2,974
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}}{{דבר מלכות}} | {{עריכה}}{{דבר מלכות}} | ||
==משיחות לילות ג', ד', ה', ועש"ק ויום שבת קודש פרשת כי תשא, י"ד-י"ח אדר ראשון ה'תשנ"ב== | ==משיחות לילות ג', ד', ה', ועש"ק ויום שבת קודש פרשת כי תשא, י"ד-י"ח אדר ראשון ה'תשנ"ב== | ||
===תרגום מאידית=== | |||
א. בפרשת כי תשא מצינו דבר חידוש: | א. בפרשת כי תשא מצינו דבר חידוש: | ||
בפרשה זו מדובר אודות ענינים מן הקצה אל הקצה – הלוחות הראשונות | בפרשה זו מדובר אודות ענינים מן הקצה אל הקצה – הלוחות הראשונות{{הערה|לא, יח. לב, טו-טז.}}, חטא העגל ושבירת הלוחות{{הערה|2}}, תיקון וכפרה על החטא ע"י תפלת משה{{הערה|3}}, ראיית משה כבודו של הקב"ה{{הערה|4}}, י"ג מדות הרחמים{{הערה|5}}, נתינת לוחות האחרונות{{הערה|6}}, עד להסיום אודות "קרן עור פני משה"{{הערה|7}}. דאע"פ שענינים אלו הם מאורעות שאירעו בהמשך אחד, הרי נוסף לכך שיש להבין מדוע התורה (מלשון הוראה{{הערה|8}}) מספרת לנו באריכות אודות הענינים הבלתי רצויים (ובפרט דלכאורה: מאי דהוה הוה[9], ואפילו "בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב"[10]) ה"ה ענינים שונים לגמרי, מן הקצה אל הקצה, בריחוק הערך הכי גדול ביניהם: | ||
הלוחות הראשונות הם ענין הכי נעלה שניתנו מלמעלה, "והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים"[11], שבירת הלוחות (בגלל מעשה העגל) היא ירידה שאין כמותה, י"ג מדות הרחמים וראיית משה בכבודו של ה' – ענין הכי נעלה, ולאחר מכן נתינת לוחות האחרונות – סוג לוחות אחר לגמרי ("פסל לך"[12], מעשה ידי משה), שבאו בגלל החטא ושבירת הלוחות הראשונות, וניתנו בזמן שונה [נתינת לוחות הראשונות בסוף ארבעים יום הראשונים, ונתינת לוחות האחרונות – בסוף ארבעים יום האחרונים, ביום הכפורים[13]], ואעפ"כ באים כאן כולם יחד בפרשה אחת, בהמשך אחד. שמזה מובן שנוגע לידע שכולם הם חלק מהמשך ענינים אחד. | הלוחות הראשונות הם ענין הכי נעלה שניתנו מלמעלה, "והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים"[11], שבירת הלוחות (בגלל מעשה העגל) היא ירידה שאין כמותה, י"ג מדות הרחמים וראיית משה בכבודו של ה' – ענין הכי נעלה, ולאחר מכן נתינת לוחות האחרונות – סוג לוחות אחר לגמרי ("פסל לך"[12], מעשה ידי משה), שבאו בגלל החטא ושבירת הלוחות הראשונות, וניתנו בזמן שונה [נתינת לוחות הראשונות בסוף ארבעים יום הראשונים, ונתינת לוחות האחרונות – בסוף ארבעים יום האחרונים, ביום הכפורים[13]], ואעפ"כ באים כאן כולם יחד בפרשה אחת, בהמשך אחד. שמזה מובן שנוגע לידע שכולם הם חלק מהמשך ענינים אחד. | ||