שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן קנה

שֶׁכָּל אֶחָד חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבוֹ ב' סְעִיפִים: כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר, בֵּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ בֵּין בַּעַל יִסּוּרִין, וַאֲפִלּוּ עָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וַאֲפִלּוּ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים — חַיָּב לִקְבֹּעַ לוֹ עֵת לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". וּבְעֵת זוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת וְתַלְמוּד. וְלֹא תַּלְמוּד בִּלְבַד אִם הוּא תְּחִלַּת לִמּוּדוֹ, לְפִי שֶׁבַּתְּחִלָּה צָרִיךְ לֵידַע הַרְבֵּה מִן הָאִסּוּר וְהַמֻּתָּר בְּלֹא טְעָמִים וּרְאָיוֹת, וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת הַנְּהוּגוֹת כְּדֵי שֶׁיֵּדַע לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וְלֹא יֶחֱטָא, קֹדֶם שֶׁיֵּדַע הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵעֹמֶק לִמּוּד הַתַּלְמוּד. וְעֵת זוֹ שֶׁבַּיּוֹם מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִקְבֹּעַ אוֹתָהּ מִיָּד אַחַר הַתְּפִלָּה, קֹדֶם שֶׁיֵּלֵךְ לַעֲסָקָיו. וְכָל הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהוֹלֵךְ לִלְמֹד — זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן" (וְעַיֵּן שָׁם בְּתִלִּים בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן וּבַגְּמָרָא סוֹף מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן דַּף כ"ט ע"א וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת שְׁמוֹת סוֹף פֶּרֶק ב' וּבִירוּשַׁלְמִי סוֹף פֶּרֶק ד' דִּשְׁבִיעִית). וּקְבִיעוּת הָעֵת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה קְבוּעָה וּתְקוּעָה בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יַעֲבִירֶנּוּ אַף אִם הוּא סָבוּר לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה. וּמִכָּל מָקוֹם קֹדֶם שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ — יָכוֹל לֶאֱכֹל פַּת שַׁחֲרִית אִם הוּא רָגִיל. וְטוֹב שֶׁיַּרְגִּיל בּוֹ, כִּי פ"ג מִינֵי חֳלָאִים כְּמִנְיָן "מַחֲלָה" תְּלוּיִים בַּמָּרָה, וְכֻלָּם פַּת בַּמֶּלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם שַׁחֲרִית מְבַטַּלְתָּם. וּמִצְוָה לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בְּהַנְהָגָה טוֹבָה לִשְׁמֹר בְּרִיאוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּרִיא וְחָזָק לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ. וְעַל כֵּן אֵינוֹ רַשַּׁאי לְסַגֵּף עַצְמוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ צֹרֶךְ לָעֲבוֹדָה, כְּגוֹן שֶׁטִּבְעוֹ נוֹטֶה לִהְיוֹת שָׁטוּף בְּתַאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אוֹ שְׁאָר תַּאֲווֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְפּוֹת טִבְעוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יַטֶּה עַצְמוֹ לְקָצֶה אַחֲרוֹן וְלִנְהֹג בְּעַצְמוֹ בִּפְרִישׁוּת לְגַמְרֵי מֵאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁטִּבְעוֹ כּוֹסֵף, וּמַנְהִיג בָּזֶה זְמַן רַב עַד שֶׁיֵּדַע בְּנַפְשׁוֹ שֶׁאַף אִם יִנְהַג עַצְמוֹ בְּזֶה הַדֶּרֶךְ הַמְמֻצָּע לֹא יַטֶּנּוּ טִבְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה. וְזֶהוּ כְּלָל לְכָל הַמִּדּוֹת שֶׁבָּאָדָם, חוּץ מִן הַגַּאֲוָה וְהַכַּעַס שֶׁבָּהֶם אֵין רָאוּי לֵילֵךְ בְּמִדָּה בֵּינוֹנִית, אֶלָּא לְהִתְרַחֵק מִגֹּבַהּ הַלֵּב וְהַכַּעַס עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ" בְּפֶרֶק ד' דְּאָבוֹת מִשְׁנָה ד', יְעֻיַּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ הָרע"ב וּבְפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת לְהָרַמְבַּ"ם שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה וְכֵן בְּעִנְיַן הַכַּעַס, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סִימָן קנ"ו ס"ג: אִם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר נָחוּץ מִיָּד אַחַר הַתְּפִלָּה וְרוֹצֶה לִלְווֹת עֵת הַקָּבוּעַ לוֹ וּלְפָרְעָהּ אַחַר כָּךְ בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה (כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רל"ח סָעִיף ב' מֵהַשַּׁ"ס דְּעֵרוּבִין פֶּרֶק הַדָּר דַּף ס"ה ע"א) — אַף עַל פִּי כֵן טוֹב שֶׁיִּלְמֹד אֲפִלּוּ הֲלָכָה אַחַת אוֹ פָּסוּק אֶחָד מִיָּד אַחַר הַתְּפִלָּה. וְאַף מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִלְמֹד — יֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּשְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ, אוֹ יִקְבַּע לוֹ מָקוֹם וְיִלְמֹד מְעַט בְּזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ, וְיַכְנִיס יִרְאַת שָׁמַיִם בְּלִבּוֹ, וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, אוּלַי יִמְצָא בָּהֶם אֵיזֶה צַד עֲבֵרָה וְיִפְרֹשׁ מִמֶּנָּה: