הצגת המקור של הדף "סקירה קצרה ע"ד סה"ת לקבל פני משיח צדקנו"

{{ספר המאמרים מלוקט}}

==סקירה קצרה ע"ד סה"ת לקבל פני משיח צדקנו==

ע"ד כתיבת ס"ת זו הודיע כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בהתוועדות ליל שמח"ת (קודם הקפות) התש"ב. וז"ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב "ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו" - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש"ג) ע' ה.ובספר השיחת תש"ב ע' 14 (ע"פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) "אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר"ש ושצריכים לכתוב ס"ת ביחוד און מיט דער ס"ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן".}}"מיט דער הילף פון השי"ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל"נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה" - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר".

ובאגרת ב' אייר תש"ב,{{הערה|אגרות קודש לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ כרך ו' ע' רעח.}} "עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה .. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א".

ובאגרת כ"ד טבת תש"ג{{הערה|אגרות קודש הנ"ל כרך ז' ע' צז.}}
כשהיינו מסובים בסעודת יו"ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ"ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה"י ס"ת .. ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו".
הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכ"ק מוהרש"ב נ"ע. כפי שנמסר ב"הקריאה והקדושה", ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר,
ככתוב באגרת ב' אייר הנ"ל,{{הערה|גליון 14 (מ"ח תש"ב) ע' יב.}}

לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק מהר"ש זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות".

ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם "ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו"{{הערה|לחברי הוועד נתמנו מוה"ר שמואל לויטין, מוה"ר אלי' סימפסון, ומוה"ר דוד שיפרין - אגרות קודש הנ"ל הערה 1 ע' רעט.}}, ב"הקריאה והקדושה"{{הערה|הנ"ל הערה 1.}} פארגקומען, לויט דעם רבינס (שליט"א) [נ"ע] וואונש אהן פרסום{{הערה|השיחה שנאמרה בעת התחלת כתיבתה נדפסה בסה"ש ע' 118 ואילך (ע"פ רשימת השומעים, הנחה בלתי מוגה). ב"הקריאה והקדושה" הנ"ל הערה 1. הסיפור שבשיחה הנ"ל בשלימותו נדפס באגרות קודש הנ"ל ע' רפ ואילך.}}.

כתיבת ספר-התורה היתה ע"ג קלף. מיוחד של עור שחוטות{{הערה|ראה אגרת קודש הנ"ל ע' כח. מח. רפו.}} וכשרות. ועוד רצה ב"ק אדמו"ר מוהריייצ נ"ע שהקלף יה' מעובד בארה"ק, ופנה בבקשה זו במברק למוה"ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב{{הערה|אגרות קודש הנ"ל ס"ע מז ואילך.}}. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' מ"ח{{הערה|אגרת קודש הנ"ל ע' כח.}}

"שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחומות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש", אמנם בג' כסלו כותב לו שוב{{הערה|אגרות קודש הנ"ל ע' קד.}}

"אודות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה"

את הקלף אמנם השיגו בארה"ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה ע"י הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנד"ז, בו' אייר תש"ב, למוה"ר אלי' נחום שי' שקליאר{{הערה|אגרות קודש הנ"ל רפו.}}. "בזה הנני למלאות את ידו להתענין. אודות העורות הדרושים לעיבוד הקלף. בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו | משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משית צדקנו בב"א בחסד וברחמים".

כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה"ח שמרי' פאקטאָר ע"ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר מוהרי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"מרכז לעניני חנוך" ו"קופת מחנה ישראל"{{הערה|אגרות קודש הנ"ל כרך ח' ע' תקיט.}},

את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.

***

בהתוועדות ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל הודיע כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד סיומה בימים הקרובים. וז"ל בהשיחה שנאמרה בעת סיומה
"מטעמים מובנים האָט מען געוואלט, אַז דער סיום פון דער ספר תורה וואָס כ"ק מו"ח אדמו"ר האט אנגעהויבן שרייבן - זאָל זיין בסיום תקופת עשרים שנה פון זיין הסתלקות.

און ווי ער זאָגט אין ירושלמי{{הערה|סוטה פ"א ה"ח.}} וועגן שמשון [וואָס "שמשון על שמו של הקב"ה נקרא שנאמר{{הערה|תהילים פד, יב.}} כי שמש ומגן ה' אלקים", און דוקא ווי הקב"ה איז "שמש", אָן דעם מגן{{הערה|ראה שעהיחוה"א פ"ד. וראה גם לקו"ת צו ח,}}]: "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה{{הערה|כ"ה בירושלמי סוטה שם. וכתב ע"ז בתוד"ה מעבירים - שבת נה, ב: ובכל הספרים שלנו כתיב כ' שנה ("וישפוט את ישראל גו' עשרים שנה" - שופטים טו, כ.) ובבמדב"ר פי"ד, ט: שני פעמים (ש)כתוב עליו שהוא שפט את ישראל עשרים שנה כו', ללמדך שעשרים שנה שפט את ישראל בחייו ועשרים שנה אחר מיתתו הי' מוראו של שמשון על הפלשתים כו'. וראה ג"כ יל"ש עה"פ (סוף רמז עא)}} וכתוב אחד{{הערה|שופטים טז, לא.}} אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו"{{הערה|ראה שיחת ש"פ שמות, מבה"ח שבט ה'תש"ל.}}.

און דערפאר איז דער סיום אויך לאחרי חצות היום, וואָס דאָס איז בסמיכות הכי אפשרית צו יו"ד שבט, וואָס בקביעות שנה זו איז עס חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות)".

ואכן באור ליום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחר חצות, ה'תש"ל, סיימוה בסעודה חגיגית.


{{הערות שוליים}}