ברכת התמימים ערב יום הכיפורים תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף חדש)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}}
{{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}}
== ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים לפני כל נדרי, ה'תנש"א ==
== ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים לפני כל נדרי, ה'תנש"א ==


"וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני ישראל אמור להם, יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום, ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"1.
"וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני ישראל אמור להם, יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום, ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"<ref>1) נוסח ברכת כהנים – נשא ו, כב ואילך. וראה בארוכה [[ברכת ערב יום הכיפורים תנש"א אחרי מנחה - מוגה|בהברכה לאחרי תפלת מנחה]] בתחלתה (לעיל ע' 39).</ref>.


א. ס'איז מובן מעצמו וגם פשוט (און ווי גערעדט אויך בשנים שלפנ"ז2), אַז די אַלע וואָס געפינען זיך דאָ, זיינען נכלל אין די ברכות ואיחולים לבביים מקרב ולב עמוק פנימה, וועלכע זיינען געזאָגט געוואָרן לאחרי תפלת מנחה (מיט אַלע פרטים שבדבר);
א. ס'איז מובן מעצמו וגם פשוט (און ווי גערעדט אויך בשנים שלפנ"ז<ref>ברכת עיוהכ"פ (להת' שיחיו) תשמ"ה . [[ברכת התמימים - ערב יום הכיפורים תש"נ - מוגה|תש"נ]]. ועוד.</ref>), אַז די אַלע וואָס געפינען זיך דאָ, זיינען נכלל אין די ברכות ואיחולים לבביים מקרב ולב עמוק פנימה, וועלכע זיינען געזאָגט געוואָרן לאחרי תפלת מנחה (מיט אַלע פרטים שבדבר);


ובהוספה בקשר מיט תלמידי הישיבה, וואָס ענינם ועסקם העיקרי איז לימוד התורה (יששכר3), כדלקמן.
ובהוספה בקשר מיט תלמידי הישיבה, וואָס ענינם ועסקם העיקרי איז – '''לימוד התורה''' (יששכר<ref>ראה ברכה לג, יח ובפרש"י.</ref>), כדלקמן.


ב. וועט מען עס פאַרשטיין דורך מערער ערקלערן דאָס וואָס מ'האָט פריער גערעדט4, אַז די שלימות העבודה פון אַ אידן (ווי ס'איז אויך מודגש אין ערב יוהכ"פ און יוהכ"פ) איז דוקא אַלס נשמה בגוף, בעולם הזה הגשמי, תחתון שאין תחתון למטה ממנו. אַזוי אַז אין דעם גוף וגשמיות דוקא זאָל מען מגלה זיין ווי דאָס איז אַ כלי צו רוחניות, ביז אַז די רוחניות'דיקע קדושה פון אלקות זאָל דורכנעמען די גשמיות אין אַן אַנטפּלעקטן אופן.
ב. וועט מען עס פאַרשטיין דורך מערער ערקלערן דאָס וואָס מ'האָט פריער גערעדט<ref>[[ברכת ערב יום הכיפורים תנש"א אחרי מנחה - מוגה|בהברכה לאחרי תפלת מנחה]] ס"ז (לעיל ע' 46־7). וראה בארוכה מכתב מוצש"ק כ"ה אלול ה'תש"נ (נדפס לקמן ח"ב בהוספות).</ref>, אַז די שלימות העבודה פון אַ אידן (ווי ס'איז אויך מודגש אין ערב יוהכ"פ און יוהכ"פ) איז דוקא אַלס '''נשמה בגוף''', בעולם הזה הגשמי, תחתון שאין תחתון למטה ממנו. אַזוי אַז אין דעם גוף וגשמיות דוקא זאָל מען מגלה זיין ווי דאָס איז אַ כלי צו רוחניות, ביז אַז די רוחניות'דיקע קדושה פון אלקות זאָל דורכנעמען די גשמיות אין אַן אַנטפּלעקטן אופן.
 
ווי דאָס ווערט אַרויסעגבראַכט אין מעשה המצוות: שלימות קיום המצוות במעשה בפועל ווערט דורכגעפירט דוקא דורך אַ נשמה '''בגוף''' (וועלכער איז בבחינת "תחתון" בערך צו זיין נשמה<ref>ראה ב"ר פ"ח, יא. פי"ב, ח. וראה תו"א ג, ד ואילך. קונטרס ומעין מאמר טו. המשך תרס"ו ע' תצה. ובכ"מ.</ref>), און דוקא מיט '''גשמיות'דיקע''' ענינים פון עולם הזה<ref>וטעם הדבר, כי "נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים" – ראה בארוכה [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא פל"ו]] ואילך. וראה מכתב שבהערה 4.</ref>.
 
ועד"ז בנוגע צו תורה: תורה "לא בשמים היא"<ref>נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.</ref>, זי איז געגעבן געוואָרען דוקא בארץ הלזו התחתונה, און דער כח אויף פסק'נען אַ דין איז אָפּגעגעבן געוואָרן דוקא צו אידן – אַלס נשמות בגופים למטה<ref>ראה לעיל ע' 12-13 ס"ח. וש"נ.</ref>.
 
נאָכמער: דוקא דער "יש הנברא" בעוה"ז הגשמי איז פאַרבונדן מיט דעם "יש האמיתי" (עצמותו ומהותו ית')<ref>ביאורי הזהר (לאדהאמ"צ) בשלח מג, ג. וראה ד"ה ולקחתם לכם תרס"א.</ref>, וועלכער איז משפיע ומברך און גיט כח דעם יש הנברא, דער גוף פון אַ אידן<ref>כידוע שהחיבור דיש הנברא עם יש האמיתי הוא בעיקר בנוגע לגוף ישראל, אף שבכללות כן הוא בנוגע לכל הבריאה (ראה סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 520 הערה 42). ולהעיר שבחירת וכח העצמות הוא דוקא בהגוף (ראה סה"ש תורת שלום ע' 120 ואילך).</ref>; און דאָס ווערט '''נתגלה''' דורך דער עבודה פון אַ אידן מיט זיין גוף הגשמי<ref>וגם זה הוא מהטעמים והמעלות שבמצוות מעשיות דוקא – ראה גם מכתב הנ"ל הערה ד"ה ומעלה זו. . בגשמיות. וש"נ.</ref>.
 
און<ref>בהבא להלן – ראה בארוכה מכתב הנ"ל. וש"נ.</ref> ווי דאָס דריקט זיך אויך אויס אין דעם ענין פון שכר המצוות — כידוע דער פסק דין<ref>"דין" – ע"ד הדין ומשפט דיוהכ"פ, "דאיהו רחמי", בחי' חסדים הנסתרים, כדלקמן בפנים.</ref> פון רמב"ן<ref>בשער הגמול בסופו (בהוצאת שאוועל – ע' שט).</ref>, אַז דער תכלית השכר איז דוקא אין דער צייט פון תחיית המתים ווען די נשמות וועלן צוריק אַראָפּקומען אין עוה"ז, און זיך ווידער אָנטאָן אין גשמיות'דיקע גופים; ד.ה. אַז דעם העכסטן ג­טלעכן שכר וועט באַנומען ווערן דוקא פון אידן אַלס נשמות בגופים בעוה"ז הגשמי.


ווי דאָס ווערט אַרויסעגבראַכט אין מעשה המצוות: שלימות קיום המצוות במעשה בפועל ווערט דורכגעפירט דוקא דורך אַ נשמה בגוף (וועלכער איז בבחינת "תחתון" בערך צו זיין נשמה5), און דוקא מיט גשמיות'דיקע ענינים פון עולם הזה6.
ועד"ז בנוגע צו תורה: תורה "לא בשמים היא"7, זי איז געגעבן געוואָרען דוקא בארץ הלזו התחתונה, און דער כח אויף פסק'נען אַ דין איז אָפּגעגעבן געוואָרן דוקא צו אידן — אַלס נשמות בגופים למטה8.
נאָכמער: דוקא דער "יש הנברא" בעוה"ז הגשמי איז פאַרבונדן מיט דעם "יש האמיתי" (עצמותו ומהותו ית')9, וועלכער איז משפיע ומברך און גיט כח דעם יש הנברא, דער גוף פון אַ אידן10; און דאָס ווערט נתגלה דורך דער עבודה פון אַ אידן מיט זיין גוף הגשמי11.
און12 ווי דאָס דריקט זיך אויך אויס אין דעם ענין פון שכר המצוות — כידוע דער פסק דין13 פון רמב"ן14, אַז דער תכלית השכר איז דוקא אין דער צייט פון תחיית המתים ווען די נשמות וועלן צוריק אַראָפּקומען אין עוה"ז, און זיך ווידער אָנטאָן אין גשמיות'דיקע גופים; ד.ה. אַז דעם העכסטן ג­טלעכן שכר וועט באַנומען ווערן דוקא פון אידן אַלס נשמות בגופים בעוה"ז הגשמי.
ג. צווישן אידן גופא שטייט דער ענין נאָכמער בגלוי באַ ישיבה בחורים — וואָס זייענדיק נשמות בגופים (וגופים בריאים בשלימות — עם רמ"ח איברים ושס"ה גידים), בעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו, איז זייער לעבן און באַשעפטיקונג — לימוד התורה; ביז באופן אַז "תורתם אומנתם" (בלשון חז"ל15): זייער אומנות (פאַך) גשמית בעוה"ז הגשמי — באַשטייט פון תורה.
ג. צווישן אידן גופא שטייט דער ענין נאָכמער בגלוי באַ ישיבה בחורים — וואָס זייענדיק נשמות בגופים (וגופים בריאים בשלימות — עם רמ"ח איברים ושס"ה גידים), בעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו, איז זייער לעבן און באַשעפטיקונג — לימוד התורה; ביז באופן אַז "תורתם אומנתם" (בלשון חז"ל15): זייער אומנות (פאַך) גשמית בעוה"ז הגשמי — באַשטייט פון תורה.
און נאָכמער: באַ זיי זעט מען בגלוי ווי די "וועלט" (יש ומציאות העולם) אַליין איז מסייע און העלפט אַרויס בעבודת השם — ווי דער רמב"ם איז מבאר (אין הלכות תשובה16), אַז די כוונה און דער תכלית פון די יעודים גשמיים אין תורה איז בכדי אַז אידן זאָלן קענען לערנען תורה און מקיים זיין מצוות במנוחת הנפש ומנוחת הגוף בתכלית השלימות, אָן קיינע שטערונגען ח"ו. דאָס הייסט, אַז אַ איד דאַרף "זעהן" די מנוחה והרחבה בגשמיות עוה"ז אַלס אַ מיטל צו מסייע זיין אידן בעבודת השם; ובהתאם לזה — דאַרף ער זי אויך אויסנוצן אין דער גרעסטער מאס;
און נאָכמער: באַ זיי זעט מען בגלוי ווי די "וועלט" (יש ומציאות העולם) אַליין איז מסייע און העלפט אַרויס בעבודת השם — ווי דער רמב"ם איז מבאר (אין הלכות תשובה16), אַז די כוונה און דער תכלית פון די יעודים גשמיים אין תורה איז בכדי אַז אידן זאָלן קענען לערנען תורה און מקיים זיין מצוות במנוחת הנפש ומנוחת הגוף בתכלית השלימות, אָן קיינע שטערונגען ח"ו. דאָס הייסט, אַז אַ איד דאַרף "זעהן" די מנוחה והרחבה בגשמיות עוה"ז אַלס אַ מיטל צו מסייע זיין אידן בעבודת השם; ובהתאם לזה — דאַרף ער זי אויך אויסנוצן אין דער גרעסטער מאס;
שורה 40: שורה 44:
און מ'האָט אַלע ברכות והצלחות על סדר הא"ב (ווי אָפּגעדרוקט אין סידור ומחזור47 — השוה לכל נפש, ובמילא ווערט דאָס נתקבל ביי כל נפש, אנשים נשים וטף, און אויך אַלע צוזאַמען). ותיכף ומיד ממש — דער קיום פון אַלע ברכות בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, נשמות בגופים.
און מ'האָט אַלע ברכות והצלחות על סדר הא"ב (ווי אָפּגעדרוקט אין סידור ומחזור47 — השוה לכל נפש, ובמילא ווערט דאָס נתקבל ביי כל נפש, אנשים נשים וטף, און אויך אַלע צוזאַמען). ותיכף ומיד ממש — דער קיום פון אַלע ברכות בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, נשמות בגופים.
ועיקר הברכות — גאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. ו"בנערינו בזקיננו בבנינו ובבנותנו"48, קומען אַלע אידן, מכל קצוות וארבע כנפות תבל — אין ארץ ישראל, אין ירושלים עיה"ק, להר הבית, ולבית המקדש, ולקדש הקדשים.
ועיקר הברכות — גאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. ו"בנערינו בזקיננו בבנינו ובבנותנו"48, קומען אַלע אידן, מכל קצוות וארבע כנפות תבל — אין ארץ ישראל, אין ירושלים עיה"ק, להר הבית, ולבית המקדש, ולקדש הקדשים.
ועוד ועיקר — תיכף ומיד ממש, אמן ואמן.
ועוד ועיקר — תיכף ומיד ממש, אמן ואמן.


1) נוסח ברכת כהנים — נשא ו, כב ואילך. וראה בארוכה בהברכה לאחרי תפלת מנחה בתחלתה (לעיל ע' 375 ואילך).
2) ברכת עיוהכ"פ (להת' שיחיו) תשמ"ה (לקו"ש חכ"ט ע' 324). תש"נ (לעיל ע' 369). ועוד.
3) ראה ברכה לג, יח ובפרש"י.
4) בהברכה לאחרי תפלת מנחה ס"ז (לעיל ע' 5­384). וראה בארוכה מכתב מוצש"ק כ"ה אלול ה'תש"נ (נדפס לקמן ע' 438 ואילך).
5) ראה ב"ר פ"ח, יא. פי"ב, ח. וראה תו"א ג, ד ואילך. קונטרס ומעין מאמר טו. המשך תרס"ו ע' תצה. ובכ"מ.
6) וטעם הדבר, כי "נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים" — ראה בארוכה תניא פל"ו ואילך. וראה מכתב שבהערה 4.
7) נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
8) ראה סה"ש תנש"א ח"א ע' 13­12 ס"ח. וש"נ.
9) ביאורי הזהר (לאדהאמ"צ) בשלח מג, ג. וראה ד"ה ולקחתם לכם תרס"א.
10) כידוע שהחיבור דיש הנברא עם יש האמיתי הוא בעיקר בנוגע לגוף ישראל, אף שבכללות כן הוא בנוגע לכל הבריאה (ראה סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 520 הערה 42). ולהעיר שבחירת וכח העצמות הוא דוקא בהגוף (ראה סה"ש תורת שלום ע' 120 ואילך).
11) וגם זה הוא מהטעמים והמעלות שבמצוות מעשיות דוקא — ראה גם מכתב הנ"ל הערה ד"ה ומעלה זו. . בגשמיות. וש"נ.
12) בהבא להלן — ראה בארוכה מכתב הנ"ל. וש"נ.
13) "דין" — ע"ד הדין ומשפט דיוהכ"פ, "דאיהו רחמי", בחי' חסדים הנסתרים, כדלקמן בפנים.




14) בשער הגמול בסופו (בהוצאת שאוועל — ע' שט).




תפריט ניווט