מ.}} ש"פסח" הוא "פה סח") יומשך ויבוא המעשה בפועל '''תיכף ומיד''', כולל ובמיוחד בנוגע להקרבת קרבן פסח מחר, בערב פסח, שלא יהי' צורך באמירת "סדר קרבן פסח" '''בדיבור''' (כמ"ש{{הערה|הושע יד, ג. סידור אדה"ז לפני "סדר קרבן פסח".}} "ונשלמה פרים שפתינו"), כיון שיקריבו קרבן פסח '''במעשה בפועל''' בבית המקדש '''השלישי'''. | ||
כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה אל הרב (הרה"ג וכו' הרי"י שי' פיקרסקי) ואמר: ומסתמא תמצאו היתר שיוכלו להקריב קרבן פסח גם ללא ביקור ד' ימים{{הערה|ראה פסחים צו, א '''ובפרש"י''' (שגם פסח דורות צריך ביקור ד' ימים). | כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה אל הרב (הרה"ג וכו' הרי"י שי' פיקרסקי) ואמר: ומסתמא תמצאו היתר שיוכלו להקריב קרבן פסח גם ללא ביקור ד' ימים{{הערה|ראה פסחים צו, א '''ובפרש"י''' (שגם פסח דורות צריך ביקור ד' ימים). – וראה פרטי הדעות והשקו"ט בזה בתורה שלימה עה"פ בא יב, ו (אות קמג). ובמילואים אות יב. אנציק' תלמודית ערך ביקור מומים ע' קסג (וראה שו"ת תורת חסד סכ"ג, שדין ביקור ד' ימים הוא רק למצוה (לכתחילה), אבל גם אם נשחט בלא ביקור ונמצא תמים כשר).}}. | ||
ואח"כ פנה להערב קבלן (ר"מ שי' הכהן ריבקין), ואמר: ותתכוננו לברך הברכה '''המשולשת''', ברכת כהנים, בבית המקדש '''השלישי''', בחג הפסח זה. | ואח"כ פנה להערב קבלן (ר"מ שי' הכהן ריבקין), ואמר: ותתכוננו לברך הברכה '''המשולשת''', ברכת כהנים, בבית המקדש '''השלישי''', בחג הפסח זה. | ||