מלכים א פרק יד

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלכים
מלכים א
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כב
מלכים ב
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כה
תוכן העניינים
גוף הפרק
מקראות גדולות   

פרק יד

א: בָּעֵת הַהִיא חָלָה אֲבִיָּה בֶן יָרׇבְעָם:

ב: וַיֹּאמֶר יָרׇבְעָם לְאִשְׁתּוֹ קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית וְלֹא יֵדְעוּ כִּי אַתְּ אתי אֵשֶׁת יָרׇבְעָם, וְהָלַכְתְּ שִׁלֹה הִנֵּה שָׁם אֲחִיָּה הַנָּבִיא הוּא דִבֶּר עָלַי לְמֶלֶךְ עַל הָעָם הַזֶּה:

ג: וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ עֲשָׂרָה לֶחֶם וְנִקֻּדִים וּבַקְבֻּק דְּבַשׁ וּבָאת אֵלָיו, הוּא יַגִּיד לָךְ מַה יִּהְיֶה לַנָּעַר:

ד: וַתַּעַשׂ כֵּן אֵשֶׁת יָרׇבְעָם וַתָּקׇם וַתֵּלֶךְ שִׁלֹה וַתָּבֹא בֵּית אֲחִיָּה, וַאֲחִיָּהוּ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת כִּי קָמוּ עֵינָיו מִשֵּׂיבוֹ:

ה: וַי-הֹוָה אָמַר אֶל אֲחִיָּהוּ הִנֵּה אֵשֶׁת יָרׇבְעָם בָּאָה לִדְרֹשׁ דָּבָר מֵעִמְּךָ אֶל בְּנָהּ כִּי חֹלֶה הוּא כָּזֹה וְכָזֶה תְּדַבֵּר אֵלֶיהָ, וִיהִי כְבֹאָהּ וְהִיא מִתְנַכֵּרָה:

ו: וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲחִיָּהוּ אֶת קוֹל רַגְלֶיהָ בָּאָה בַפֶּתַח וַיֹּאמֶר בֹּאִי אֵשֶׁת יָרׇבְעָם, לָמָּה זֶּה אַתְּ מִתְנַכֵּרָה וְאָנֹכִי שָׁלוּחַ אֵלַיִךְ קָשָׁה:

ז: לְכִי אִמְרִי לְיָרׇבְעָם כֹּה אָמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעַן אֲשֶׁר הֲרִמֹתִיךָ מִתּוֹךְ הָעָם, וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל:

ח: וָאֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מִבֵּית דָּוִד וָאֶתְּנֶהָ לָךְ, וְלֹא הָיִיתָ כְּעַבְדִּי דָוִד אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְוֺתַי וַאֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרַי בְּכׇל לְבָבוֹ לַעֲשׂוֹת רַק הַיָּשָׁר בְּעֵינָי:

ט: וַתָּרַע לַעֲשׂוֹת מִכֹּל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ, וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה לְּךָ אֱ-לֹהִים אֲחֵרִים וּמַסֵּכוֹת לְהַכְעִיסֵנִי וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ:

י: לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל בֵּית יָרׇבְעָם וְהִכְרַתִּי לְיָרׇבְעָם מַשְׁתִּין בְּקִיר עָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל, וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית יָרׇבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ:

יא: הַמֵּת לְיָרׇבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם, כִּי יְ-הֹוָה דִּבֵּר:

יב: וְאַתְּ קוּמִי לְכִי לְבֵיתֵךְ, בְּבֹאָהֿ רַגְלַיִךְ הָעִירָה וּמֵת הַיָּלֶד:

יג: וְסָפְדוּ לוֹ כׇל יִשְׂרָאֵל וְקָבְרוּ אֹתוֹ כִּי זֶה לְבַדּוֹ יָבֹא לְיָרׇבְעָם אֶל קָבֶר, יַעַן נִמְצָא בוֹ דָּבָר טוֹב אֶל יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּבֵית יָרׇבְעָם:

יד: וְהֵקִים יְ-הֹוָה לוֹ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת בֵּית יָרׇבְעָם זֶה הַיּוֹם, וּמֶה גַּם עָתָּה:

טו: וְהִכָּה יְ-הֹוָה אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם, וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר, יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם מַכְעִיסִים אֶת יְ-הֹוָה:

טז: וְיִתֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּגְלַל חַטֹּאות יָרׇבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:

יז: וַתָּקׇם אֵשֶׁת יָרׇבְעָם וַתֵּלֶךְ וַתָּבֹא תִרְצָתָה, הִיא בָּאָה בְסַף הַבַּיִת וְהַנַּעַר מֵת:

יח: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כׇּל יִשְׂרָאֵל, כִּדְבַר יְ-הֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֲחִיָּהוּ הַנָּבִיא:

יט: וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרׇבְעָם אֲשֶׁר נִלְחַם וַאֲשֶׁר מָלָךְ, הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:

כ: וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יָרׇבְעָם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וַיִּשְׁכַּב עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ נָדָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו:

כא: וּרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מָלַךְ בִּיהוּדָה, בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמׇלְכוֹ וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַ͏ִם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְ-הֹוָה לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית:

כב: וַיַּעַשׂ יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינֵי יְ-הֹוָה, וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם בְּחַטֹּאתָם אֲשֶׁר חָטָאוּ:

כג: וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים, עַל כׇּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן:

כד: וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ, עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְ-הֹוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

כה: וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, עָלָה שושק שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם:

כו: וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית יְ-הֹוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת כׇּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה:

כז: וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתָּם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת, וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ:

כח: וַיְהִי מִדֵּי בֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית יְ-הֹוָה, יִשָּׂאוּם הָרָצִים וֶהֱשִׁיבוּם אֶל תָּא הָרָצִים:

כט: וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם וְכׇל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:

ל: וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרׇבְעָם כׇּל הַיָּמִים:

לא: וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית, וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּם בְּנוֹ תַּחְתָּיו:

תבנית:מקראות גדולות/מלכים