תקציר משיחת ראש השנה תשנ"ב

תקציר מהתוועדות יום ב' דראש השנה ה'תשנ"ב

רשימה פרטית בלי אחריות

* נהוג בכל ר"ה להזכיר את כל רבותינו נשיאינו, נשיאי חב"ד ונשיאי חסידות הכללית. מתחיל (מלמטלמ"ע) מנשיא דורנו ועד"ז אביו כ"ק אדמו"ר נ"ע ולפנ"ז כ"ק אדמו"ר מהר"ש בעל "לכתחילה אריבער", שיום ההילולא שלו באח"ד (י"ג) בתשרי, והוא הי' הממלא מקום של הצ"צ ולפנ"ז כ"ק אדמוה"א וכ"ק אדמו"ר הזקן והמגיד והבעש"ט, ולהעיר שכ"ק אדמו"ר מהר"ש הי' המ"מ של הצ"צ אע"פ שהיו חילוקים בין בני הצ"צ – ה"ז ע"ד "מחלוקת לש"ש שסופה להתקיים", ולהעיר מהפי' ב"סופה להתקיים" שלע"ל תהיי הלכה כב"ש, והנה לכאורה, ב"ה טוענים שצ"ל מעלין בקודש בשיטתם, וכיון שכל זמן הגלות נהגו כשיטתם וא"כ איך יהי' אצלם ירידה מ"דבר ה' – זו הלכה" ל"אלו ואלו דברי אלקים חיים"? וי"ל שלע"ל יהי' (עכ"פ) ב' תקופות, בתקופה הא' תהי' הלכה כב"ש ובתקופה השני' תהי' הלכה הן כב"ש והן כב"ה בפועל, ואע"פ שזה ב' הפכים – הרי הקב"ה הוא "נמנע הנמנעות". וע"ד שהוא בר"ה, שאע"פ שהוא יום הדין מ"מ יהודי מעמיד את עצמו באופן שכבר לפני ר"ה הוא נכתב ונחתם בספרן של צ"ג, וכן הוא בפועל שכל יהודי כבר נכתב ונחתם בספרן של צ"ג, ועד שכל הענין ד"ושפטו העדה" הוא בשביל "והצילו העדה". שכן הוא הסדר בעולם התיקון שכדי שיהי' שלימות ב"והצילו העדה" צ"ל קודם "ושפטו העדה".

וזהו ענינו דר"ה שע"ד תק"ש מהפכים אפי' את ה"דינא קשיא" דיום א' דר"ה, שעי"ז באים לתק"ש ד"תקע בשופר גדול לחירותנו", ומזה מובן שאילו זכינו הי' משיח בא תיכף ביום ראשון לאחרי שאמרו "תקע בשופר גדול". ובפרט שזהו הענין העיקרי והסיום של כל התקיעות דתשר"ת תש"ת ותר"ת, וכן הסיום של כל המלכיות זכרונות ושופרות, וכפי שהחזן נוהג לומר זה בקול ובניגון, וא"כ מובן שלאחרי שכבר תקעו בשופר (וכן הסתכלו בפני התוקע "והיו עיניך רואות את מוריך", וכן התוקע הסתכל על הקהל) ואמרו התפילה והבקשה וההבטחה והציווי דתקע בשופר גדול – הי' משיח בא. [ועד שהאמירה היא בלי סיפור דברים על דבר שכבר הי', ולכן אומרים לאח"ז "ותחזינה וכו'" בוא"ו המהפך ללשון עבר]. ובפרט שאנו כבר לאח"ז ביום הב' דר"ה, וא"כ זה שלא בא ע"ע ה"ז דבר שאינו מובן כלל וכלל. ובוודאי יבוא משיח תומ"י ממש, ואז כאו"א יתן למשיח "שלום עליכם" עוד באמצע התוועדות זו. ואז יהי' המשך הסעודה עם יין המשומר שור הבר והלוייתן שהקב"ה בעצמו יגיש לכאו"א. ובדרך ממילא מחר – יום השלישי יהי' "יקימנו ונחי' לפניו" בפשטות, בסעודה גשמית דשור הבר וכו', ומזה מובן שעל כאו"א להכין את הסעודה ליו"ט הכי גדול (צו די גרויסע יו"ט'דיקע סעודה מחר), ובפרט אלו שבאו לכאן לאחר הבדלה. והקיצו ורננו שוכני עפר וגדלי' בן אחיקם בראשם, שהוא מזרע המלוכה דדוד מלכא משיחא, ותומ"י ממש.

* מדובר כמ"פ שנשיא דורנו הי' מקצר בעת ההתוועדות דר"ה, והדיבור הי' "מועט המחזיק את המרובה", וכמו"כ יקצרו בהתוועדות זו. ולכן מן הנכון לעורר ע"ד ההלכות הקשורות לימים אלו עשרת ימי תשובה, ובמיוחד בנוגע לתפלת שמו"ע שיש בה כמה משינויים מנוסח התפלה הרגילה – יש ללמוד הלכות בשו"ע, וכמו"כ לאחרונה ישנם ההלכות והמנהגים בלוח, ובפרט לוח כולל חב"ד התלוי על הקיר, – ויש לעורר ע"ד לימוד עניינים אלו עד שיהי' נחקק בזכרונו של כאו"א.

כמו"כ מופיע בתחילת רוב הלוחות סימני השנה (ומגיע להם יישר כח ע"ז), וסימני שנה זו – ב' ש' ז' שזהו החידוש של ש.ז. והביאור בזה: ב': בקביעות שנה זו חל יום אדר"ה ביום ב' מימות השבוע, שהוא קשור לר"ה, שהרי תחילת הבריאה היתה ביום ראשון בשבוע (וכידוע השאלה בחסידות מדוע לא קבעו ר"ה בכ"ה באלול יום ראשון) ומכיון שביום א' בשבוע לא יכול ר"ה לחול כפי שמובא ברמב"ם ש"לא אד"ו ראש", ולכן הוא עכ"פ תיכף ביום שאח"ז (יום ב') שאז הוא "זכרון ליום ראשון". ש': המורה על שלימים שבקביעות ש.ז. חדשי חשון וכסלו שניהם ל' יום (נוסף לזה שש.ז. היא שנת העיבור – שאפי' בשנה מעוברת לא תמיד הם שלמים). ז': א' דחה"פ ביום ז', ובמילא ספה"ע מתחיל ביום א', ומבואר במדרש בנוגע לקביעות ספיה"ע ש"אימתי הן תמימות ..." כשחלין עפ"י סדר ימות השבוע ואז "מחרת השבת" הוא כפשוטו ואזי כל העולם כולו אפי' הצדוקים מודים בו.

הוראות לפועל: * ללמוד הל' עשי"ת בשו"ע ובלוח * להכין הסעודה הגדולה שתתקיים מחר ביו"ט בביאת משיח צדקנו.

[היו ב' שיחות, ההתוועדות החלה בשעה 7:05 ונסתיימה בשעה 9:15, חלוקת כוש"ב החלה בשעה 9:40 ונסתיימה בשעה 12:35, קודם שיצא החל לנגן ניגון ההקפות לאביו הרלוי"צ ז"ל].