תבנית:רש"י/יהושע פרק ג
(ג) והכהנים הלוים. לפי שיצאו כולם מלוי אבי אבי עמרם נקראו לוים כמו שפירשו רבותינו בבראשית רבה במ"ח מקומות (יבמות פו, ב. בכורות ג, א. חולין כד, א. תמיד כז, א. ועוד איתא בכ"ד מקומות) נקראו הכהנים לוים וזה טעמו של דבר (מפי רבי): והלכתם אחריו. נשתנה המסע הזה משאר מסעות שכל זמן שמשה היה קיים היה עמוד הענן נוסע תחלה ומראה להם הדרך והארון נוסע אחר ב' דגלים עכשיו הארון נוסע תחלה (סוטה לב, ב):
(ד) אך רחוק יהיה. כבודו של מקום הוא: וביניו. כמו ובינו ודומה לו (תהלים קמט, ב) ישמח ישראל בעושיו דבר אחר ב' ארונות היו של שכינה ושל יוסף מהלכין יחד: כאלפים אמה. כדי שתהיו יכולין לילך ולהתפלל לפניו בשבת כך מפורש במדרש תנחומא לפי שידע שעתידין להיות צרים לפני יריחו בשבת: למען אשר תדעו. מוסב על והלכתם אחריו: כי לא עברתם בדרך. לא הלכתם בענין זה עד הנה:
(ה) ויאמר יהושע. ביום השלישי ויום ל' של אבל היה ראשון לג' הימים: התקדשו. הזדמנו: כי מחר. בעברכם את הירדן: נפלאות. תרגם יונתן פרישן:
(ו) ויאמר יהושוע אל הכהנים. ביום המחרת: שאו את ארון הברית. עד עכשיו נשאו הלוים והיום הכהנים:
(ח) כבאכם עד קצה מי הירדן. כשתכנסו לפנים משפתו: בירדן תעמדו. עד אשר יעברו כל העם אל העבר השני:
(ט) גשו הנה. צמצם את כולם בין שני בדי ארון זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה:
(י) בזאת תדעון. במה שאתם רואים שכלכם מצומצמין כאן:
(יא) הברית אדון כל הארץ. ברית של הקדוש ברוך הוא שהוא אדון כל הארץ ואל תתמה על הה"א של הברית שהרבה מקראות מדברים כך כמו (מלכים־ב טז, יז) המסגרות המכונות (ירמיה לא, לט) העמק הפגרים: עובר לפניכם. מקדים לפניכם ליכנס לתוך הירדן:
(יב) קחו לכם שני עשר איש. הכינו אותם להיות נכונים למה שאצוה אותם כשתעברו את הירדן:
(יג) המים היורדים מלמעלה. למטה כדרך כל הנהרות המושכים: ויעמדו נד אחד. כשירדו המים עד מקום שנכרתו שם ואינם יורדים משם ולמטה אלא הם מתקבצים ונגדשים ועולין למעלה כיפין על גבי כיפין: נד. כמו (תהלים לג, ז) כונס כנד (ישעיה יז, יא) נד קציר לשון גובה וכן חברם מנחם:
(טו) גדותיו. לשון שפה גבוה: כל ימי קציר. שימי ניסן ימי קציר הם:
(טז) הרחק מאד. ממקום שעמדו שם נפסקו: מאדם העיר. כך שמה: והיורדים. אותם שהיו יורדים משם ולמטה תחלה: תמו נכרתו. עברו כדרך הליכתן ככל הנחלים ההולכים אל הים עד אשר תמו:
(יז) ויעמדו הכהנים. אצל שפת הירדן: בתוך הירדן. וכל זמן שעמדו לא ירדו המים העליונים למטה ובתוך כך כל העם עוברים בחרבה: הכן. מכוונים ונצבים זה כנגד זה: