תקציר משיחת בראשית תשנ"ב

תקציר מהתוועדות ש"פ בראשית, מבה"ח מר־חשון, ה'תשנ"ב

רשימה פרטית בלי אחריות

* ידוע פתגם רבותינו נשיאינו, שנמסר על ידי נשיא דורנו, "אזוי ווי מען שטעלט זיך שבת בראשית, אזוי גייט א גאנץ יאר". ובמיוחד בשנה זו שהר"ת שלה – "הי' תהא שנת נפלאות בה", שההנהגה בשנה זו צריכה להיות באופן דפלא, שהוא מופרש ומופלא (למעליותא) לגבי הנהגה שלפנ"ז, ועד לנפלאות, כפי' הזהר שהוא נו"ן פלאות, והיינו חמישים פעמים יותר מע"ד הרגיל. ויתירה מזו – חמישים קשור ליובל שנק' בשם "עולם" – ועד להפי' בעולם – נצחיות, שלמעלה מחמישים. ובפרט ששבת בראשית חל תמיד בחודש תשרי, שהפי' דתשרי היא מל' ראשית ועד שתשרי הוא אותיות רשית, וביחד עם זה ה"ז נמשך על כל השנה כולה, כפתגם האמור. ויה"ר שתומ"י ממש נזכה להגאולה האמיתית והשלימה שענינה, שכבר ברגע הראשון של הגאולה ישנו את כל השלימות דאמצע וסיום הגאולה. ובמיוחד שראו נפלאות בתחילת ש.ז. שיהודים יצאו מהמיצר לאה"ק (וכן לשאר מקומות שאין שם הגבלות), וגם אוה"ע מודים (ובפרט לאחרונה) שאה"ק שייך ליהודים, ועד שבאסיפות שלהם אומרים שכ"כ ב'בייבל' שאה"ק ניתן לבנ"י על ידי הקב"ה.

* נמצאים אנו בשבת בראשית, ונהוג לקשר את ההתוועדות לפרשת השבוע, ועאכו"כ להתחלת פרשה זו שהיא התחלת כל התורה כולה: עה"פ בראשית ברא אלקים גו'" מבואר בחז"ל שהעולם נברא "בשביל התורה ובשביל ישראל שנקראו ראשית", ובזה גופא – "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר", אפילו לתורה. ומעלתן של ישראל היא בזה שהקב"ה בחר בישראל – "אתה בחרתנו מכל העמים". ובחירה אמיתית היא – בחירה חפשית, ולא מחמת מעלת דבר הנבחר (מעלת בנ"י על אוה"ע) כ"א אך ורק מפני שכך הוא רצונו ובחירתו של הבוחר – הקב"ה, וכמבואר בתניא ש"ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע כו'". וענין זה משתקף גם באופן שאוה"ע מתייחסים לבנ"י – "עם הנבחר", ועד שאוה"ע כשמדברים אפילו בינם לבין עצמם מתייחסים לבנ"י בתור "עם הנבחר". ואעפ"כ, מצד גודל חשכת הגלות בזמנינו זה, נעמד לו יהודי – בארה"ק – במעמד כמה עשיריות מישראל שנק' עדה קדושה (שנתאספו לשמוע דברי תורה), ואמר שיש לאוה"ע שליטה על ישראל, ויתירה מזו, שהקיום של בנ"י תלוי בחסדם של אוה"ע רח"ל היל"ת. וענין זה הוא היפך התורה, היפך האמת והיפך החכמה, ובפרט שדברים אלו עשויים (היל"ת) לגרום היזק לבנ"י הגרים באה"ק.

וכשתלמידיו, הרוצים להגין על כבודו, נשאלים על דבריו, מפרשים שכוונתו (אף שלא לזה התכוון, שהרי באם ישאלו אותו, יגיד שהתכוון למה שאמר), למ"ש "אל תתגרו באומות" – והרי "אל תתגרו באומות" אין הפי' שבנ"י ח"ו מפחדים מאוה"ע, אלא ע"ד הנאמר בקשר לעמון ומואב, שארצם ניתן להם על ידי הקב"ה, ולכן אין לכבוש את ארצם, וגם בזה ארז"ל "עמון ומואב טיהרו בסיחון", ועי"ז קיבלו בנ"י גם את ארצם. ורח"ל לומר שכל קיום בנ"י תלוי בחסדם של אוה"ע, בה בשעה שבתורה נאמר "וחסד לאומים – חטאת", ומה שמצינו לפעמים שבנ"י מקבלים סיוע וחסד מאוה"ע, הרי"ז באמת מהקב"ה עצמו, שמגיע לבנ"י על ידי אוה"ע. ודברים אלו מראים על תוקף חשכת הגלות שלא הי' אפי' בדורות המשכילים.

ובנוגע לפועל, צריך שתלמידיו יגשו אליו, באופן המתאים, ובדרכי ובלשון של כבוד וכו', ויעמידוהו על טעותו, ועליו לומר לתלמידיו שלא לחזור על דברים אלו, שהרי אפי' דוד מלך ישראל אמר "שגיאות מי יבין", ומכאן ולהבא שיתעסקו בלימוד התורה. ויה"ר שבעמדנו לפני פרשת נח, נזכה ל"נייחא בעליונים ונייחא בתחתונים", ובפשטות – לימוד התורה מתוך מנוחה, שמחה וטוב לבב, ובקרוב נלך כל בנ"י "לך לך" – לארצנו הק' בגאולה האמיתית והשלימה.

הוראות לפועל: * להוסיף בלימוד התורה בכלל, ובמיוחד שיעורי חת"ת * להשתתף בסיום הרמב"ם הנערך מחר (באם ח"ו תתעכב ביאת המשיח) בנ.י. וברוב עם הדרת מלך.

[היו ג' שיחות, לאחר שיחה הב' הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד "מכירת המצוות" על ידי הגבאים, ההתוועדות הסתיימה בשעה 4:05 לערך].