תקציר משיחת וירא תשנ"ב

תקציר מהתוועדות ש"פ וירא, ח"י מרחשון ה'תשנ"ב

רשימה פרטית בלי אחריות

* שבת זו היא י"ח לחודש מרחשון שהוא החודש הראשון מחדשי השנה, בו מודגש העבודה בעניני חול, שהרי חודש תשרי הוא "מרובה במועדות" ואילו חודש חשון הוא החודש היחידי שאין בו מועד כלל. וזהו עיקר עבודת כאו"א מישראל לפעול בעניני חול ולעשותם קדושה, וזהו על ידי שמגלה בהם את מציאותו האמיתית שהוא "חלק אלוקה ממעל ממש". והרי "העצם כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו" – עצומ"ה ממש. וגם בעוה"ז הגשמי, ה"ה נקרא אדם ע"ש "אדמה לעליון", וגם אוה"ע יודעים זאת שיהודים הם "מבחר מין האנושי". ובזה גופא אפי' לפני עבודתו בקיום התומ"צ – יש לך את כל ענינים אלו. ויש לקשר זה עם פרשת השבוע – "וירא אליו הוי'", שבא על ידי ובזכות קיום מצות מילה על ידי אברהם אבינו, והרי מצות מילה מורה על הקשר שבין ישראל להקב"ה שלמעלה מהתורה, שלכן אחז"ל: "גדולה מילה שנכרתו עלי' שלש עשרה בריתות" משא"כ על "כל מצות התורה נכרתו עליהן שלש בריתות" (וההוספה היא במספר עשר – שלימות המספר), מכיון שמדובר על דרגת ישראל שלמעל' מהתורה. וכפי שמצינו שכאו"א מישראל נק' "נימול" מרגע שיצא לאויר העולם, ואפי' אם לאח"ז נתעכב אצלו הברית מילה, ועד"ז בנוגע לנשים ובנות ש"כמאן דמהילא דמיא" – מכיון שמצות מילה קשור עם עצם מציאותו של כאו"א מישראל, אפילו קודם עבודתו בתומ"צ.

וזהו ההוראה לכאו"א מישראל לגלות בכל פרט ממחשבה דיבור ומעשה שלו את החלק אלוקה שבו, ומכיון ש"את העולם נתן בלבם" – הנה עי"ז הוא פועל בחלקו בעולם ועד בכל העולם, שעושה מעוה"ז הגשמי דירה לו ית' בתחתונים, עי"ז שממשיך קדושה בענייני החול שלו, היינו שמגלה איך שהל"ט עובדין דחול הם ל"ט מלאכות שבמשכן ומקדש, ובלשון הידוע "מאן דא ארץ־ישראל", שגם בחו"ל מגלה את הא"י שבו, וכמדובר כמ"פ שיש לעשות מכל חדר פרטי 'מקדש מעט', על ידי ג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח, וגם בנוגע לקטני קטנים – יש להם בחדרם מזוזה, וכפי שרואים איך שהילד קטן נמשך (ציט זיך) לנשק את המזוזה, בלילה קודם השינה ובבוקר מיד שניעור משנתו, (גם לפני הגיל שיכול לדבר ולומר מודה אני) על ידי עזרת ההורים, ועד"ז קופת צדקה והשיר־המעלות.

וכ"ז נעשה הכנה קרובה לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, וכידוע במדרשים שבכל דור ישנו משיח אלא שבדורות שעברו נתעכב על ידי סיבות צדדיות שנתערבו בזה כו', משא"כ בנוגע לדורנו זה – העיד והכריז המשיח שבדורנו שהוא נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכבר עשו תשובה וכבר עומדים כולם הכן, ומה שנשאר הוא רק לקבל פני משיח צדקנו.

ובמיוחד בעמדנו בתוך הג' ימים לכ"ף מרחשון, יום ההולדת דכ"ק אדנ"ע מייסד ישיבת תו"ת, שענינה – הפצת פנימיות התורה, וידועה שיחתו ע"ד כל היוצא למלחמת בית דוד – משיח צדקנו, הקשור עם שיעור תהלים היומי. ויש לקשר זה עם ח"י בחודש, שהחיות האמיתי והנצחי הוא דוקא בגאולה. ובמיוחד בעמדנו ביום השבת שמרבים באכו"ש המזכיר ומעורר את האדם ע"ד אכילת שור הבר ויין המשומר בגאולה האמיתית והשלימה, ומכיון שכאו"א מישראל רעב וצמא לזה בסעודה דלע"ל – בודאי מספק לו הקב"ה בעת הגאולה תומ"י ממש.

* כמדובר כמ"פ שתורה – מל' הוראה, ויש ללמוד הוראה מפרשתנו: "וירא אליו הוי'" – וידוע הסיפור אודות כ"ק אדנ"ע, שבהיותו בן ד' או ה' שנים נכנס אל זקנו כ"ק אדמו"ר הצ"צ, והתחיל לבכות, באמרו: מפני מה נראה ה' אל אברהם אבינו ולי אינו נראה. וההוראה מזה: שעל כאו"א מישראל לתבוע – "וירא אליו הוי'", כפי שהי' אצל אברהם, עי"ז שכל פעולותיו ועניניו של האדם במחדו"מ יהיו חדורים עם התשוקה ד"וירא אליו הוי" – גילוי אלקות בעולם. ואע"פ שאברהם זכה לזה לאחרי שלימות עבודתו וכו' – מ"מ על ידי ברית בין הבתרים נפעל שכ"ז נמשך לכאו"א מישראל עד סוף כל הדורות, כמ"ש "זאת בריתי.. ביני וביניכם ובין זרעך אחריך" – "בריתי בבשרכם לברית עולם" – באופן נצחי. ובפרט שכאו"א מישראל נק' – "ממלכת כהנים וגוי קדוש", והרי "אמר מלכא עקר טורא", וכ"ז נפעל בזריזות שהרי "כהנים זריזין הן".

הוראות לפועל: * לגלות אלקות בכל עניני עבודתו במחדו"מ. * לקיים ההוראה "מאך דא א"י" בכל מקום בעולם. * הדגשה ע"ד עשרה שיושבין ועוסקים בתורה.

[היו ז' שיחות, ההתוועדות הסתיימה בשעה 3:40 לערך].