שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן קפז

אורח חיים,  קפ״ז

דִּיּוּקִים בְּנֻסַּח בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וּבוֹ ט' סְעִיפִים: סֵדֶר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן: רִאשׁוֹנָה בִּרְכַּת "הַזָּן", שְׁנִיָּה בִּרְכַּת הָאָרֶץ, שְׁלִישִׁית "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". וּשְׁלָשְׁתָּן מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ" — זוֹ בִּרְכַּת "הַזָּן", שֶׁהִיא עַל אֲכִילָה וּשְׂבִיעָה, "עַל הָאָרֶץ" — זוֹ בִּרְכַּת הָאָרֶץ, "הַטּוֹבָה" — זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן": מִן הַתּוֹרָה יָכוֹל לְאָמְרָהּ בְּאֵיזֶה מַטְבֵּעַ שֶׁיִּרְצֶה כָּל אֶחָד כְּפִי דַּעְתּוֹ וְהַרְחָבַת לְשׁוֹנוֹ, וּבָאוּ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה וְתִקְּנוּ הַמַּטְבֵּעַ לְכָל בְּרָכָה וּבְרָכָה בִּזְמַנָּם לְפִי מַה שֶּׁנִּתְוַסֵּף טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל: כֵּיצַד? מֹשֶׁה תִּקֵּן מַטְבֵּעַ בִּרְכַּת "הַזָּן" בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל. יְהוֹשֻׁעַ תִּקֵּן מַטְבֵּעַ בִּרְכַּת הָאָרֶץ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, שֶׁקֹּדֶם כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ הָיוּ אוֹמְרִים בְּמַטְבֵּעַ אַחֶרֶת. וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה תִּקְנוּ מַטְבֵּעַ בִּרְכַּת "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". דָּוִד תִּקֵּן "עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ" (שֶׁקֹּדֶם לָכֵן הָיוּ מְבַקְּשִׁים סְתָם עַל הַ"מָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם"), וּשְׁלֹמֹה תִּקֵּן "עַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו". וְאָנוּ אֵין אָנוּ אוֹמְרִים בִּרְכַּת הָאָרֶץ וּ"בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם" בְּאוֹתוֹ הַמַּטְבֵּעַ מַמָּשׁ, כִּי הֵם הָיוּ מְבַקְּשִׁים לְהַמְשִׁיךְ שַׁלְוַת הָאָרֶץ וְהַמַּלְכוּת וְהַבַּיִת, וְאָנוּ מְבַקְּשִׁים לְהַחֲזִירָם לָנוּ בְּקָרוֹב: כָּל הַמְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ (חֲכָמִים) — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְעִקַּר הַמַּטְבֵּעַ הַמְעַכֵּב בְּבִרְכַּת "הַזָּן", הִיא פְּתִיחַת הַבְּרָכָה וַחֲתִימָתָהּ לְבַד. וּבְבִרְכַּת הָאָרֶץ צָרִיךְ לוֹמַר בָּהּ הוֹדָאָה תְּחִלָּה וָסוֹף, וּבְרִית וְתוֹרָה בָּאֶמְצַע, שֶׁעַל יְדֵי בְּרִית נִתְּנָה הָאָרֶץ לְאַבְרָהָם בְּפָרָשַׁת מִילָה: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ וְגוֹ'", וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת יָרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ'", וְאוֹמֵר: "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וְגוֹ' בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו וְגוֹ'". וְהַפּוֹחֵת — לֹא יִפְחֹת מֵהוֹדָאָה אַחַת. וְכָל הַפּוֹחֵת מֵהוֹדָאָה אַחַת — הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה. וְצָרִיךְ לְהַזְכִּיר שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה", מִפְּנֵי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּזֶה הַלָּשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה וְגוֹ'", וְאוֹמֵר: "וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה וְגוֹ'". וּבְ"בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם" צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי דָּוִד נִתְקַדְּשָׁה יְרוּשָׁלַיִם. וְאִם חִסַּר אֶחָד מִכָּל אֵלֶּה, שֶׁלֹּא אָמַר "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה", אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּרִית אוֹ תּוֹרָה בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, אוֹ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּ"בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם" — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וּמַחֲזִירִים אוֹתוֹ לְרֹאשׁ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ"ח (הוֹאִיל וְשִׁנָּה הַמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ הַנְּבִיאִים. אֲבָל הוֹדָאָה תְּחִלָּה וָסוֹף אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת, כֵּיוָן שֶׁחָתַם "בָּרוּךְ אַתָּה ה', עַל הָאָרֶץ וְכוּ'"). וּבְבִרְכַּת הַזָּן, אֲפִלּוּ אָמַר: "בְּרִיךְ רַחֲמָנָא מַלְכָּא מָארֵיהּ דְּהַאי פִּיתָּא, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּזָן כּוּלַּה" — יָצָא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁפָּתַח וְחָתַם בְּ"בָרוּךְ" אַף עַל פִּי שֶׁדִּלֵּג כָּל הַשְּׁאָר — אֵין זֶה מְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים, לְבַד מֵהַתֵּבוֹת שֶׁהִזְכִּירוּ חֲכָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַקְפָּדָה, כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"ו וס"ח. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לוֹמַר כָּל הַמַּטְבֵּעַ כְּתִקּוּנָהּ, אִם לֹא לִקְטַנִּים פְּחוּתִים מִשְּׁמוֹנֶה שָׁנִים, שֶׁמְּחַנְּכִין אוֹתָם בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מְעַט מְעַט (מִכָּל בְּרָכָה, עַד שֶׁיֵּדְעוּ לְבָרֵךְ כָּל בְּרָכָה כְּתִקּוּנָהּ). וְכֵן בִּשְׁעַת הַדְּחָק, שֶׁהוּא נֶחְפָּז וְלֹא יוּכַל לְבָרֵךְ בְּכַוָּנָה אִם יִצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ כָּל בְּרָכָה אֲרֻכָּה כְּתִקּוּנָהּ — יָכוֹל לְקַצֵּר וּלְדַלֵּג בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ וּבְ"בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם" מַה שֶּׁאֵינָן מֵעִנְיְנֵי הַבְּרָכָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּבְרָכָה רְבִיעִית, שֶׁהַהוֹסָפָה שֶׁבָּהּ אֵינוֹ אֶלָּא מִנְהָג לְבַד וְלֹא מִטֹּפֶס הַבְּרָכָה. אֲבָל בְּבִרְכַּת "הַזָּן" אֵין לְדַלֵּג בָּהּ (הוֹאִיל וְכֻלָּהּ מֵעֵין הַבְּרָכָה): יֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר: "בָּרוּךְ מַשְׂבִּיעַ לָרְעֵבִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן כוּ'". וְאֵין לְאָמְרוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִמַּטְבֵּעַ הַבְּרָכָה, וְהַמּוֹסִיף — גּוֹרֵעַ. וְלֹא יֹאמַר: "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עִמָּנוּ", כִּי חֲסָדָיו הֵם עִם כָּל חַי: בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ לֹא יֹאמַר: "עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה בְּרִית וְתוֹרָה", שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר: "עַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ", וְדַי בְּפַעַם אֶחָת. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר "בְּרִית וְתוֹרָה" — לֹא הַתֵּבוֹת מַמָּשׁ, אֶלָּא הָעִנְיָן: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַנָּשִׁים אֵין לָהֶם לוֹמַר: "עַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ", וְנָשִׁים וַעֲבָדִים אֵין לָהֶם לוֹמַר: "וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ", שֶׁהֲרֵי אֵין מְצֻוִּים עַל תַּלְמוּד תּוֹרָה. וְעַכְשָׁו נָהֲגוּ לוֹמַר הַכֹּל, לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין נִקְרָא "אָדָם" אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם", הֲרֵי הַזָּכָר וּנְקֵבָה הֵם גּוּף אֶחָד, לְפִיכָךְ יְכוֹלוֹת לוֹמַר עַל בְּרִית הַזְּכָרִים: "שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ", וְכֵן "תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ" עַל לִמּוּד הַזְּכָרִים. וְעוֹד, שֶׁגַּם הַנָּשִׁים צְרִיכוֹת לִלְמֹד מִצְוֹת שֶׁלָּהֶן, לֵידַע הַאֵיךְ לַעֲשׂוֹתָן, וְהַאֵיךְ לִזָּהֵר מִכָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהֵן מֻזְהָרוֹת בָּהֶן כַּאֲנָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן מ"ז: בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים אוֹמְרִים בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ: "עַל הַנִּסִּים". וְאִם לֹא אֲמָרוֹ — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרפ"ג ותרצ"ה. וּמִכָּל מָקוֹם, יָכוֹל לוֹמַר בְּתוֹךְ "הָרַחֲמָן", שֶׁיֹּאמַר: "הָרַחֲמָן הוּא יַעֲשֶׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְמַן וְכוּ'". וְכֵן יֵשׁ לִנְהֹג: יֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר: "לֹא חִסַּר לָנוּ, וְאַל יְחַסֵּר לָנוּ". וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר: "לֹא חָסַר, וְאַל יֶחְסַר". "בְּפִי כָּל חַי", וְלֹא "בְּפֶה", לְפִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לְ"כָל חַי":