קונטרס ההתפעלות
|
דף זה נמצא בשלבי עבודה. כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא הושלם במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| קונטרס ההשתטחות | ||
|---|---|---|
| ||
| שער קונטרס ההשתטחות (זולקווא, תרצ"ה) | ||
| מידע כללי | ||
| מאת | אדמו"ר האמצעי | |
| שפת המקור | לשון הקודש | |
| סוגה | חסידות | |
| הוצאה | ||
| שנת הוצאה | תקע"ד | |
הקדמה מבעל המחבר
בהיות מבואר במכתבי הראשון מאשר רבים מאנ"ש ישני' וחדשים נבוכים ומוטעים בכמה מיני טעות בדרכי קבלות דא"ח באור תורה ועבודה שבמוח ולב מן הקצה אל הקצה ממש לאמר לאור חשך ולחשך אור מצד מיעוט העסק והרגילות. והעיקר מצד הסתעפות הקלקולי' שיצא מריבוי המתחכמים להתהלל ואומרים רזי לי כי יש סודות באמתת העבודה ומטעים א"ע ולזולתם עד שנפל טעות גמור מן הקצה אל הקצה אשר צר לי מאד בזה בהיות שכמה בנ"א שואלים כמה דברים בזה שא"א לסבול ולהכיל דבריהם המוטעים לקבוע להם כמו הלכה פסוקה. וזה מסבת התלמידים שלא שמשו כל צרכם לשתות מים הרעים הממיתי' את הנפש ומוציאין אותו מאור לחשך גמור. ע"כ אמרתי מצוה וחוקה דוקא לפרש ולבאר היטב בכל פרטי פרטים ענינים החלוקים בכל דרכי העבודה במוח ולבכל דבר על מקומו ומדרגתו ואופניו בפרטי פרטים למען לא יתעה התועה ולא יתעה לזולתו. וגם למען הקים בנין קבוע בנפשו באור תורה שמקבל שיהיה נטועה ומושרש בשורש וקשר קיימא לא ימוט לעולם. והרי זה דומה לקערה מלאה כל מעדני מלך מאכלי' טובים המיישבים את הנפש ואין לו כף במה ליקח אל פיו שתצא נפשו בתשוקה רק מצד העדר כלי הקבלה בלבד. כך בכל תורת אמת בהתבוננות וידיעת אלקים שהנחילנו כבוד אאמו"ר זצל"ה"ה נ"ע בכל חד לפום שיעור' דילי' הגם ששגור הכל בפיו אך מצד העדר בידיעת אופן הקבלה בנפשו הנם רעבים גם צמאים. אבל בלא אור וחיות בנפשו יבוא מזה וכן יש להיפך שהשמיע. מרחיק לגמור ולסבול. וזהו אצלו עיקר החסידות והקבלה בנפשו בהתפעלו' וכ"ש בלב איסור גמור אצלו עד שישאל ויבקש עצה איך לפטור מהתפעלו' שנעשה פתאום בלי בחירה כי זהו נק' הרגשת עצמו (ער הערט זיך) שזהו מן העונות החמורין המאבדין הנפש כדרכי הישנים:
עתה ראו נא ב' הפכיים האלה וביניהם נמצא כמה מינים ממוצעין בחלוקי מדרגות ומינים שוני' אשר נמצא גם בהם ריבוי הטעות מאור לחשך ממש. גם בין הישנים הבקיאים והרגילים מכמה מיני מדרגות וחכמים בעיניהם לתכלית דרכי החסידות. והמה מותעים בתכלית. ולזאת ההכרח מאד לפרש ולבאר הכל בפרטים למען לא יתלו בוקי סרוק' וכו'. והעיקר להעמיד ולקיים עיקר תוכן כוונות ורצון הק' של אאמו"ר זללה"ה נ"ע באור תורתו אשר הופיע עלינו זה שלשים שנה. וזה כל מגמתי מנעורי לכל אהובי ומבקשי דא"ח באמת שיוקבע בנפשם באור חיי עולם לתכלית המכוון בענין גילוי אלקות בנפשם בכל חד לפום שיעור' דילי':
אך אהובי ואחיי ורעי וכל השלמים אתי עד הנפש כנ"ל המבקשים ושומעים לדא"ח באמת ובאמונה ואין בלבבם שורש פורה וראש ולענה להיות באין דעת ח"ו ובפרט מאשר יודעים ומכירים אותי מנעורי יאמינו נא כל דברי שהמה נאמרי' מכל נקוד' לבי כמו שהן בהווייתן בלבבי ונפשי מעצם טבעי ומהותי כפי שהורגלתי בהם מנעורי על פי הדרכת אאמו"ר ז"ל מדי יום ויום ולא יאמרו ח"ו שיש בזה דברים נעלמים שאין מגלין אלא לצנועין כו' אלא שנכתבו כמה דברי' לפנים כו' וליתן מקום לאנשי' הבלתי מורגלי' עדיים באמתת הענין כו'. כי כאלה דברי האנשים החפצים להתגאו' ולקנות שם לעצמן ולומר רזי לי וכו' שאין כל אדם יודע ותולין הכל בי:
ובאמת ובאמונה אני נשבע בחיי נפשי האם יש בכל דבר שפרשתי שיחתי לפניהם אפילו חצי דיבור שלא יצא מתוך נקודת לבבי.
והכל נמצאין הן ומובנים לכל מי שטעם טעם בעסק ד"א"ח מנעוריו ולפי שמאד הורגלתי מנעורי זה יותר מעשרי' שנים בהיכל קדשו של אאמו"ר ז"ל וידעתי ממנו כל פרטי מכאובי אנ"ש ובדקתי בעצמי לב כל או"א וטעות כ"א כפי שכח השגתם מגיע ע"ז בניתי כל דברי אלה השומע ישמע וכו': ועל תשובתם אם נתקבל' כל דברי אמת האלה לטובתם כל הימים לרצון על ידי ידידינו השד"ר מוכ"ז אני מצפה ויהי לי למשיב נפש וכו' כה דברי ידידם דורש טוב אמתת טובת נפשם מלב ונפש כל ימי חיי הבלי דוב בער בן אאמו"ר ה"ה בוצינא קדיש' אור עולם א"א מופת הדור נזר ישראל כקש"ת מו"ה שניאור זלמן זצ"ללה"ה:
קונטרס ההשתטחות
והנה פתח דברי יאיר בחלוקי הכללות שבין דרכי החסידות הישנים ובין דרכי החסידות אשר הנחילנו והאיר לנו אאמו"ר ז"ל נ"ע באור תורתו מה שכל עיקר מגמתו הי' מתחילת עבודתו בקודש אשר לא פעם ושתים שמעתי מפי רוח קדשו ז"ל שכל עיקר מגמתו ויגיעתו במס"נ על אנ"ש רק שיוקבע בנפשם גלוי אלקות דהיינו שיהי' התפעלות נפשם רק התפעלות אלקות דווקא ולא התפעלות חיי בשר שאינו התפעלות אלקות כלל וזהו עיקר וקיצור תוכן המכוון שהוא ההפרש בין עובדי ה' בנשמתם לעובדי ה' בגופם: ובזה הכלל נמצאו פרטים רבים ושונים מאד. ותחלה צריך לבאר היטב שרש הכלל. הגם שידוע לכל, אבל אינם מבינים לתכלית, והענין יובן בהקדים על פסוק ואתם הדבקים בה' כו' חיים כולכם היום: דמשמע שבלתי הדביקות אינם נקראים חיים אלא מתים, וכתיב לאהבה את ה' כי הוא חייך. ואי אפשר לפרש דכי הוא חייך קאי על לאהבה את דהאהבה הזאת הוא חייך דא"כ ה"ל כי היא וכו' ולמה אמר כי הוא וכו' ובוודאי פשט המקרא הזה מובן לכל דכי הוא חייך נתינת טעם הוא למה תאהב לפי שהוא חייך, וא"כ יש להבין מה צורך להתפעלות האהבה אחר שכבר הוא חייך וכו', אך הנה ידוע שיש הפרש בין ענין האהבה ובין ענין הדביקות, וכלל ההפרש הוא רק בדבר הזה בלבד שהדביקות הוא חיות והתקשרות הנפש בחיי החיים עצמות אוא"ס ב"ה שנק' מקור חיי כל החיים והנשמות כידוע וזה שאמר כי הוא חייך ממש כידוע, ע"כ בענין הדבקות ואתם הדבקים בה' אלקים חיים כלכם היום, פי' אתם מצד שרש נשמותיכם הדבקים ממילא בהתקשרות עצמיות ותמידות ולא בחי' התפעלות לפרקים כמ"ש רשב"י בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא כו'. וכמו שיתבאר בסמוך במדרגה החמישי דנפש אלקי' מבחי' יחידה כו' וזה יש בכל ניצוץ מישראל גם מי ששרשו בבחי' נפש דעש"י בלבד כידוע ולזה אומרים שמע ישראל דוקא כידוע שזהו למסור נפשו באחד בפסוק ראשון, ואח"כ הציווי ואהבת בבחי' התפעלות הנפש שצריך הצווי ביגיעת הנפש ונק' פולחנא דרחימותא כמבואר וידוע, אך תוכן זה הענין הכלל הנ"ל דהיינו שיהיה עיקר ההתפעלות התפעלות אלוקי' דוקא, ובזה עצמו יש בו מדריגות הדביקות והאהבה כנ"ל והענין הוא כידוע שיש בנפש האלקי' ה' מדרגות נפ"ש רו,ח נשמ"ה חי"ה יחיד"ה והיותר נעלה היא בבחי' יחיד"ה והיא בחי' התקשרות ודבקות העצמי שדבוק וקשור בתמידות כמ"ש בי' אחידא בי' להיטא כו' וישנו גם בכל אחד מישראל בכל חד לפום שעורי' דילי', והוא אשר צריך לפרש ולבאר שיחה נאה זאת היטב, בהיות שנראה בעליל דכל איש גם פחותי הערך בנפש שפלה ונמוכה בהשגה ומדות כידוע, כאשר ישמע איזה דבר בענין ההתבוננות באלקות כמו במאמר הסובב וממלא כה"ג תתפעל נפשו ביותר (בל"א ער דער הערט זייער), וחוש זה אינו אלא מצד שרש נפשו דהיינו בחי' אלקי' שבנפשו והוא בחי' יחיד"ה שבו שהוא למעלה מכח החכמה שבנפשו והוא ענין ובחי' התקשרות עצמיות שלו הנקרא דבקות שתדבק נפשו המושכת ונדבקת ממילא כאשר יומשך הניצוץ אחר השלהבת וכה"ג וזהו הנק' התפעלות אלקי' ממש:
