שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ה
דין כוונת הברכותעריכה
סעיף אעריכה
צריך לכוין בברכות פירוש המילות שמוציא מפיו. וכשיזכיר השם, יכוין פירוש קריאתו באלף דל"ת לשון אדנו"ת, שהוא אדון הכל. ויכוין עוד פירוש כתיבתו ביו"ד ה' לשון הוי"ה, שהוא היה הוה ויהיה. אבל במקום שגם כתיבתו הוא באלף דלי"ת אין צריך לכוין אלא שהוא אדון הכל:
סעיף בעריכה
במקום שכתיבת השם היא באלף דלי"ת, קורין הא' בחטף פתח, כי כן הוא נקוד במקרא. אבל במקום שכתיבתו הוא ביו"ד ה', יש קורין הא' בשב"א כנקודת היו"ד מן שם הוי"ה ברוך הוא, ויש קורין האל"ף בחטף פתח, כנקודת האל"ף בשם אל"ף דלי"ת:
סעיף געריכה
וכשיזכיר שם אלקים, יכוין שהוא תקיף ואמיץ, אשר לו היכולת בעליונים ובתחתונים: